אם אכן יעלה בידו של נפתלי בנט לכבוש את ראשות הממשלה, זה יהיה הסטארט-אפ הכי גדול שלו, הרבה יותר גדול מחברת סאיוטה (Cyota) שעליה תהילתו. אבל אם מסתכלים על המסלול שעשה במערכת הפוליטית, אפשר להבחין במפת הדרכים שהתווה לעצמו הרבה שנים אחורה, ובנקודות שבהן חישב מסלול מחדש. אפשר להבחין כיצד פיתח את המוצר שלו והכניס בו שינויים כדי להרחיב את קהלי היעד הפוטנציאליים ולהביא משקיעים פוליטיים חדשים והכל כדי להגיע לראשות הממשלה. יש הרבה דמיון בין המסלול שעוברת חברת סטארט-אפ לבין זה שעומד להביא את בנט להיות ראש הממשלה ההייטקיסט הראשון בישראל.
ביקשנו לדבר עם אנשים שהכירו את בנט בהקשרים עסקיים וטכנולוגיים, לא פוליטיים. רצינו לבדוק מה מביא איתו בנט מעולם ההייטק לראשות הממשלה, מה בכישורי המנהל בהייטק יכול להקנות לראש הממשלה יכולות שיועילו למדינה. חלק מהמנהלים והמשקיעים שפנינו אליהם סירבו בנימוס, אולי כי מוקדם, אולי כי חשבו שלא כדאי להשמיע את מה שהם חושבים על בנט. מנגד, אצל כמה מהאנשים שסיפרו על היכרותם עם בנט גילינו תופעה נדירה של פרגון נלהב, כמעט הערצה לאיש. ועדיין יהיו כאלה שיתנצלו ויבהירו שאינם תומכים בעמדותיו הפוליטיות. שמאלנים מעריצי בנט.
עוד כתבות בערוץ דיגיטל
הן התומכים והאוהדים של בנט, והן מבקריו שלא לציטוט, מדברים בעצם על מאפיינים דומים, ההבדל ביניהם הוא רק בפרשנות. בקרב אנשי הייטק בנט נחשב למודל המנהל האידיאלי: מקבל החלטות, מקשיב לאנשים, דבק במטרה ולא מרפה גם אחרי כישלון ועוד אחד. בחוגים הפוליטיים מקבלים את התכונות האלה בצורה אחרת, מדברים על נכונותו לדרוס מתנגדים, לא מבינים כיצד אינו מפגין אמוציות כשדורסים אותו עצמו. ודרסו אותו לא מעט במערכת הפוליטית.
אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות היוצא, אומר שבעבודה עם בנט כשר החינוך הוא זיהה אצלו שילוב נכון בין רצון לעשות דברים לבין יחסי ציבורים טובים, ולדבריו שני הדברים חשובים. האם בנט מתנהל כמנכ"ל הייטק גם בפוליטיקה? "מנכ"ל חברת הייטק הוא כמו מנכ"ל של כל חברה, אבל על סטרואידים", אומר אהרון, "באופן כללי מנכ"ל מתמודד עם בעיות שגם ראש ממשלה מתמודד איתן: תנאי אי-ודאות, קבלת החלטות קשות, לא להיות פופולרי. והוא צריך כריזמה כדי לשכנע את הלקוחות והמשקיעים וגם את העובדים. בהקשר הזה אני מאוכזב מבנט. אם הוא לא יודע להשתלט על שבעה אנשים, אז מדינה שלמה זה קצת יותר מורכב. מנכ"ל לא יכול לצעוק 'אחריי' מבלי שהוא בטוח שיש מאחוריו אנשים".
קפיצה אחורה לאמצע שנות ה-90: בנט משתחרר מצה"ל אחרי מסלול שעבר בסיירת מטכ"ל ואחריה פיקוד ביחידת מגלן. הוא לומד משפטים בירושלים לצד חבר מהיחידה, בן אנוש. הם נפגשים בדירתו של אנוש עם שותפתו לדירה מיכל צור וחבר נוסף ליאור גולן ומחליטים להקים סטארט-אפ. אין להם מושג מה תעשה החברה, אבל יש להם מודל: ICQ שעשתה אקזיט מדהים ב-1998 וצ'ק פוינט שהתחילה להמריא לא הרחק מהם בירושלים. ב-1999 קמה חברת סאיוטה במטרה לפתח כרטיס אשראי וירטואלי חד-פעמי.
כוכב בגיל 33
קפיצה שש שנים קדימה, לדצמבר 2005. חברת סאיוטה נמכרת ל-RSA האמריקנית תמורת 145 מיליון דולר. המשקיעים הרוויחו פי חמישה על השקעתם. כל אחד מארבעת מקימי החברה יצא עם כמה מיליונים בארנק. המכירה באה אחרי תקופה טובה, שבה ארבע חברות חיזרו אחרי בנט במטרה לרכוש את החברה. לתקופה הזו קדמה תקופה רעה במיוחד ב-2002 שהכסף נגמר לחברה והם נאלצו לקחת הלוואה מסבתא של אחד המייסדים. לפני זה היו הרבה תקוות עם המוצר החדש של החברה - טכנולוגיה לאימות זהות של לקוחות בנקים, שהביאה את הלקוחות הראשונים. אבל לפני כן היתה תקופת קיצוצים ופיטורים בחברה כשהמוצר הראשון נכשל. סטארט-אפ הוא בית ספר טוב לניהול.
כמו כל סטארטאפיסט אחרי אקזיט, בנט הרבה להתראיין בימים ההם. בגיל 33 הוא היה בגדר כוכב שמתגלה לראשונה והיתה לו ציפיה מהחיים. בריאיון לגלובס הוא סיפר: "אני רוצה להשפיע על מה שקורה בארץ באופן כלשהו, במסגרת חינוך או בכל מסגרת אחרת... יש לי חבר שעשה דבר גדול כזה, הוא מנהל תוכנית חינוך עם אלפי ילדים כל שנה. אני מעריץ את הבן אדם הזה ואולי ארצה להצטרף אליו או לעשות משהו בסגנון הזה". נו טוב.
ד"ר מיכל צור שלו: "אתה יכול להסתכל על המהלך הפוליטי של נפתלי כאילו הוא יצא עם מוצר שמתאים רק לשוק מצומצם, ואם אתה רוצה להגיע לשוק יותר גדול אתה צריך להתאים את המוצר שלך. עכשיו יש לו מוצר יותר ממלכתי ומאחד"
ד"ר מיכל צור שלו, כיום נשיאת חברת קלטורה וממקימיה, אומרת שבנט התגלה מהר מאוד כאדם המתאים לתפקיד המנכ"ל: "זה קומבינציה של התאמה ושל רצון. כי בסוף מה עושה מנהל למנהל טוב? הוא נותן חזון ותקווה גם פנימה וגם כלפי חוץ - משכנע משקיעים, עובדים, לקוחות, עיתונאים, בלי לאבד את ההתלהבות.
"בסאיוטה היתה קבוצת אנשים דומיננטיים במיוחד, רבים מהם היום הם בכירים בתעשיית ההייטק. אנשים דעתניים, חזקים, חכמים, וצריך היה גם לנהל וגם להתנהל איתם. לבנט יש את היכולת להתייעץ ולקבל החלטות על בסיס נתונים ומידע, דברים שפחות קיימים היום לצערי הרב. אם תראה את ההתנהלות שלו בפוליטיקה - הוא בנה תוכניות מבוססות, על בסיס מידע ונתונים מוצקים, לא סתם יריות באוויר על בסיס אינטואיציה".
מה הכישורים שבנט מביא איתו לתפקיד?
"הוא בעיקר מנהל טוב. מדינה היא גוף שצריך לנהל אותו וכרגע המדינה לא מנוהלת: תחבורה ציבורית, מערכת הבריאות, תכנון קדימה של שילוב חרדים במעגל העבודה. בכל הדברים האלה צריך ניהול פרגמטי של המדינה, מישהו שמכנס ישיבה ואנשים יוצאים עם action items, משימות לביצוע, לא בורקס".
את מוצאת אנלוגיה בין ניהול חברת סטארט-אפ לבין הנהגת המדינה?
"כולם זוכרים את סאיוטה כאקזיט מקסים אבל זה היה רכבת הרים: אתה עולה ויורד הרבה פעמים. היכולת להתנהג בסיטואציה הזו, כל הזמן לחשוב על איך להתחדש ואיך לשנות. אז נכון שפוליטיקה היא לא מוצר ולא שוק, אבל אתה יכול להסתכל על המהלך הפוליטי של נפתלי כאילו הוא יצא עם מוצר שמתאים רק לשוק מצומצם, ואם אתה רוצה להגיע לשוק יותר גדול אתה צריך להתאים את המוצר שלך. עכשיו יש לו מוצר יותר ממלכתי ומאחד".
אז הוא מצא את התאמת המוצר/שוק שלו.
"נכון, אבל צריך גם לתפעל את זה. יש חברות עם מוצר טוב וצוות טוב שמתנהלות על הפנים ולא מגיעות לשום דבר. ויש חברות עם מוצרים בינוניים שמצליחות מאוד. באותה מידה יש מפלגות עם מוצר מחורבן שיש להן ביצוע מדהים ואני לא אנקוב בשם המפלגות האלה. ויש מוצרים נהדרים שאף אחד לא טורח לשווק אותם, בסוף רוב האוכלוסייה בישראל הם אנשי מרכז, אבל זה מוצר שאף אחד לא ניסה לשווק אותו כמו שצריך".
החיבה לבנט משקפת כנראה את האווירה החברית ששררה בסאיוטה. בנט עצמו כתב פוסט נוסטלגי בשנה שעברה: "לפני 20 שנה התחברנו ארבעה יזמים קצת הזויים: בן אנוש, היזם המושלם, ליאור גולן, האיש הכי חכם שאני מכיר, מיכל צור, אשה מבריקה ודילמייקרית עם אינטואיציה נדירה, ואני. מהחיבור הזה נולדה חברת סאיוטה, משפחה עם DNA מיוחד: של חברות, של השגת כל מטרה, של ביצוע-ביצוע (action items), של פתיחות, יצירתיות, והמון תעוזה". החברים מאז בטוחים שזו תהיה דרכו גם עתה.
כשמחפשים רמזים, כמעט כל אמירה של בנט מהימים ההם נראית כמשל מתוחכם על ימינו. למשל כששאלו אותו מה היו הטעויות שלו, הוא השיב: "עשינו הרבה טעויות. ראשית, היינו שאננים מאוד מול המתחרה שלנו. בכל פעם בהיסטוריה של סאיוטה כשהרגשנו טוב מדי וטפחנו לעצמנו על השכם, בערך שלוש דקות אחר כך חטפנו את המכה של החיים". בנט דיבר אז על טעויות נוספות שעשה, כשלא הקשיב לאנשים שסביבו, וכיצד עצותיהם הצילו את המצב בסופו של דבר. האם זה מייצג את דרך התנהלותו בתפקיד הבא?
אייל ניב, שותף מנהל בקרן פיטנגו First שעוסקת בהשקעות בחברות בשלבים מוקדמים, התחיל את דרכו בקרן ההשקעות גיזה. בשיחה איתנו הוא מגלה, שההשקעה הראשונה שביצע בחיים היתה בחברת סאיוטה: "הייתי בצוות שהיה אמור להשקיע בחברה אחרת, עם רקע טכנולוגיה הרבה יותר מרשים, ואז הגיע אלינו נפתלי בנט עם הסיירת שלו, ומאוד התרשמתי מהמובילות והמנהיגות שלו והחלטנו להשקיע בסאיוטה".
זיהית בו כבר לפני 20 שנה תכונות של ראש ממשלה?
"זיהיתי בו מנהיג וזו אחת הסיבות שהשקענו בו ולא במישהו אחר. נפתלי נכנס לחדר עם מנהיגות טבעית כבר בגיל 29. הוא הקיף את עצמו באנשים, תותחי-על אחד אחד. תראה אילו אנשים הוא בחר בבחירה הראשונה שלו ותבין איך הוא בוחר אנשים. נפתלי הוא מנהיג טבעי, הוא יודע לקחת החלטות קשות, כשהיו תקלות הוא ידע לקחת אחריות מלאה על הדברים ותמיד ידע לבוא עם פתרון. הוא מבין את קטר ההייטק הישראלי מעולה".
הוא יידע לקבל החלטות נכונות כראש ממשלה?
"הוא מבין את הצבא ומבין מערכות שיקולים מסובכות. אני מקווה שבתור ראש הממשלה הוא ישתמש ביכולות האלה כדי להגיע להחלטות הנכונות. אין ספק שהוא הוכשר טוב למשימה. הוא אדם הרבה יותר פרוגרסיבי ומתקדם מאיך שהוא מצטייר. ואני בטוח שנשמע ממנו מוזיקה שונה כשהוא יהיה ראש הממשלה".
קפיצה קטנה קדימה, בנט עושה שירות מילואים במלחמת לבנון השנייה ואחריה מוצא את מקומו בלשכת יו"ר הליכוד בנימין נתניהו. כאן הוא רוכש כישורים פוליטיים ראשונים וגם אויבים פוליטיים ראשונים. אנשים שעבר בדרכם זוכרים את הביטחון העצמי חסר הגבולות, את הנפנוף בהישגיו כמנכ"ל בהייטק ובכסף הרב שעשה באקזיט המפורסם. נתניהו נותן לו גיבוי ובנט רץ קדימה להשיג מהלכים והשפעה. אחד הפרויקטים שלו אז היה הנעת קמפיין "מחאת המילואימניקים" שפגע אנושות בממשלת אולמרט.
ארז צור: "יש לו מחויבות כזאת של לדאוג לכל דבר, קטן כגדול, אין מצב שהוא לא עונה במיידי לוואטסאפ, תמיד הוא מאוד פרקטי ולעניין וגם לוקח סיכונים כמו בחברת סטארט-אפ, ויש גם משהו בלדעת להיכשל"
ב-2009 נתניהו נכנס בפעם השנייה ללשכת ראש הממשלה אבל בנט נשאר בחוץ, מסיבות שכנראה רק הוא ונתניהו יודעים. בלית ברירה הוא מחפש את דרכו בחזרה להייטק. הוא מגשש עם חברת ווייז אפשרות להצטרף לחברה כמנכ"ל אבל הם מעדיפים את נועם ברדין. ואז מציעים לו מנהלי קרן ההון סיכון גיזה למנכ"ל חברה צעירה שאך זה קמה – סולוטו – והוא מקבל את ההצעה.
ישי גרין, ממקימי סולוטו, אומר שהתנאי של המשקיעים להשקעה בחברה היה שבנט יהיה המנכ"ל. היזמים הצעירים בהחלט התרשמו מהמנכ"ל שקיבלו: "הוא היה ביצועיסט, חכם, מקשיב. הוא יזם הייטק כמו שצריך, עם אופי של אחד שיכול לקחת משהו מאפס למיליארד", אומר גרין.
מה המשמעות של איש הייטק בתפקיד ראש הממשלה?
"הגיע הזמן שלאומת ההייטק יהיה מנהיג מתחום ההייטק. זה אומר בן אדם שכל יום חושב על הבעיות מחדש. לא מישהו שתקוע עם מחשבה אחת. אפשר לראות את זה אצלו גם בפוליטיקה וגם בהייטק. הוא משנה את דעתו כי הוא חכם ומבין שהמציאות מורכבת. האינפורמציה בעולם כל כך רחבה, שרק אנשים טיפשים לא משנים את דעתם. ראש ממשלה הוא כמו מנכ"ל של חברת סטארט-אפ, הוא מחליט הכל".
איזו תרומה תהיה לו?
"התחזית שלי, שהולך להיות ממש טוב במדינה. כבר לא תהיה חבורה של ערסים ואופורטוניסטים שמנהלים את המדינה. יהיה פשוט פתרון בעיות לכל מיני קבוצות באוכלוסייה. בנט הולך לפתור לכולם את הבעיות. לא כל הפתרונות יעבדו, אבל הוא ימצא פתרונות יצירתיים שרואים את התוצאות שלהם בשטח. ואחרי זה מדינת ישראל לא תוכל לחזור לראש ממשלה טמבל, כולם יבינו עד כמה עבדו עלינו בעיניים עד היום. עכשיו מגיעה התקופה הביצועית של מדינת ישראל. המדינה הזאת תקועה עם משאבים מטורפים ואנשים מדהימים ופשוט בראש יש חבורה של אנשים שנתקעו שם, שלא באים לפתור בעיות. ובנט איש של action items ולא תהיה בעיה במדינת ישראל שתהיה לא חשובה מבחינתו".
גרין מספר שאחרי ארבעה חודשים בניהול סולוטו הודיע בנט שהוא פורש: "הוא אמר שהוא מרגיש שהוא לא יכול לעשות עוד סיבוב בהייטק והוא חייב להיכנס לפוליטיקה". ניב מספר שדיבר אז עם בנט על הקמת הון סיכון משותפת. בנט היה יכול לאמץ מסלול קריירה רווחי אבל הפוליטיקה בערה בדמו. הוא הלך למועצת יש"ע ושכנע אותם שהוא האדם המתאים לתפקיד יו"ר המועצה. ניתוח של מפת הדרכים שלו הראה לו שמכאן מגיעים להשפעה פוליטית, ממנה למפלגה פוליטית ומשם הדרך ללשכת ראש הממשלה קצרה.
כמה דילוגים בזמן מביאים אותנו לתפקידים שמילא בנט כשר בממשלה - שר הכלכלה, שר החינוך, שר הביטחון. ארז צור, נשיא חברת טכנולוגיית מוקדי האבטחה קארביין, משמש גם כיו"ר האיגוד הישראל לתעשיות מתקדמות IATI, ובמסגרת הזו עבד עם בנט כשר הכלכלה וכשר החינוך. "חתמנו איתו על הסכם להפעלת אולימיפיאדת הסייבר, פרויקט שנועד להנגיש לימודי מחשבים ומתמטיקה ועל תוכנית 5X2 לפיתוח לימודי המתמטיקה. הוא היה שותף מלא להגדרות, הוא ידע להבין את המשמעות של פיתוח הטאלנט. זו היתה ראייה מאוד הייטקיסטית של איך לימודי מתמטיקה עכשיו מביאים החזר מאקרו-אקונומי אחר כך", מספר צור.
בתקופת הקורונה הגיע בנט לביקור בחברת קרביין, להכיר את מערכת חדרי הבקרה שלה שסייעה בהתמודדות עם התפרצויות קורונה במספר מקומות בעולם. לדברי צור, בנט התעמק בגרפים ובטבלאות ולא הסתפק בלחיצת ידיים וצילומים. באותה תקופה גם הציג את הטכנולוגיה של חברה אחרת, NSO, כפיתרון שלו להתמודדות עם הקורונה בישראל, פיתרון שלא אומץ על ידי הממשלה.
איך התרשמת מתהליך קבלת ההחלטות שלו?
צור: "זה היה תסמין מייסד (founder) קלאסי. יש לו מחויבות כזאת של לדאוג לכל דבר, קטן כגדול, אין מצב שהוא לא עונה במיידי לוואטסאפ, תמיד הוא מאוד פרקטי ולעניין וגם לוקח סיכונים כמו בחברת סטארט-אפ, ויש גם משהו בלדעת להיכשל. היו הרבה מקרים שניסינו לעשות דברים וזה לא הלך, והוא אמר 'לא נורא, ממשיכים הלאה', עם המון סבלנות של יזם. אלה תכונות שקשורות להייטק וליזמות ונראה שהוא לא איבד אותן".