האירועים שתוקפים אותנו בעשרת הימים האחרונים שברו הרבה שיאים - ורשימת "הכי הרבה מעולם" הולכת ומתארכת: שיגורים, הפצצות, אזעקות, אירועי אלימות בערים מעורבות, הפגנות נגד ישראל ברחבי העולם. אבל שיא השיאים שייך להיקף השנאה והאלימות שאנחנו חווים ברשתות החברתיות. כזה שפל, עוד לא ראינו. אלה כבר לא השמצות, קללות ופייק ניוז, אלה הזמנות מפורשות להתארגנויות אלימות והסתות לרצח. יכול להיות שסבב הלחימה הנוכחי מול עזה הולך ודועך, אבל ביטויי השנאה והאלימות ברשתות עלולים להישאר איתנו עוד זמן רב. האם הרצח הפוליטי הבא יתחיל מהתארגנות באינטרנט?
מי שעקב בעיניים נדהמות אחרי אירועי האלימות, הפרעות והלינצ'ים של השבוע האחרון, נדהם לא פחות מהקצב המסחרר שבו הם התפתחו. היכולת של פייסבוק, טוויטר ושאר הפלטפורמות להוציא אנשים לרחובות כבר נצפתה באין ספור אירועים בעולם, אבל לראשונה בישראל אפשר היה לראות איך הרשתות משמשות לדרבון אנשים לצאת לפעולות אלימות ולהסתה שלהם לרצוח. זה עוד לא היה כאן.
התארגנויות של יהודים לביצוע פשעים הם רק פינה אחת של הג'ונגל. בפינה אחרת יש התארגנויות של ערבים לביצוע פשעים ביהודים. מקום מרכזי תופס הקמפיין המתנהל בכל העולם כנגד מדינת ישראל, שפעמים רבות גולש לאנטישמיות בוטה. האלימות גואה והרשת שמנקזת את מרבית התרעלה היא פייסבוק, שלא ממהרת להסיר חשבונות ולמחוק תכנים. עכשיו דורשים במכון הישראלי לדמוקרטיה ובמכון למחקרי ביטחון לאומי להסיר את הכפפות ולאכוף על פייסבוק לציית לחוק.
זה קורה בכל זירה ברשתות החברתיות: פייסבוק ואינסטגרם, קבוצות וואטסאפ וטלגרם, וטיקטוק גם. הפוסטים מזעזעים, נוטפי דם, מלאי טקסטים של אכזריות, הרבה מעבר לזעם ולתסכול שהיו מובנים בהקשר הנוכחי. "לשרוף אותם", "העיקר להרוג ערבים", "צריך לשרוף להם מסגד לשרמוטות האלה", "היום אנחנו שהידים", דוגמאות אקראיות. אלפי משתמשים מעלים תכנים קיצוניים, מסיתים זה את זה לפעולות אלימות, מתריעים על תנועות משטרה שמסכנות אותם, מדווחים על דרכי התחמשות, על קוד לבוש. בימים האחרונים יש התגברות ההסתה כנגד עיתונאים וקריאה לאלימות כנגדם, שאף גלשה מהרשתות לשטח וצוות של חדשות כאן 11 הוכה על ידי מפגינים בשכונת התקווה.
מי שמצליחים לחקור קבוצות אלימות ברשת ולהתריע על כוונותיהם הם אנשי עמותות כמו "הבלוק הדמוקרטי" ו-"פייק ריפורטר", שפועלות בשיתוף הציבור למאבק בהסתה ובשנאה ולמניעת פעילות זדונית ומזויפת ברשתות. אנשי העמותות חדרו ליותר ממאה קבוצות בהם משתתפים עשרות אלפי משתמשים ומצאו מסרי שנאה וגזענות, קריאות לאלימות, תכנון התקפות וביצוע פשעים, תכנים מסיתים ומזויפים ואלפי תמונות, קבצי אודיו וסרטונים, חלקם של מעשי אלימות שבוצעו בפועל.
"מתחת לאף שלנו קם צבא"
מנכ"ל פייק ריפורטר, אחיה שץ, אומר כי העמותה דיווחה למשטרה על ההתארגנויות המסוכנות אך רק לאחר ארבעה ימים ושורה של אירועים אלימים החלה המשטרה לפעול בעניין. לדבריו, מספר הקבוצות הפועלות ברשת גדול מהרבה מאלה שהעמותה הצליחה להגיע אליהן. "מתחת לאף שלנו קם צבא ונראה שהמשטרה לא עוסקת בכך מספיק. יש להם את הגיבורים שלהם, כהנא חי ובן גביר הוא היורש שלו, כך הם מתייחסים אליו. יש קריאות מפורשות לרצח שמאלנים, עיתונאים, ערבים. זה כמו בכיכר ציון, כשהאנשים למטה קראו מוות לערבים ורבין בוגד, רק שעכשיו המרפסת היא הרשתות החברתיות".
משטרת ישראל ספגה הרבה ביקורת בשבועות האחרונים, אבל שיאה היה כשהשוטרים נעדרו מהשטח ברבות מההתארגנויות האלימות ברחובות הערים המעורבות, ולא מנעו מעשי לינץ' נוראיים. יכול להיות שקצת מודיעין ששואב את מקורותיו מהרשתות החברתיות היה יכול להזניק את השוטרים הישר לכל מקומות האלימות. פייק ריפורטר וארגונים נוספים דיווחו למשטרה על אירועים כאלה, אבל ההיענות היתה מינימלית.
בתשובה לפנייתנו נמסר ממשטרת ישראל: "משטרת ישראל פועלת בימים האחרונים במאמצים גדולים ברשתות החברתיות והאפליקציות השונות למניעה, ניטור וטיפול באזרחים פורעי חוק, הקוראים להסתה לאלימות ופגיעה בחיי אדם, תוך התארגנויות לביצוע הפרות סדר ברחבי הארץ. במקביל, המשטרה מבצעת פעולות מודיעין נרחבות ומגוונות ואף מקבלת חומרים ודיווחים, מאזרחים וגורמים נוספים בנוגע להתפרעויות והפרות הסדר, כלל החומרים נבחנים במקצועיות וביסודיות ומטופלים על-ידי הגורמים הרלוונטים".
בנקודה זו אפשר להוסיף כי גם השב"כ פועל בשטח, ומשתמש בטכנולוגיות שונות כולל האיכון המפורסם, כדי לנסות ולסכל אירועים בעת ההתהוות שלהם. לטענת גורמי ביטחון, במסגרת מאמץ משותף של השב"כ והמשטרה נעצרו מספר רב של מעורבים בשורה של פיגועים ואירועים אלימים ואף מתוכננים מעצרים נוספים.
שר הביטחון בני גנץ התפנה השבוע לשמש בתפקידו האחר כשר המשפטים. בשיחה עם בכירי פייסבוק וטיקטוק בארה"ב הוא דרש מהפלטפורמות להכביד את ידן על המשתמשים האלימים, לסגור חשבונות ולמחוק פוסטים ולעשות זאת במהירות מרגע שמדווחים להן על פעילות כזאת. "גורמים קיצוניים מפיצים מידע שקרי ומסית. אני מבקש בשם מדינת ישראל שתנקטו בפעולות יזומות שימנעו אלימות ופגיעה בחיי אדם", אמר בהודעה שפורסמה בישראל.
במשרד המשפטים מאוד מודאגים מהמצב. עו"ד ד"ר חיים ויסמונסקי, מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, אומר ל-ynet כי פוטנציאל הסכנה מהרשתות החברתיות מהווה סכנה מוחשית ומיידית: "אנחנו עוסקים כבר חמש שנים בשיח מסית ברשת, טיפלנו באלפי מקרים, אבל אין צל של ספק שהאירוע פה מדגים בצורה הכי מובהקת את הסכנה. ראינו המון אירועי אלימות שמתודלקים וחלקם מתואמים דרך הרשתות החברתיות ולכן אנחנו לא עוסקים יותר בפוטנציאל אלא במימוש הפוטנציאל. הדרגה של ההסתה, ההיקף שלה, החומרה שלה, ההתנהלות האולטרה-ויראלית שלה היא אסורה מבחינה חוקית ומשפטית אסורה, קל וחומר כשאתה רואה את התוצאות: חלק נכבד מהאנשים שהגיעו לפרעות ולפגוע צרכו את התכנים האלה".
אבל מתברר שלא כל הפלטפורמות האמריקאיות מקבלות את הגישה הישראלית. למשל פייסבוק וגם אינסטגרם ששייכת לה, שנמנעות במקרים רבים מלפעול על-פי בקשת הפרקליטות. לפי עדכון של מחלקת הסייבר בפרקליטות טופלו על-ידה בימים האחרונים כ-1,340 פניות של גורמי הביטחון להסרת תוכן מסית או תומך טרור, מתוכם יותר מאלף נמצאו כ"תוכן מפר חוק, המהווה סכנה לביטחון הציבור ומפר את תנאי הרשת או הפלטפורמה בה פורסם" והיא דרשה את הסרתם.
דובר פייסבוק: "אנחנו מאפשרים ביקורת על ישראל, על ממשלת ישראל ועל המדיניות שלה, כל עוד היא אינה תוקפת אנשים בגלל היותם ישראלים. באותה מידה אנחנו מאפשרים ביקורת על הרשות הפלסטינית והמדיניות שלה, כל עוד לא מדובר בתקיפת אנשים בגלל היותם פלסטינים"
מתברר שמרבית הפרסומים האלה (598) היו בפייסבוק, אלא שהחברה נענתה לבקשת המדינה רק ב-46 אחוזים מהמקרים. באינסטגרם היו 246 פרסומים מפרי חוק אבל רק 41 אחוזים מהם הוסרו. זאת לעומת טיקטוק, שהסירה 89 אחוזים מ-258 הפרסומים הבעייתיים וטוויטר שהסירה 82 אחוזים מהם. גם טלגרם נענתה כמעט לכל בקשות המדינה ואילו כלפי וואטסאפ לא דווחו אירועי הסתה. האם יכול להיות שפייסבוק מגלה מדיניות מכוונת שמצדדת בעמדה הפלסטינית במאבק? וגם איך יכול להיות שהרשת מלאה בפרסומים כנגד מדינת ישראל, חלק לא קטן מהם מריחים אנטישמיות?
בתשובה לפניית ynet מסר דובר פייסבוק הבינלאומית: "יש לנו צוותים מיוחדים, שכוללים דוברי עברית ודוברי ערבית, שעוקבים מקרוב אחר הסיטואציה בשטח. אנחנו ממוקדים בהסרת תוכן שמפר את הכללים שלנו כולל שיח שנאה והסתה לאלימות, ועם זה אנחנו מוודאים שאנשים יכולים לשתף את דיעותיהם בעניינים החשובים להם". לדבריו, הוסרו מפייסבוק עמודים, פרופילים וקבוצות וגם חשבונות אינסטגרם, אם כי הוא נמנע מלמסור את המספרים וציין כי בקרוב יפורסם דו"ח רבעוני מפורט בעניין.
מה מדיניות החברה לגבי הסתה כנגד ישראל וישראלים?
"כללי הקהילה שלנו קובעים מה אינו מותר בפייסבוק ובאינסטגרם. יש כלל ברור שאוסר שיח שנאה והיעדר סובלנו להתקפות על אנשים שמבוססות על התכונות המוגנות שלהם, כולל הלאומיות שלהם. זה אומר שנסיר תוכן שתוקף ישראלים או פלסטינים בהתבסס על הלאומיות שלהם אם נמצא כזה. עם זה, כחלק מהמאמץ שלנו לאפשר חופש ביטוי נרחב ככל האפשר אנחנו עושים הבחנה בין מדינות לבין אזרחיהן. כלומר, אנחנו מאפשרים ביקורת על ישראל, על ממשלת ישראל ועל המדיניות שלה, כל עוד היא אינה תוקפת אנשים בגלל היותם ישראלים. באותה מידה אנחנו מאפשרים ביקורת על הרשות הפלסטינית והמדיניות שלה, כל עוד לא מדובר בתקיפת אנשים בגלל היותם פלסטינים".
האם הוספתם מנטרי תוכן בעקבות האירועים בישראל?
"במהלך השנים האחרונות הגדלנו משמעותית את מספר מבקרי התוכן ליותר מ-15 אלף. זה כולל צוותים דוברי עברית כשפת אם וערבית כשפת אם, שעובדים מסביב לשעון לבקר תוכן שדווח על-ידי הקהילה או סומן על ידי כלי האיתור שלנו".
איך החברה פועלת כדי למנוע את הפיכת הפלטפורמה לאמצעי להסתה לאלימות?
"אנחנו לוקחים ברצינות רבה את שמירת הביטחון של האנשים על-פי כללי הקהילה. מעבר לזה אנחנו פועלים למניעת הפצת מידע שקרי באמצעות שותפים בודקי עובדות, החברות Reuters ו-Fatabayyano באיזור הזה. כשהם מוצאים שתוכן מסוים הוא שקרי, אנחנו מפחיתים את הנראות שלו בפייסבוק ובאינסטגרם ומוסיפים תיוג כך שאם מישהו ייתקל בו בפיד שלו, הוא ידע שהמידע הזה נמצא כשקרי. אנחנו יודעים שהתיוג הזה בפייסבוק גורם ב-95 אחוזים מהמקרים לכך שאנשים לא ילחצו הקישור. אנחנו מזכירים לכל מי שמנסה לשתף תוכן שקרי שמדובר בשקר ושיחשוב על כך שוב".
הדובר לא יאמר זאת, אבל פייסבוק מתמודדת לראשונה עם כמויות אדירות של שיח שנאה ואלימות בחלק הזה של העולם. במקומות האחרים בעולם, למשל מיאנמר או אתיופיה, פייסבוק שימשה כלי במאבקים עקובים מדם. וכאן, אפשר להבחין בתשובותיו של דובר פיסבוק בהיעדר רגישות לניואנסים הכל-כך מורכבים של המציאות הישראלית: יש פלסטינים מהגדה, יש פלסטינים שהם אזרחי ישראל, יש ישראלים מימין, יש ישראלים משמאל. בינה מלאכותית לא מספיקה כדי להבחין. גם דובר עברית שאינו חי בישראל ייכשל פעמים רבות. התוצאה היא שהמערכה הזו גורמת להרבה ויכוחים אפילו בתוך חברת פייסבוק. ככה זה כשאתה מנסה להיות הצנזור של העולם.
המשטרה, תכירי, וואטסאפ וטלגרם
חומרת המצב וההיענות הנמוכה של פייסבוק לסכנות מעוררת דאגות עמוקות גם בגופי מחקר המשקיפים על הזירה. ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, ותא"ל (מיל) איתי ברון, סגן נשיא המכון למחקרי ביטחון לאומי, שיגרו מכתב למפכ"ל המשטרה, לראש השב"כ, לראש מחלקת הסייבר בפרקליטות וליועץ המשפטי לממשלה ובו הם קוראים לפעולות מיידיות במרחב הדיגיטלי למניעה וסיכול המשך האלימות ברחובות.
לדבריהם, מערכות החוק והסדר אינן מסוגלות למנוע בזמן אמת התפתחות של אירוע אלים שראשיתו במרחב הדיגיטלי וסופו תנועה לקראת הסתערות פיזית על אנשים ועל רכוש – שלטוניים או פרטיים. "לתפיסתנו, חובה לממש באופן מיידי תפיסה שונה לגבי ניטור המרחב הדיגיטלי ולהפעיל יכולות מתאימות כדי לסכל אירועי אלימות פנימית טרם יתרחשו. המסלול העובר בין מילים-שכנוע-מעשים, ניתן לניתוק בשני מקומות: בין המילים לשכנוע ובין השכנוע למעשים. צריך לפעול עכשיו באופן מיידי בשני המישורים. זאת, כמובן, לצד מהלך נחוש לסיכול המעשים עצמם בעת התרחשותם".
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולרשוורץ אלטשולר וברון מציעים להסיט באופן מיידי את כוח האדם שעוסק בדיגיטל במשטרה, ובכלל זה מוקד 105, לפעילות של בדיקת המתרחש בקבוצות, כולל קבוצות סגורות בוואטסאפ, פייסבוק וטלגרם. כדי להיכנס לקבוצות האלה הם מציעים להפעיל את מחלקת הסייבר במשרד המשפטים. כמו כן, הם מציעים לתבוע מנציגי הפלטפורמות בישראל להפעיל חמ"ל של 24 שעות ביממה שעוסק רק באירועים בישראל, ולתבוע מהן סגירה מאסיבית של קבוצות פייסבוק ו-וואטסאפ, להיכנס לתוך קבוצות, לעקוב אחר "מפיצי על" של מסרים כאלה ולבצע מעצרי מנע ולפעול באופן ממוקד להגבלת חשבונות של משפיעני רשת ודמויות פוליטיות.
עוד מציעים כותבי המכתב להפעיל את ארגוני הביטחון להסרת תכנים דרך תשתיות האינטרנט במקרה של רשת טלגרם, שאין לה כללי שימוש או נציג שאליו ניתן לפנות, ולכן הפכה לדבריהם למקום הניקוז של הסתה לאלימות. הם מציעים לראות כל סרטון, פוסט וראיון של פוליטיקאים בכירים ומובילי דעה, שבנסיבות אחרות כשלעצמם אולי נתפסו כעניין לא מאיים, כחלק משרשרת פעולה ולפרסם לציבור באופן שוטף ממצאים של ניסיונות השפעה בלתי לגיטימיים על אקוסיסטם המידע מצד גורמים מקומיים וזרים והנרטיבים שהם מנסים לקדם.
