המכון הישראלי לדמוקרטיה שיגר חוות דעת לשר המשפטים אמיר אוחנה, ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ולנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ובה הוא קורא להבטיח את הגנת הפרטיות במהלך הפעלת אמצעי המעקב הטכנולוגיים שראש ממשלה הכריז עליהם אתמול. חוות הדעת מתריעה שאין לערב את השב"כ בפעילות מעקב אחר האזרחים: "מדובר בצעד לא מידתי ולא חוקי שפוגע פגיעה קשה בפרטיות ומעביר לידי השב"כ מידע רגיש על כל האזרחים".
"עד אתמול זה נחשב 'סטוקינג' והיום קוראים לזה 'חקירה אפידמיולוגית'" כותבות מחברות חוות הדעת, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר ועו"ד רחל ארידור-הרשקוביץ. לדבריהן השימוש בטכנולוגיות זמינות אכן מתבקש בעידן של לוחמה במגיפה, אולם, יש ליישם את ההגנה על הזכות לפרטיות באופן ראוי ולא לראות בה מכשול.
בין החששות שמועלות במסמך: פגיעה באמון הציבור במערכת, חוסר השקיפות המאפיין את השב"כ והחשש מכך שבשב"כ יעדיפו לשמור את המידע לצרכי חקירות אחרים בעתיד. "יש למצות את טווח היכולות של משרד הבריאות, פיקוד העורף והמשטרה ולהיעזר בקבלני משנה לצורך הביצוע ככל שיש בכך צורך," נכתב.
בחוות הדעת מוצגות שורה של המלצות, בהן הגדרת מנגנון שקוף לדרך הפנייה של משרד הבריאות לחברות הסלולר כדי לקבל איכון ומיקום סלולרי של אזרחים, מחיקת המידע על מיקום אזרחים 14 יום לאחר אגירתו, הקפדה על הנחיות חוק הגנת הפרטיות בעניין שיתוף מידע על כניסות ויציאות מהארץ וצילומים ממצלמות במרחב הציבורי ומחיקת המידע לאחר 21 יום וכן מניעת גישה גורפת של כל השוטרים למידע.
החוקרות קובעות כי במקביל לצעדים נדרש פיקוח פרלמנטרי הדוק על כל פעולות אלה מצד ועדה פרלמנטרית מיוחדת שתוקם לצורך כך בכנסת באופן מיידי.
מוקדם יותר שיגרה קבוצת מומחים בתחום הגנת הפרטיות מכתב לראש הממשלה, שר הבריאות והיועץ המשפטי לממשלה ובו דרישה להציג לציבור את מלוא האמצעים הטכנולוגיים שהממשלה מתכוונת לעשות בהם שימוש. המומחים מציגים שורה של שאלות בעניין, בהן באילו אמצעים מדובר, האם הם מבוססים על נתוני תקשורת או כגם על מידע ביומטרי כמו צילומי פנים, באם נשקלו חלופות לאמצעים אלה, האם הם ישמשו לצורך אכיפת בידוד או גם לאיתור "נתיב הדבקה", ועוד.
בין החותמים על המכתב פרופ׳ קרין נהון מהמרכז הבינתחומי הרצליה, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, פרופ׳ מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א, עו"ד חיים רביה, עו"ד אבנר פינצ׳וק מהאגודה לזכויות האזרח, עו"ד יורם הכהן מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי ולשעבר ראש הרשות להגנת הפרטיות, פרופ׳ ניבה אלקין-קורן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה וד"ר ענת בן-דוד, מהאוניברסיטה הפתוחה.