פוסט מרגש שהעלה בשבוע שעבר ד"ר שי פליישון, מנהל מרכז "ביו־ירושלים", המאגד את 154 חברות מדעי החיים בבירה, הפך בתוך דקות לוויראלי ברשת וזכה למאות אלפי צפיות. "תהיו חזקים, העזרה בדרך", קרא פליישון, מומחה לביולוגיה מולקולרית, בבלוג האישי שלו. "עולם המדע ועולם הטכנולוגיה נמצאים כרגע במאמץ מרוכז שכמותו לא היה מעולם". פליישון סיפק בפוסט הצצה חלקית אל מאחורי הקלעים של המאמצים שמרכזות החברות הירושלמיות בתחום הפתרונות לקורונה, ויש רבות כאלה. "אז אף שקשה", הוא ממשיך, "לא להישבר. חשוב לזכור שכל יום שעובר אנו מגלים עוד ועוד מידע שמצטבר ומסייע להציל חיים. תחזיקו מעמד, העזרה בדרך".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
ריכוז חברות הביו־טק בירושלים הוא אמנם גבוה במיוחד, אבל ההתגייסות היא בכל רחבי המדינה. שני צוותי חירום מובילים את המאמץ: הראשון הוא המרכז הטכנולוגי הלאומי למלחמה בקורונה — צוות שהוקם במפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית של משרד הביטחון), בראשות ד"ר דני גולד, עם עשרות מומחים ממגוון משרדי ממשלה וארגונים. השני הוא ועדה מדעית שהקים משרד הבריאות, הכוללת גם היא אנשי אקדמיה, גופי מחקר ונציגים של חברות ביו־טכנולוגיה וסטארט־אפים, שנמצאים בשלבי פיתוח שונים של מוצרים.
כסף לא מהווה הפעם בעיה: רשות החדשנות, משרד הבריאות והמשרד לשוויון חברתי הקצו סכום ראשוני של 50 מיליון שקל לחברות שהציגו תוכניות מחקר ופיתוח מבטיחות של פתרונות טכנולוגיים לאתגרי הקורונה. בנוסף נקראו גם מפעלים להגיש תוכניות למוצרים תעשייתיים. תוכניות פורצות דרך יזכו לתמיכה של עד 75% מההוצאות. גם הנציבות האירופית תעניק לפרויקטים נבחרים מענקים נכבדים.
העבודה היא מסביב לשעון, במלחמה נגד הזמן. הצלחה מסתמנת כבר בכל הקשור למערך הבדיקות והאבחונים, ואופטימיות ניכרת גם במרוץ לצמצום המחסור במכונות הנשמה ובהקלת מצב החולים הקשים. למרבה הצער, דווקא לוח הזמנים של המשימה העיקרית — פיתוח תרופה או חיסון — כמעט שלא ניתן לקיצור ועומד על שנה עד שנה וחצי, בגלל נוהלי הניסוי והבדיקה הקפדניים בעולם. בינתיים, חברות רבות בארץ ובחו"ל עורכות ניסויים בהתאמת תרופות קיימות, מהלך שאם יצליח עשוי לקצר את לוח הזמנים.
המכון הביולוגי: "שלב מאוד מתקדם"
כל הפעילות המחקרית במכון הביולוגי בנס־ציונה מופנית היום למציאת חיסון לקורונה. 300 עובדי המכון, שהוא יחידת סמך ממשלתית העוסקת במחקר ופיתוח של אמצעי הגנה מפני נשק ביולוגי וכימי, נמצאים בשלב מאוד מתקדם בפיתוח. לפני כחודש הובאו לישראל בחשאי, בסיוע מערכת הביטחון, דגימות של הנגיף מיפן, מאיטליה וממדינות נוספות, בהקפאה של מינוס 80 מעלות. בראשית השבוע דיווח מנהל המכון, פרופ' שמואל שפירא, לראש הממשלה, כי אנשיו נערכים כבר לתחילת הניסוי בבעלי חיים. אופיו המדויק של החיסון המתגבש לוט בערפל, אך לפי ד"ר ערן זהבי, ראש מערך החדשנות במכון, העבודה מתבצעת בקדחתנות, בשיתוף עם לפחות 50 סטארט־אפים וגורמים אחרים.
מכון מיגל (Migal): מתרנגולות לבני אדם
המכון מקריית־שמונה התפרסם כבר לפני שבועיים לאחר שראשיו הכריזו כי החלו להתאים חיסון נגד קורונה, שפיתחו במקור עבור עופות, גם לבני אדם. החיסון, שניתן בהתזה לחלל הפה, מיוצר מחלבונים של הווירוס המוחדרים לחיידק, שמשוכפל במעבדה. החלבון הסינתטי שנוצר מעורר את התגובה החיסונית הנדרשת לנטרול הנגיף. החיסון יהיה מוכן לתחילת ניסויים בבני אדם בעוד פחות משלושה חודשים, אבל השלב הזה דורש כבר עלויות גבוהות ומתקני ייצור משוכללים, שמיגל תתקשה לגייס לבדה.
וקסיל (Vaxil): טכנולוגיית פפטיד
חברת הביו־טק מנס־ציונה, שמתמחה בסרטן ובמחלות זיהומיות ומפתחת גם חיסון וטיפול נגד שחפת, הודיעה כבר בפברואר כי החלה בבדיקות ובניסויים לבחינת חיסון ייחודי שפיתחה בחודשים האחרונים נגד קורונה, המבוסס על טכנולוגיית פפטיד (שרשראות קצרות של חומצות אמינו). החברה הגישה בקשה לפטנט על הטכנולוגיה.
מד"א ואומריקס (Omrix): נוגדני חולים שהבריאו
מד"א, בשיתוף חברת אומריקס, תשלים בתוך שבועות הכנת "חיסון פסיבי" המיועד לשיפור מצבם של חולי קורונה קשים. לפי פרופ' אילת שנער, מנהלת שירותי הדם של מד"א, מדובר על הזרקת נוגדנים שנלקחו מפלזמה של חולי קורונה שהבריאו. הנוגדנים אמורים להשמיד את הנגיף, אך בניגוד לחיסונים המוכרים, ה"אקטיביים", הם אינם נשמרים אחר כך בזיכרון החיסוני של הגוף. מדובר בהליך רפואי מוכר בעולם ובארץ, ולפי נתונים שהגיעו לאחרונה מסין, חיסון כזה הצליח לשפר את מצבם של חולים קשים.
פלוריסטם (Pluristem): תאי שליה לשיקום הגוף
החברה החיפאית פיתחה תרופה המבוססת על תאי שליה, שמפרישה חלבונים המסייעים בשיקום הגוף. במקור היא תוכננה עבור נפגעים שנחשפו לרמות קרינה גבוהות, אבל כעת נבדק אם תוכל להקל את תסמיני הקורונה ולמנוע הידרדרות בדלקת ריאות קשה. אם תאושר, השימוש בתרופה יורשה על תקן "טיפול חמלה" בלבד. טיפולים כאלה כבר החלו השבוע בשלושה חולי קורונה בשני בתי חולים.
אנלייבקס (Enlivex): הגנה על הרקמות
החברה הודיעה כבר בפברואר כי פיתחה תרופה בשם אלוסטרה (Allocetra), שיכולה להתאים גם לטיפול בחולי קורונה קשים, הסובלים מכשל תפקודי באיברים מסוימים. התרופה מיועדת בעיקר למניעת פגיעה במערכת החיסון ולמניעת אלח דם (ספסיס) הפוגע ברקמות. אנלייבקס כבר החלה בשלבי ניסוי ראשוניים בבני אדם בשיתוף בית החולים הדסה בירושלים.
בריינסטורם (BrainStorm): תאי גזע
החברה מפתחת תרופות המבוססות על תאי גזע מבוגרים להפחתת דלקות מסוכנות. בהתבסס על הידע שצברה, היא מנסה לפתח תרופה שתסייע גם לסיבוך דלקתי נפוץ שמתפתח בריאות של חולי קורונה קשים. בשבוע שעבר פירסמה קריאה לציבור לתרום מח עצם לצורך המיזם. הניסוי מבוצע באיכילוב.
באטמ (BATM) ונובהמד (Novamed): ערכה ביתית
חברת באטמ (שבה שימש בנימין נתניהו בעבר "יועץ בכיר לאסטרטגיה בינלאומית") פיתחה בחברת־הבת האיטלקית שלה, אדלטיס, ערכה מקצועית לאבחון מהיר ומדויק של וירוס הקורונה בליחה בתוך פחות משעה. את הערכה הזאת מפעילים כבר חלק מבתי החולים והמעבדות בישראל ובאיטליה. בימים אלו החברה מפתחת, יחד עם חברת הביו־טק הירושלמית נובהמד (Novamed), ערכת בדיקה דומה אבל לשימוש ביתי. הערכה תהיה מוכנה לשיווק תוך שלושה חודשים.
ניוסייט (Newsight): באמצעות האור
חברת הסטארט־אפ מנס־ציונה מסיימת פיתוח של ערכה ניידת לזיהוי הווירוס ברוק בעזרת מקור אור בלבד, ותוך שניות ספורות. דגם ראשון, שיהיה ניתן כבר לפזר במרפאות לשימוש המוני, צפוי בתוך שלושה חודשים, אך לטענת החברה, אם בפרויקט ישותפו חברות נוספות ניתן יהיה לקצר את התהליך. מכשיר הזיהוי שפיתחה ניוסייט הוא בגודל של עכבר מחשב, עם חריר המיועד להחדרת המבחנה הכוללת את דגימת רוק. המכשיר מחובר אלחוטית לאינטרנט, וכולל ממשק בינה מלאכותית המאפשר לעדכן אותו כל הזמן (למשל, במקרה שהווירוס עבר מוטציה).
ווקאליס הלת' (Vocalis Health): בעזרת הקול
הסטארט־אפ, המתמחה באבחונים שונים על בסיס מאפייני קול ובאמצעות בינה מלאכותית, מציע בדיקת קול מהבית, דרך שיחת טלפון, לאבחון ראשוני של תסמיני הקורונה. בניסוי שמתחיל בימים אלו בשיתוף מפא"ת - באמצעות אפליקציה ייעודית - נאספות דגימות של חולי קורונה במטרה למצוא "טביעת אצבע" ווקאלית ייחודית, שתאפשר זיהוי מוקדם של המחלה. הניסוי נערך בשיתוף בתי החולים שיבא, בילינסון והשרון, המכללה האקדמית אפקה בתל־אביב (נשיא המכללה, פרופ' עמי מויאל, הוא מומחה עולמי בעיבוד דיבור), וקבוצות מחקר נוספות מהאקדמיה ומצה"ל. תוצאות ראשוניות של המחקר צפויות להתקבל בתוך ארבעה־שישה שבועות.
סאליגנוסטיקס (Salignostics): כמו בדיקת היריון
החברה, שמתמחה בערכות חד־פעמיות לגילוי היריון, פיתחה סטיק, מקלון, שבודק נוכחות של הווירוס בבדיקת רוק. לפי החברה, אם תאושר, הערכה יכולה להיכנס לשימוש בתוך שבועות בלבד.
רפאל, אלביט, תע"א ואלתא: בשלט רחוק
מערכות לבדיקה ולניטור מרחוק של חולי קורונה ללא צורך במגע, המבוססות על טכנולוגיות מכ"ם, חיישנים וצילום תרמי, פותחו במהירות על ידי חברות רפאל, אלביט ואלתא. המערכות מאפשרות לקבל את מדדי החולה - קצב נשימה, דופק, חום, לחץ דם - הרחק מהצוות הרפואי. בבתי החולים רמב"ם, אסף הרופא והדסה בודקים מערכת של רפאל, בשיבא - מערכת של התעשייה האווירית ושל חברת AnyVision (המתמחה בזיהוי פנים). במרכז הרפואי רבין בפ"ת מתכוונים להכניס פיתוח דומה של אלתא לניסוי קליני כבר בתחילת השבוע הבא.
התעשייה האווירית ורפאל: פסי ייצור חדשים
צוות החירום של מפא"ת חיבר בין שתי יצרניות ישראליות של מכונות הנשמה ייעודיות לבין שני מפעלים ביטחוניים, שיוכלו להעמיד לרשותן פסי ייצור ולסייע בשירותי הרכבה ובייצור חלקים: מפעל של התעשייה האווירית, המתמחה בדרך כלל בייצור לוויינים וטילים, חבר לחברת אינוויטק מרעננה, המייצרת מכונות המיועדות לצוותי חירום בשטח, והקים בתוך ימים קו ייצור שלם למכונות הנשמה. כפי שפירסם אודי עציון ב"ידיעות אחרונות", 30 מכונות כבר נמסרו למשרד הבריאות ואחרי פסח יגיע קצב הייצור למאות מכונות בשבוע. מפעל רפאל יסייע ליצרנית מכונות ההנשמה פלייט מדיקל מלוד בייצור ובהרכבה.
לייפקאן (Lifecan) ו־MDSG: מפוח ידני וחלקים מאולתרים
הסטארט־אפ לייפקאן ממעבדת החדשנות של אימפקט־לאבס בתל־אביב מציע מכונת הנשמה המבוססת על מפוח ידני ("אמבו"), מהסוג הנמצא בכל אמבולנס, שאמור לסייע בהנשמה ראשונית של חולים רבים במקביל. החברה הצליחה לייצר כבר חמש מכונות כאלה, והן נבדקות בימים אלו במרכז הרפואי שיבא.
גם בחברת MDSG מרחובות, שבה משקיע איש העסקים מריוס נכט, יו"ר צ'ק פוינט, מפתחים מהנדסים יוצאי תוכנית תלפיות מכונת הנשמה המסתמכת על חלקים שניתן להשיג או לייצר במהירות בארץ. בשני המקרים מדובר במכשירים בסיסיים, שלא משתווים למכונה ייעודית, אבל יכולים לספק מענה סביר במצבים מסוימים. אם יתקבלו האישורים הנדרשים ממפא"ת, שתי החברות מבקשת להיעזר בקווי הייצור של התעשיות הביטחוניות לייצור המוני.
עוזכה: ממסכות גז למכונות הנשמה
חברת המכשור הרפואי מפתח־תקווה פיתחה שיטה להמרת מסכות גז (בשמן המקצועי "אבן ספיר"), שכמותן נמצאות לרוב במחסני צה"ל ושירותי החירום, למכונות נשימה ניידות (BPAP). פיתוח כזה לא ממש מחליף מכונת הנשמה ייעודית ומורכבת, אבל יכול לשמש כפתרון במצבי קיצון. ההסבה יוצרת מכונה שמזרימה אוויר באמצעות מפוח דרך המסכה ומסתנכרנת עם נשימת המטופל, ויש לה אופציית חיבור לפילטר לחות או לבלון חמצן. לפי המנכ"ל, עוז כבירי, יזם וממציא ותיק בתחום המכשור הרפואי, המכונה נמצאת בשלב אישור הדגם, ודגם סופי יהיה מוכן בימים הקרובים. היתרון של המערכת: היא לא דורשת ייצור מחדש, אלא הסבה בלבד של מסכות קיימות. עוזכה פועלת בתיאום עם צוות החירום של משרד הבריאות.
התעשייה האווירית: הסבה למכשיר נגד נחירות
בתעשייה האווירית פותחה שיטה להסבה מהירה של מכשירי CPAP, המיועדים במקור לסובלים מנחירות בשינה, למכונות הנשמה. גם כאן לא מדובר בתחליף מלא למכונה ייעודית מורכבת, אלא בפתרון למצבי "אין ברירה". המכשיר מזרים אוויר אל מערכת הנשימה ומייצר לחץ אוויר קבוע. החברה פנתה השבוע לארגון "יד שרה", המחזיק במלאי של מכונות כאלה להשאלה, בבקשה לקבל אותן לצורך ההסבה. הרעיון מזכיר פיתוח דומה של חברת־בת של מרצדס שפורסם השבוע, שיחד עם מהנדסי היוניברסיטי קולג' בלונדון פיתחה מכונת הנשמה, שמתבססת גם היא על הסבה של מכשיר CPAP.
חיל האוויר: מבלון ידני לאוטומטי
יחידת האלקטרוניקה והתקשוב של חיל האוויר מובילה מיזם נוסף של מכונת הנשמה זולה ובסיסית מאוד, שניתן לייצר מאות יחידות שלה בעלות נמוכה וללא צורך במפעלי ייצור. גם כאן מדובר בבלון ההנשמה הידני ("אמבו"), שיופעל באופן אוטומטי. לפרויקט חברו גם ליגת הרובוטיקה לנוער של First, מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט ישראל, מד"א ובית החולים איכילוב. מיקרוסופט מעמידה את מעבדת החדשות שלה, הגראז', לרשות המפתחים הצעירים, ומספקת להם ציוד וחומרים.
הטכניון: מדבקה נגד רסס הווירוס
מדבקת "מאיה" הייחודית, שפיתחו פרופ' איל זוסמן וצוותו בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, מוצמדת למסכת הפנים הרפואית הסטנדרטית. היא הופכת אותה לעמידה וליעילה יותר ומשפרת בכך את ההגנה על הצוותים הרפואיים. המדבקה, המיוצרת במדפסת תלת־ממד, מורכבת מסיבים ננומטריים המצופים בחומרי חיטוי, מה שמשפר את הלכידה של חלקיקים ננומטריים ומנטרל נגיפים מטיפות הרסס המגיעות למסכה. המדבקה אושרה על ידי צוות החירום במפא"ת ובימים הקרובים תיבדק בפיילוט במרכז הרפואי לגליל.
במקביל, חברת ארגמן הירושלמית פיתחה מסכה בעלת בד ייחודי עם תכונות אנטי־מיקרוביאליות ויונים מתכתיים, שאמורה להיות בלתי חדירה לווירוסים.
מדקיו (MedCu): מסכה בשילוב נחושת
מסכת הגנה רפואית המשלבת בתוכה יוני נחושת, שלפי המדען הראשי של MedCu, ד"ר גדי בורוכוב, קוטלים 99% מהווירוסים שבאים במגע איתה. מדובר בפיתוח המבוסס על מחקר בן 10 שנים במעבדות החברה ברחובות, שהחל בעקבות מגפות הסארס ושפעת החזירים. החברה מייצרת בימים אלה מיליוני מסכות עבור משרד הבריאות הסיני וממתינה לאישור משרד הבריאות בארץ. חלקיקי הנחושת המיקרוסקופיים משולבים ומפוזרים בצורה שווה בתוך האריג הפולימרי הייחודי שממנו עשויה המסכה, מה שמבטיח ייצור מהיר מאוד, ללא היערכות מוקדמת. בניגוד למסכות הרפואיות הבסיסיות, המסכות של MedCu מתיימרות להגן גם על החובש אותן ולא רק על סביבתן.
MedCu מתמחה בשילוב מרכיבי נחושת בתחבושות ייעודיות לטיפול בפצעים קשיי ריפוי במטרה למנוע זיהומים.
קלאו (CLEW): מעקב ממוחשב אחר מאות חולים
קלאו פיתחה מערכת בינה מלאכותית, שמאפשרת מעקב ממוחשב אחרי מאות חולים מחדר בקרה אחד, ומספקת זיהוי מוקדם של הידרדרות במצבם. המערכת תותקן בבתי החולים איכילוב ושיבא. היא תאפשר לצוות הרפואי לזהות ולתעדף טיפול בחולים שצפויים להידרדר בתוך 6־12 שעות. המטרה היא לאפשר טיפול הולם גם כאשר צוות רפואי קטן נדרש לטפל במספר רב של חולים בו־זמנית.
"לשכת ההדפסות": הדפסת חלקים למכונות הנשמה בתלת ממד
היזמים יעקב מנוסה, שי איל, גלעד כהן ויבגני קונסטנטינובסקי הקימו בשבוע שעבר את "הלשכה להדפסות לשעת חירום" — מערך שמאגד את כל החברות העוסקות בהדפסת תלת־ממד בארץ ומטרתו לייצר חלקי חילוף למכונות מצילות חיים, כמו מכונות הנשמה ומוצרים אחרים הרלוונטיים למערך הרפואי, באמצעות מדפסות תלת־ממד. המטרה היא לחסוך את התלות במפעלים בחו"ל, שקורסים מעומס הפניות. כבר בשבוע החולף הדפיסה בדחיפות חברת הדפסות התלת־ממד סטרטסיס מרחובות חלקים מתכלים למכונות הנשמה של בית החולים שיבא.
לפי מכון המחקר מילקן בקליפורניה, 39 קבוצות ברחבי העולם פועלות כיום באופן רשמי לפיתוח חיסון לקורונה. בתחילת השבוע פורסם בבריטניה כי צוות מדענים בכיר ממכון ג'נר באוניברסיטת אוקספורד כבר פיתח חיסון כזה ואף החל בגיוס 510 מתנדבים לצורך ניסוי. זהו צוות מבטיח, שפיתח בעבר גם חיסון לווירוס ה־MERS (וירוס הגמלים שהתפרץ ב־2015), והוכיח עצמו במחקרים. במקביל, חברת מודרנה (Moderna) האמריקאית וה־NIH (המכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב) החלו כבר לפני שבועיים בניסוי בבני אדם לחיסון משלהן - 45 מתנדבים בסיאטל קיבלו זריקות עם מנה ניסיונית.
חברת IBM והממשל האמריקאי הקימו שותפות שמאפשרת לחוקרים מרחבי העולם גישה לכ־16 מחשבי־על, מהחזקים בעולם, במטרה לסייע ולהאיץ את פיתוח החיסונים והתרופות. בשותפות חברים גם מעבדות משרד האנרגיה האמריקאי, נאס"א, MIT, הקרן הלאומית למדע וענקיות טכנולוגיה נוספות כמו גוגל, מיקרוסופט ואמזון. כבר בשבוע שעבר דווח, כי מחשב־העל החזק בעולם, Summit, איפשר לחוקרים לבחון כ־8,000 תרכובות תרופתיות, ולסנן מתוכן תוך זמן קצר 77 תרכובות עם הפוטנציאל הגבוה ביותר למנוע מנגיף הקורונה להדביק תאים בגוף.
עד שתתבהר התמונה, בתי חולים בארץ ובעולם עושים שימוש בצירופים שונים של תרופות קיימות, שפותחו נגד וירוסים אחרים, אך מידת התאמתן לווירוס הנוכחי לא התבררה עדיין. בין אלו בולטות ברמדסיביר, שפותחה במקור נגד האבולה, כלורוקווין לטיפול נגד מלריה, קלטרה ורזולסטה המשמשות לטיפול בחולי ובנשאי איידס, קסופלוזה המיועדת לסיבוכי שפעת, ופאוויפיראוויר היפנית, שלטענת מפתחיה נמצאה יעילה להפחתת משך המחלה אצל חולים קלים.
בתחום הבדיקות, הבשורה הטובה ביותר הגיעה השבוע מחו"ל: מכשיר הבדיקה הנייד של חברת התרופות האמריקאית אבוט (Abbott) מזהה חולי קורונה בתוך חמש דקות ומספק תוצאות שליליות בתוך 13 דקות. בתחילת השבוע קיבלה החברה אישור ממינהל התרופות האמריקאי (FDA) לשימוש חירום בערכה. ככל הנראה, מדובר בבדיקה המהירה ביותר הקיימת כיום לגילוי הנגיף. היא מחייבת דגימה מהגרון או מהאף באמצעו מקלון, שמוכנס למחסנית מיוחדת. את זו משחילים למכשיר השוקל שלושה ק"ג בלבד, אשר שימש עד כה לביצוע בדיקות שפעת ולזיהוי חיידק הסטרפטוקוקוס.
פורסם לראשונה: 09:24, 03.04.20
