Tech Talk: כל מה שצריך לדעת על מציאות מדומה
בכל שבוע נצלול אל אחד מהמונחים המפוצצים של עולם הטכנולוגיה וננסה להסביר אותו מספיק טוב בשביל שיחת סלון, והפעם: מציאות מדומה, או VR. על מה מבוססת הטכנולוגיה ומה השימושים שלה מלבד גיימינג?
מציאות מדומה היא לא מונח טכנולוגי חדש במיוחד, אבל מכל מיני סיבות - הטכנולוגיה הזאת עוד לא לגמרי מימשה את ההבטחה הגדולה שטמונה בה: גם במהלך השנה הקרובה סביר להניח שנמשיך לשמוע על עוד ועוד מוצרים מבוססי מציאות מדומה (VR), וממש לא רק בתעשיית הגיימינג. אבל כדי להבין לגמרי במה מדובר, חייבים לחזור לנקודת ההתחלה.
מציאות מדומה (Virtual Reality) היא טכנולוגיה המספקת למשתמשים חוויה של הימצאות בעולם שאינו קיים. החוויה הזאת מתאפשרת באמצעות טכנולוגיה ממוחשבת, שיוצרת סביבה מדומה - מחשבים, סמארטפונים או קונסולות משחק. ההדמיות הטובות ביותר הן אלה שמאפשרות למשתמשים להיטמע לחלוטין בתוך החוויה, כך ש-VR עושה שימוש באופן טיפוסי בקסדות או משקפת שחוסמת את שדה הראייה, מסך מפוצל לצפייה סטריאוסקופית, אוזניות בסטריאו, וכמובן התקן מיוחד שעוקב אחרי תנועת המשתמשים ומתרגם אותה אל תוך ההדמייה.
הרעיון הוא לנטרל ככל האפשר את הפעילות החושית של המשתמש - ולייצר חלופות עבור כמה שיותר חושים. ככל שיותר מהחושים שלנו תופשים את החוויה המדומה - כך נרגיש מוטמעים יותר בתוכה והיא תהפוך לטבעית עבורנו. מסיבות ברורות, תעשיות הבידור והגיימינג הן אלה שמאמצות את טכנולוגיית ה-VR במטרה לתת לצופים ולשחקנים חוויה מקיפה יותר ותחושה שהם נמצאים בתוך הפלטפורמה, ולא באינטראקציה איתה. הפוטנציאל של VR בהקשר הזה הוא עצום, מפני שהיטמעות מוחלטת במציאות מדומה מאפשרת לבני אדם לחוות את הבלתי אפשרי.
כאמור, VR הוא לא חדשות של ממש. למעשה, התיאוריה קיימת כבר עשרות שנים - ומתוכה צצו פיתוחים שונים כמו משקפות, חדרי VR וחליפות. קסדת ה-VR הראשונה של חברת "סגה" למשל, פותחה כבר בשנת 1991 ויועדה לשימושי ארקייד. כיום, אנחנו מכירים מקרוב מוצרי VR דוגמת "אוקולוס ריפט" ו"פלייסטיישן VR", אבל למרות תחושת הרנסנס של העשור האחרון בכל מה שקשור בתחום - עדיין מדובר במוצרים שלא קיימים בכל בית.
לא רק גיימינג
החיבוק החם של תעשיית הגיימינג אכן נתן דחיפה לפיתוח הטכנולוגיה, אבל ל-VR יש רשת רחבה של שימושים אפשריים, חלקם כבר קיימים במסגרות נסיוניות, חלקם הולכים ומתממשים לאט. בצרכנות - חוויית רכישה שמאפשרת לקונים להתנסות באופן מעמיק יותר במוצר, למשל בחנויות בגדים, בלי להצטרך לעמוד בתור לתאי המדידה. בבריאות - ביצוע סימולציות של הליכים רפואיים או התמודדות של חולים בטראומה, הם פתרונות VR קיימים. בכל מה שקשור לתעשייה הצבאית והאווירית - סימולציות של VR מאפשרות הכנה טובה ומקיפה יותר לטייסים וללוחמים.
גם בתחומי הטיפול הנפשי יש ל-VR יישומים ששווה להתייחס אליהם. חולי PTSD יכולים לחזור ולהתמודד עם אתגרי הטראומה בסביבה מבוקרת, וגם טיפול בפוביה עשוי להניב הצלחה מסוימת אצל המטופלים בשימוש בטכנולוגיה. מציאות מדומה עשויה להיות אפקטיבית גם בכל מה שקשור באמפתיה, וישנם מספר פרויקטים שעוסקים בבריונות רשת למשל, שמאמצים את הטכנולוגיה כדי לייצר הסברה טובה יותר נגד התופעה.
כן, הפוטנציאל של VR הוא גדול וחולש על תחומים רבים, אבל יש למהפכה הזאת מספר גורמים מעכבים: הראשון הוא כלכלי, שכן פיתוחים הנוגעים לטכנולוגיה עדיין נחשבים מוצרים יקרים יותר, בעיקר כשמדובר במשהו קצת יותר מורכב ממשקפת קרטון. בנוסף, VR ממוקד היום בעיקר בחושי הראייה והשמיעה, והחוסר המשמעותי הוא במימד הפיזי של החוויה. היטמעות מוחלטת מחייבת גם מערך של תגובות פיזיות בעולם המדומה, וסימולטורים שמאפשרים חוויה כזאת היום הם עדיין מוגבלים וכמובן יקרים מאוד.
ישנו גם חשש פסיכולוגי וקוגניטיבי מפני מצב של היטמעות מוחלטת. הפאניקה המוסרית סביב התחום ממוקדת באפשרות של העדפת הסביבה המדומה על פני המציאות - והישאבות של בני האדם אל תוך סימולציה של חוויות שאינן מתאפשרות בעולם האמיתי. המוניטין של מציאות מדומה הוא גם כזה של חוויה שהיא מבודדת מעצם היותה - שכן הציוד הדרוש ל-VR נועד לייצר נתק בין הפרט לבין הסביבה. אבל כם במקרה הזה ישנה אפשרות של חוויה משותפת, כאשר המשתמשים כולם "נפגשים" בתוך הסימולציה.
בכל זאת, נראה שאנחנו עוד רחוקים ממצב בו VR שמאפשר היטמעות מוחלטת - גם פיזית וגם מנטלית, הוא רלוונטי לשימוש יום-יומי. כך שאפשר להמשיך ולעקוב אחר הפיתוחים האחרונים בתעשיית המציאות המדומה, ולראות עד כמה היא מצליחה להשתלב באמת בחיי היום-יום, לפני שממהרים להכריז עליה כמהפכה.
