מוריס צ'אנג, 89, חובב ברידג' וכתבי שייקספיר, מתקשה להחליט אם מה שקורה בימים אלה בחברה שהקים לפני 43 שנים הוא התגשמות החלום הכי ורוד שיכול היה לאחל לעצמו - או הסיוט הכי נורא. TSMC, מה שהחל כמפעל קטן בן 30 עובדים לייצור שבבים, הוא היום יצרן השבבים הגדול בעולם, ששווי השוק שלו יותר מכפול מהשווי של ענקית המעבדים אינטל, למשל. החברה אחראית כיום לייצור 92% מהשבבים המשמשים את תעשיית האלקטרוניקה החכמה, ולכ־60% מייצור המיקרו־בקרים הבסיסיים יותר. רוב מעבדי הסמארטפונים, בערך 1.4 מיליארד ברחבי העולם, יוצאים ממפעליה.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
- סיפורו של ממציא האנטי-וירוס שהתאבד במעצר
- הלוזרים שהפכו מיליארדרים: סיפורם של התאומים ווינקלווס
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לכאורה, סיבה לחגיגה: מדובר במספרים פנטסטיים, כמו רווחי העתק שמסתתרים מאחוריהם - בשנה שעברה דיווחה החברה על רווח של 17.6 מיליארד דולר. אבל צ'אנג המייסד, שפרש רק לפני שנתיים, היו"ר מארק ליו והמנכ"ל צ'ונג צ'ינג וויי, רחוקים מאוד מחגיגות ניצחון. להיפך - הם אחוזי בעתה: TSMC הפכה בבת אחת למקור התקווה העולמי, היחיד כמעט, נוכח המחסור הנורא בשבבים. כל עיני העולם נשואות אליה. האחריות כבדה מנשוא.
שבבים חכמים נמצאים בכל מקום - ממכונות גילוח עד מקררים, מג'ויסטיקים זולים ועד אופניים חשמליים. המחסור בהם משבית לחלוטין פסי ייצור של מכוניות, ומעלים מהמדפים סמארטפונים, קונסולות משחק, מחשבים, ומוצרים חכמים אחרים. קשה להאמין, אבל רוב השבבים המשולבים במכשירים הללו - גדולים כקטנים, יקרים כזולים - מיוצרים במקום אחד, חברת TSMC, ובשמה המלא Taiwan Semiconductor Manufacturing Company.
איך זה קרה? תעשיית השבבים, מתברר, דורשת השקעות יקרות במיוחד: מדובר ברכיבים, שרוחב הטרנזיסטורים שלהם קטן מאלפית רוחבה של שערה. הקמת מפעל שבבים מתקדמים יכולה לעלות עד 20 מיליארד דולר; קו ייצור אחד, שמטביע דפוסי מעגלים מורכבים על סיליקון, עולה יותר מ־100 מיליון דולר. חישוב כלכלי פשוט הבריח עד כה מהתחום מתחרות פוטנציאליות. רק הממשלה הטייוואנית הבינה שמדובר בנישה שמטילה ביצי זהב, ומשקיעה כבר שנים עשרות מיליארדים בטיפוח התעשייה הזו.
ב־2013 נחשפה TSMC לעולם, לאחר שנבחרה לייצר את שבבי האייפון. כדי לעמוד בדרישות אפל היא השקיעה 9 מיליארד דולר בהקמת "פאב" מיוחד בטייוואן. 6,000 פועלים עבדו סביב השעון כדי להשלים אותו בזמן שיא של 11 חודשים בלבד. מדובר בדפוס קבוע: שנה לפני כן, כאשר ניסתה החברה לפתח שבבים חדשניים, צוות המחקר והפיתוח שלה, שכלל 400 מהנדסים, עבד בשלוש משמרות, 24 שעות ביממה. TSMC גם אימצה טכנולוגיה ייחודית בשם EUV לייצור מעבדים קטנים, דקים ומהירים מבעבר; רק סמסונג מפעילה כיום טכנולוגיה דומה, שמשמשת לייצור מעבדי הסמארטפונים שלה.
ענקיות מעבדים כמו Nvidia וקוואלקום הבינו מהר מאוד כי גם הן יוכלו להישען בלב שקט על שירותיה הטובים של TSMC ולהפיק מעבדים אצלה, מה שיאפשר להן להתמקד יותר בתכנון ובפיתוח. אפילו AMD, שהחזיקה קווי ייצור עצמאיים בעבר, מכרה אותם והפכה ללקוחה של החברה הטאיוואנית.
אם עד הקורונה הצליחה TSMC, איכשהו, לחלק עומסים ולעמוד בזמנים, התפרצות המגפה במארס 2020 שברה את הכלים וגרמה לכאוס מתגלגל. בשלב הראשון, ההזמנות לשבבים הופחתו בבת אחת בשל התחזיות הקודרות על התפשטות הקורונה; תעשיית הרכב כמעט הושבתה כליל, והעבודה בחלק ממפעלי האלקטרוניקה הופסקה. אבל בשלב הבא חל זינוק פתאומי בביקוש למחשבים ניידים לצורך עבודה מהבית ושיחות זום, שהביא לצורך דחוף במעבדים. TSMC, כמו יצרניות אחרות, מיהרה להתאים את עצמה והעבירה פסי ייצור פחות רווחיים של מעבדי מכוניות לייצור השבבים עם הביקוש הגדול יותר.
אבל כשהחלו הדיווחים על התמתנות המגפה וחזרה יחסית לנורמליות, יצרניות המכוניות חזרו, ובגדול, לתבוע את שלהן. זה היה מאוחר מדי: TSMC כבר התחייבה לאחרים. חברות כמו פולקסווגן, הונדה וג'נרל מוטורס נותרו ללא רכיבים חיוניים ונאלצות לצמצם ייצור מכוניות ולפטר עובדים. רק במאי האחרון פיטרה יצרנית מכוניות היוקרה אאודי כ־10,000 עובדים וביטלה קווי ייצור של כמה דגמים. המשבר כל־כך חריף, עד ששר הכלכלה של גרמניה, פיטר אלטמאייר, פנה בעצמו לבכירים בטייוואן והפציר בהם להפעיל לחץ על TSMC; הוא הזהיר כי המחסור בשבבים עלול לשבש את ההתאוששות הכלכלית העולמית.
אלטמאייר צדק כמובן, אבל הלחץ לא יעזור. המחסור העולמי יוצר עומס אדיר, לא הגיוני, על קווי הייצור של TSMC, שפועלים עכשיו 24 שעות ביממה. צווארי הבקבוק המתמשכים באספקה מביאים לסגירת מפעלים, לפיטורי עובדים, ואיך לא - גם לעליות מחירים. האיחורים יכולים להגיע לחצי שנה. מייסד חברת המכוניות החשמליות טסלה, אילון מאסק, טוען, כי חברות רבות אוגרות כיום שבבים, בדיוק כמו אגירת נייר הטואלט בתחילת מגיפת הקורונה. אפילו אפל, שנהנית באופן מסורתי מעדיפות אצל TSMC, נאלצה לדחות אשתקד, בחודש, את השקת אייפון 12. אגב, השבוע נמסר כי לא צפויים עיכובים דומים באייפון 13: אפל, שמזמינה ב־TSMC מדי שנה מיליוני שבבים עבור מכשירי האייפון, האייפד והמק, נמצאת בראש הרשימה. קוואלקום, שנדחקה יותר למטה, נאלצת להיעזר בסמסונג לייצור מעבדי סנפדראגון 895, שישולבו בסמארטפונים היוקרתיים של השנה הקרובה.
כל העולם משווע עכשיו לעזרת TSMC. עד כדי כך, שחברת המחקר "קפיטל אקונומיקס" הזהירה באחרונה, כי התלות ביצרנית אחת בלבד ממש מסכנת את כלכלת העולם, בדיוק כמו ההישענות בעבר על הנפט מן המזרח התיכון. לא יעזרו התקציבים ש־TSMC מזרימה ללא הגבלה (החברה מתכננת להשקיע 100 מיליארד דולר בהרחבת יכולות הייצור שלה בשלוש השנים הבאות), ולא יועילו ה"פאבים" - מפעלי הייצור - שעברו הסבה, אלפי העובדים שגוייסו, המכונות שעובדות בלי הפסקה - שום דבר מכל אלה, לא מצליח אפילו לצמצם את ממדי הבעיה. חברות הענק מבקשות לינוק, נדחקות בתור, מפעילות שרירים, משלשות מחירים, והפרה הטאיוואנית רוצה אבל פשוט מתקשה להיניק את כולם.
הפתרון בדרך, אבל הוא ייקח הרבה זמן: מי שהבינו - באיחור גדול מאוד - את ההזדמנות שמייצר המשבר, הן חברות אינטל וסמסונג. המנכ"ל הנמרץ החדש של אינטל, פט גלסינגר, החליט שה"פאבים" העצומים שלו, ששמשו עד עכשיו רק לייצור עצמי, יכולים להתחרות חזיתית ב־TSMC ולייצר שבבים גם לכל מי שירצה בכך (מה שלא מפריע לו בינתיים להמשיך להזמין אצלה שבבים עבור אינטל). בחודש מארס הודיעה אינטל על השקעה של 20 מיליארד דולר בהקמת שני מפעלי ייצור חדשים בארה"ב. סמסונג הקוריאנית הולכת בכיוון דומה: היא תשקיע 116 מיליארד דולר בעשור הקרוב כדי להרחיב את הפעילות שלה בתחום. האסימון ירד.
מטה החברה נמצא בפארק התעשייה והמדע בשינג'ו שבטאיוואן. ה"פאבים" עצמם - יש כ־14 כאלה, חלקם פועלים תחת חברות בת - פזורים ברובם בטאיוואן, אבל גם בסין, בסינגפור ואפילו בארה"ב. בבנייה גם מפעל חדש באריזונה, בשטח של 160 אלף מ"ר, השווה ל־22 מגרשי כדורגל, ובהשקעה של 12 מיליארד דולר. בסך הכל עובדים בהם יותר מ־51 אלף איש.
שווי השוק של TSMC מגיע היום ל־560 מיליארד דולר, הישג נאה לאוסף של מפעלים שרק מייצרים שבבים אשר תוכננו בידי אחרים: אפל היא הלקוח החשוב ביותר מאז 2012, אבל לא היחיד - גם ענקיות כמו קוואלקום, AMD, מדיה־טק, מארוול, Nvidia, ברודקום ועוד. יותר מ־60% מהלקוחות באים מארה"ב, אבל יש לחברה גם לקוחות מסין היריבה, וממדינות אחרות. לכולן - גם אלה שמחזיקות מפעלי ייצור משלהן, כמו אינטל ו־TI, השתלם עד כה לייצר אצלה בגלל העלות הנמוכה של העבודה.
איך מוכנות חברות הנמצאות ביריבות עסקית חריפה כל־כך, להפקיד את סודותיהן הכי כמוסים בידי יצרנית זרה, בלי לחשוש מדליפות? מתברר ש־TSMC היא "בונקר": הדיסקרטיות וההקפדה על חשאיות ומידור קיצוני הם אחד מכוחות המשיכה העיקריים שלה. אפשר רק לדמיין באלו מבחנים העמידו אותה קציני האבטחה של אפל לאורך השנים.
עד היום גם הצליחו ראשי TSMC לנווט איכשהו בין המתחים הגוברים בין סין לארה"ב, בין השאר - אלה הנוגעים למדינת הבית שלה, טייוואן, שממשלת סין תובעת עליה בעלות באופן מסורתי. עובדה, שתי המעצמות מייצרות אצלה את "המנועים" המתחרים של טכנולוגיות העתיד. עם זאת, כשהלחצים של ממשל טראמפ הגיעו גם אליה אשתקד, היא נאלצה לתפוס צד, ולהודיע על הפסקת ייצור עבור חברות סיניות כמו וואווי, שהופיעו ברשימה השחורה של המימשל. וואווי הייתה בעבר הלקוחה הסינית הגדולה ביותר של TSMC.
האם סין תנקום? תזוזה סימלית של כוחות מצידה עלולה להשבית את TSMC ואת מפעלי השבבים הטייוואנים בכלל, ולשתק למעשה את העולם. המומחים מעריכים - למעשה מקווים - כי הסינים לא יגבירו את המתיחות, פשוט משום שמהלך כזה עלול לשבש את אספקת השבבים שלהם עצמם.
במקביל, גם המעצמות עצמן מבינות, שעליהן להיכנס לתמונה כדי לצמצם את התלות ביצרנית הטאיוואנית. בארה"ב המשבר כבר נתפס כבעיה לאומית: כיום מיוצרים בה רק 12% מהשבבים בעולם, לעומת 37% בשנת 1990, והממשל מודאג. הנשיא ביידן, שמבין את משמעות העניין על מעמדה כמובילה עולמית, הכריז על תוכנית סיוע של 50 מיליארד דולר להגברת ייצור השבבים במדינה.
במקביל, גם סין הפכה את הצורך במפעלי ייצור עצמאיים לעיקרון מרכזי, בתוכנית האסטרטגית הלאומית שלה. וגם לאיחוד האירופי אין כוונה להישאר מאחור: שם שואפים להגיע לייצור של לפחות 20% משבבי הדור הבא בעולם בשנת 2030.
בינתיים, המחסור החריף בשבבים צפוי להימשך לפחות עד סוף 2022 ולהשפיע על חיינו בדרכים שקשה עדיין לנחש. לדברי מנכ"ל TSMC, וויי, "רק בשנת 2023 נוכל להציע יותר יכולת לתמוך בלקוחות שלנו. אז גם נתחיל לראות קצת שחרור בלחץ בשרשרת האספקה". מנכ"ל אינטל, גלסינגר, אפילו מזהיר כי "ייתכן שיידרשו כמה שנים כדי לטפל במחסור. זה פשוט לוקח כמה שנים כדי לבנות קיבולת".
פורסם לראשונה: 07:37, 25.06.21
