לראשונה מאז ההסתערות על גבעת הקפיטול בידי תומכי דונלד טראמפ, מנכ"לי ענקיות הטכנולוגיה - פייסבוק, טוויטר וגוגל התייצבו הערב (ה') לשימוע מיוחד בפני ועדת האנרגיה והמסחר של הקונגרס האמריקאי שכותרתו "אומת הדיסאינפורמציה". השימוע עוסק בתפקידן של רשתות חברתיות בהפצת מידע כוזב, הסתה לאלימות, העמקת הפילוג בחברה האמריקאית והאפשרות של רפורמה בסעיף 230 לחוק ההגינות בתקשורת - המעניק לפלטפורמות מקוונות חסינות מפני אחריות על התכנים המופצים בהן.
"בשנה האחרונה נחשפו משתמשים בארה"ב ליותר מ-1.1 מיליארד תכנים העוסקים בגניבת הבחירות ברשתות החברתיות, ויותר מ-3.8 מיליארד תכנים העוסקים במידע רפואי כוזב סביב נגיף הקורונה", פתח יו"ר הוועדה מייק דויל את השימוע המיוחד, והאשים את הפלטפורמות באופן ישיר באירועי האלימות בגבעת הקפיטול. "החיסונים לקורונה הם הסיכוי היחיד שלנו לצלוח את המשבר העולמי והפלטפורמות שלכם עדיין מעודדות אנשים לא להתחסן. יש לכם את כל האמצעים להיאבק בדבר הזה, אבל פעם אחר פעם אתם בוחרים ברווח על פני אחריות ציבורית".
נציגי תתי הוועדות הוסיפו כי הרגולציה בדרך: "נעשה את זה אתכם או בלעדיכם", אמרו במהלך הצהרות הפתיחה. מארק צוקרברג, ג'ק דורסי וסונדר פיצ'אי כבר מורגלים בחקירות מהסוג הזה, אלא שהפעם נראה כי השימוע אכן מוכוון כלפי רגולציה אמיתית, על פני המופעים הפוליטיים שהתרגלנו אליהם בשלוש השנים האחרונות. מנכ"לי ענקיות הטכנולוגיה נשאו הצהרות פתיחה שכללו התייחסות רצינית ראשונה לרפורמה בסעיף 230 והמלצות לשינויים הדרושים לדעתם בחקיקה. "מידע כוזב הוא לא המצאה חדשה", אמר צוקרברג בפתח דבריו, והתייחס גם להשעיה הזמנית של טראמפ מפייסבוק: "אני לא חושב שחברה פרטית צריכה לקבל החלטות מהסוג הזה".
כשנשאל אם לדעתו פייסבוק אחראית במידה כלשהי על המהומות בגבעת הקפיטול, השיב צוקרברג כי בעיניו האחראים הם האנשים שהפרו את החוק, דונלד טראמפ - שקרא לתומכיו לעשות את המהלך, והאנשים שתרמו להפצת הקריאות הללו ברשתות החברתיות. בהמשך הסכים להודות כי תוכן שתרם לאירועים בקפיטול אכן היה מצוי גם בפייסבוק.
בהמשך נשאלו המנכ"לים ישירות לגבי החיסונים לנגיף הקורונה: "האם אתם מאמינים שהחיסונים עובדים?", על כך השיבו שלושתם "כן, בהחלט". "אם כך, למה בפלטפורמות שלכם יש עדיין ברגע זה קבוצות ותכנים שמפיצים מידע רפואי כוזב? למה באמצע מגפה עולמית שכבר גבתה את חייהם של יותר מחצי מיליון אמריקאים עדיין אפשר למצוא תכנים כאלה ביוטיוב, בפייסבוק ובטוויטר?". השלושה התבקשו להתחייב לעבוד קשה יותר כדי להסיר את כל סוגי התוכן הכוזב בנושא החיסונים.
לא רק האירועים בגבעת הקפיטול העסיקו את חברי הוועדה. בשבוע האחרון אירעו שני מקרי טבח בארה"ב - בקולורדו ובאטלנטה, ובסך הכל שבעה מאז תחילת השנה. חברי הוועדה התייחסו לאירועי הטבח הללו כתוצאה של פילוג חברתי והסתה מתמשכת לאלימות כלפי מיעוטים בארה"ב ברשתות החברתיות. נציג הועדה מטעם המפלגה הרפובליקנית טען כי מסגור אירוע הירי באטלנטה - בו נרצחו שש נשים ממוצא אסייתי, הוא לא על רקע גזעני והפציר בחברי הוועדה הדמוקרטים "להפסיק להפיץ מידע כוזב על האירוע במהלך דיון שעוסק כולו במידע כוזב".
נציגי המפלגה הרפובליקנית בוועדה עסקו בהרחבה דווקא בהשפעה של רשתות חברתיות על בריאותם הפיזית והמנטלית של ילדים. היוזמה של אינסטגרם לפתח אפליקציה ייעודית לילדים מתחת לגיל 13, כמו גם אפליקציית יוטיוב קידס - עלו לדיון. צוקרברג נשאל ישירות האם הוא מגביל את ילדיו בשימוש במסכים וטכנולוגיה, והאם הוא מאפשר להם לצפות ביוטיוב. הוא השיב כי בנותיו, בגיל 3 ו-5, צופות יחד איתו בפיקוח שלו בסרטוני יוטיוב מעת לעת, וכי הן לא משתמשות במוצרי פייסבוק בכלל, "מלבד מקס בת ה-5 שמדי פעם משתמשת במסנג'ר קידס כדי לדבר עם בני דודים".
רפובליקנים גם עסקו שוב ושוב בהשעיה של טראמפ - זמנית מפייסבוק - עד לקבלת הכרעת המועצה המפקחת של החברה, וההשעיה לצמיתות מטוויטר. אחדים מהם חזרו לעסוק גם בהסרת "תחקיר ביידן" של הניו-יורק פוסט מטוויטר, אף שדורסי כבר טען בשימוע קודם כי היה מדובר בטעות שתוקנה בתוך 24 שעות.
נציגי המפלגה הדמוקרטית דווקא עסקו בהרחבה במודל הכלכלי של ענקיות הטכנולוגיה שהפכו, לטענתם, ללב לבה של הבעיה. "הפלטפורמות שלכם עוצבו ותוכננו כדי להשאיר משתמשים מעורבים לאורך זמן, להפוך אותם מכורים למסך", הפצירו במנכ"לים, "האלגוריתמים שלכם בנויים כדי להגביר הפצה של תכנים קונספירטיביים, מניפולטיביים ומסוכנים, אתם מרוויחים מזה כסף - אין לכם שום תמריץ להסיר את התכנים האלה".
גם הנושא של מודעות ממוקדות ברשתות החברתיות, שמפולחות לפי קטגוריות של גיל, מוצא, מגדר, מיקום ואפילו מצב כלכלי, ובסופו של דבר מפלות מיעוטים וקבוצות שוליים בחברה, עלה בהרחבה במהלך השימוע. המנכ"לים התבקשו להסכים לרגולציה שתכלול גם גיוון דמוגרפי מובהק בקרב עובדי החברות שלהם, וכן הסכימו לרגולציה שלא תאפשר פילוח ממוקד של מודעות באופן שעלול להפלות מיעוטים.
הצעות קונקרטיות לגבי הרפורמה בסעיף 230 לחוק ההגינות בתקשורת - אותו חוק שאיפשר את צמיחתה של הרשת ושהלכה למעשה פוטר פלטפורמות רשת מאחריות משפטית לגבי התכנים המפורסמים באינטרנט - לא קיבלו התייחסות נרחבת. צוקרברג הציע לחייב את הפלטפורמות הגדולות בדוחות שקיפות רבעוניים מהסוג שפייסבוק מפרסמת בשנים האחרונות בנוגע לתכנים המוסרים מהפלטפורמות, דורסי הציע ליצור פרוטוקול משותף ועצמאי שיאפשר שקיפות גדולה יותר.
