כל מי שהגיע לסופרמרקט בשבועות האחרונים רק כדי לגלות מדפים ריקים ממוצרים חיוניים, גידף בוודאי את היצרנים ומנהלי הרשתות החמדניים בימים כתיקונם, שלא מצליחים לעשות את המאמץ הנדרש כדי לאפשר אספקת מוצרים תקינה בזמנים קשים כמו אלה. וכמו תמיד, מי מגיע לעזור כשיש בעיה או מצוקה? הטכנולוגיה כמובן. במקרה הזה המערכת של חברת טראקס (Trax), שבאה עם רעיון מבריק: למה לא נעסיק את הצרכנים עצמם בעבודות פריקת משלוחים וסידור מדפים? בתשלום כמובן.
סורקים מדפים: כך עובדת הטכנולוגיה של טראקס
הטכנולוגיה של טראקס מעניינת במיוחד: החברה מאפשרת לחברות יצרניות וקמעונאיות בעולם המרכולים לדעת מה המצב של המוצרים על המדפים: באמצעות צילום ממצלמות בחנות ועל המדפים, ובתוספת רובוט שמסתובב במעברים בשעות הלילה ומצלם את המדפים וגם צבא של עובדים, שמצלמים את המדפים בסמארטפון. טכנולוגיית הבינה המלאכותית יודעת לעבד את כל המידע הזה, להתריע על חוסרים, על מיקום שגוי, על מוצרים מתחרים, וגם לדווח איזה סידור מדף מקדם מכירות. כל מה שמנהלי השיווק והתפעול רק יכולים לחלום עליו.
מה שהופך את כל הסיפור הזה לרלוונטי במיוחד לתקופת הקורונה היא הפלטפורמה שפיתחו בחברה כבר לפני כשנתיים, שמאפשר לעשות מיקור המונים (Crowdsourcing) של עבודות כמו בדיקת מדפים, סידור מוצרים על המדף או פריקת סחורה במחסן, שעבורן מקבל המשתמש תשלום מטראקס. משתמשי האפליקציה (בינתיים בארה"ב בלבד) מקבלים תפריט של משימות, שמוצעות להם לביצוע כרגע, בחנות שבה הם נמצאים. המשימות יכולות להיות קצרות ונקודתיות או לארוך כמה שעות, ובסיומן מקבל המשתמש תשלום, מהיצרן או הקמעונאי דרך טראקס, לחשבונו.
"אנחנו ה-Uber של עולם הריטייל", אומר בר-אל, "אמרנו לאנשים - אם אתם כבר ממילא בחנות, בואו תבצעו עבודה עבורנו ואנחנו נשלם לכם. ופנינו ללקוחות שלנו, שהם היצרנים והקמעונאים, ואמרנו להם - אנחנו יכולים לא רק להגיד מה צריך לסדר, אנחנו גם יכולים לגרום לזה שהעבודה באמת תתבצע. בעצם חיברנו בצורה יותר הדוקה בין רשתות השיווק ללקוחות שלהן".
בתקופה הנוכחית, כשהעומסים על החנויות גבוהים הרבה יותר ויחד עם זה עובדים רבים נעדרים ממקום העבודה, הפלטפורמה הזו הפכה להיות קרש הצלה לחנויות ולצרכנים גם יחד. בר-אל אומר כי 3 מיליון המשתמשים הרשומים בפלטפורמה עשו עבודות סידור מדפים ופריקה במחסנים, אבל גם עבודות שבשגרה לא מצפים מהם, כמו ליקוט מצרכים להזמנות מקוונות ואפילו משלוח המוצרים לבתים. בימים שבהם רבים איבדו את עבודתם, טראקס הציעה להם הזדמנויות תעסוקתיות. עבור המרכולים והיצרנים, זו היה פתרון ברגע קשה. "ממש הפכנו לידיים עובדות של התעשייה", אומר בראל.
איך קרה שהרשתות לא הצליחו להתמודד עם האמצעים שלהם?
"חלק מהעובדים הקבועים לא יכולים להגיע כי הם בבידוד. העובדים שמגיעים צריכים להתמודד עם כמות עבודה פי שלושה וארבעה מכמות העבודה הרגילה ואין מספיק ידיים עובדות. בחנות רגילה הסדרן יודע, שבכל שעה נגמרים מוצרים מקטגוריה מסוימת והוא להביא עוד מוצרים מהמחסן. בימי קורונה יש אולי 40 קטגוריות שנגמרות כל חצי שעה ואין דרך שיהיו מספיק עובדים לשם כך. צריך לזכור שאנשים קנו בפאניקה - במקום לקנות שני בקבוקי קולה הם קנו שני קרטונים. פה אנחנו בטראקס יכולנו לתת מענה מהיר לתעשייה דרך התשתית שיצרנו, ובעצם צרכנים רגילים מועסקים על ידי התעשייה דרכנו כדי לממש את כל מה שהיה חסר".
מערכת ההפעלה של עולם הקמעונות
חברת טראקס הוקמה בסינגפור ב-2010 על-ידי יואל בר-אל (CEO) ודרור פלדהיים (CCO). החברה מעסיקה כ-800 עובדים, מהם 200 במרכז הפיתוח בתל אביב. עד כה גייסה החברה למעלה מ-350 מיליון דולר ממשקיעים אמריקאים וסיניים ובסבב הגיוס האחרון ביולי 2019 היא גייסה 100 מיליון דולר לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר. בין מאות לקוחות החברה אפשר למנות את קוקה קולה, ענקית הבירה AB InBev, נסטלה, קימברלי-קלארק, הייניקן ועוד. החברה דורגה בין 25 החברות הצומחות במהירות ברשימת Technology Fast 500 של דלויט.
הגיוס האחרון היה יריית הפתיחה במסע קניות מתוקשר, במסגרתו רכשה החברה לא פחות מחמישה סטארט-אפים טכנולוגיים. ב-2019 רכשה את LenzTech הסינית, שפיתחה טכנולוגיית בינה המלאכותית וביג דאטה, לאחריה את Shopkick האמריקאית, שפיתחה אפליקציית שיתוף המונים לביצוע משימות בחנויות על ידי הצרכנים, כשהמטרה בין השאר היא ליהנות מקהילת המשתמשים של שופקיק. אחריה נרכשה Planorama הצרפתית, שפיתחה טכנולוגית ניתוח ראייה ממוחשבת לענף הקמעונאות.
בפברואר השנה טראקס רכשה את Qopius הצרפתית, שפיתחה ממשק תכנות אפליקציות שמאפשר לבנות ולאמן בינה מלאכותית לזיהוי תמונה בתחום הקניות ובמרץ היא רכשה את Survey.com האמריקאית, שפיתחה גם טכנולוגיית מיקור המונים, והביאה אתה נדוניה בדמות 700 אלף המשתמשים שלה. בר-אל אומר שכל הרכישות האלה נועדו למעשה לבניית הפלטרפורמה השיתופית. "יצרנו פלטפורמה שהיום משתמשים בה בארה"ב כאחוז מכלל האוכלוסייה במדינה, שפעילים באפליקציה לפחות פעם בחודש", הוא אומר.
אתה רואה את זה ממשיך גם כשתקופת המשבר תסתיים?
"עד היום התעשייה התבססה עובדים במיקור חוץ, שרבים מהם לא מגיעים לעבודה במצבי משבר. אני משער שהתעשייה שלמדה את היכולות שלנו, ואת הקשר שהמערכת יוצרת בינם לבין הצרכנים, תרצה להמשיך. אם אתה חושב על זה בצורה פילוסופית מעט, העולם עובר לאט לכלכלת חברה. רואים יותר ערבות הדדית בכל העולם. לדעתי החברה האנושית עוברת מטמורפוזה, וחברות כמו אובר וכמו מה שאנחנו עושים , יוצרות מרקם הרבה יותר שוויוני והרבה יותר מחובר, וזה טרנד שילך ויגבר".
המשקיעים שלכם העריכו את החברה ביותר ממיליארד דולר. על מה מבוססת ההערכה הזו?
"המשקיעים הביעו בנו אמון בזמן ההשקעה אבל היום הם בוחנים את הביצועים העסקיים ולכן חשוב לנו להמשיך בגידול. היה לנו אולי מזל או ביצועים טובים, אבל היום המפתח הוא להמשיך בצמיחה. ההכנסות שלנו מעל 100 מיליון דולר בשנה והציפיה מאיתנו היא להגיע ל-500 מיליון דולר ואחרי זה למיליארד ויותר. כולם מבינים שזה ייקח כמה שנים אבל המשקיעים רוצים לראות כל הזמן גידול וזה מאוד מאתגר לעשות את זה כשחברה כבר גדולה".
אז איך אתם מתכוונים לעמוד במשימה?
"החכמה היא להרחיב את סל המוצרים עם אותם לקוחות ובאותה תעשייה, כך שהשלם יהיה גדול מסכום חלקיו, סוג של סינרגיה. האסטרטגיה המרכזית היא להוציא עוד קווי מוצרים, למשל הפלטפורמה של הצרכנים, שבזכותה הכפלנו את המכירות לעומת השנה שלפניה. אנחנו מחפשים עוד מוצרים ופתרונות קמעונאיים שמתלבשים על אותה פלטפורמה.
"אנחנו כמו מחשב ה-PC הראשון, ששימש לעיבוד תמלילים אבל מאז נכנסו עוד ועוד אפליקציות. יצרנו תשתית דיגיטלית שמעבדת את החנות ועכשיו אנחנו מוסיפים עוד נדבכים שלוקחים את המידע ויוצרים יתרון תחרותי מול המתחרים שלנו. זו השיטה שלנו להגדיל ערך - להוסיף אפליקציות על בסיס התשתית הטכנולוגית שיצרנו ולגרום שהיא תהיה מערכת ההפעלה של עולם הקמעונאות".
בחודשים האחרונים אפשר לראות את הרובוטים של טראקס גם במרכולים בישראל. רשת שופרסל מפעילה פיילוט בסניף עזריאלי בתל אביב וייתכן שבקרוב נראה את הטכנולוגיה בפרישה בחנויות שופרסל דיל. מה שלא תגיע בינתיים היא פלטרפורמת שיתוף ההמונים, שמאפשרת לנו הצרכנים להרוויח קצת כסף כשאנחנו בחנות ממילא.
מתי תגיע המערכת לישראל?
"בינתיים זה פועל בארה"ב ולאט לאט זה יעבור לעוד מקומות בעולם. אני מניח שבגל הרביעי או החמישי זה יגיע לישראל. המקום הבא זה סין, אחר כך אירופה, ובסופו של דבר יגיע גם לכאן".
