וילונות רובוטיים שיוצאים במחול, רובוט שמברך מבקרים, רובוטים שמשחקים בכדור ולא משתפים, רובוט שמתבונן בך בזמן שאתה מדבר – אלה כמה ממושאי המחקר של המעבדה לחדשנות במדיה במרכז הבינתחומי, שמוצגים החל מהיום בביאנלה לאמנויות ולעיצוב בתל אביב. מלבד העניין שהם מעוררים, עולה מהם משמעות מרתקת: הרובוטים מעוררים בנו רגשות – שמחה, עלבון, ריסון עצמי, הכל חוץ מאדישות.
תגידו שלום לרובוט המברך
(צילום ועריכה: שרון קרפ)
הביאנלה לאמנויות ולעיצוב במוזיאון ארץ ישראל בתל-אביב מפגישה את תחומי הקראפט והעיצוב השונים, כשהם שזורים זה בזה בחללים השונים. עד כה היו שם יצירות קרמיקה, זכוכית, טקסטיל, נייר אבל עכשיו לראשונה משתלבת הטכנולוגיה המתקדמת באמנות. בחלל בראש מגדל המוזיאון מוצגת היצירה "וריאציות בבד ובתנועה", יצירה לווילונות רובוטיים שיצרו עדו ולד ואנדריי גרישקו עם כוריאוגרפיה של ארי טפרברג. אמש הוצגו בביאנלה גם עשר עבודות בתחומי הרובוטיקה, בהן מכונת הברכות (The Greeting Machine) שגורמת לחווייה חברתית אצל הצופה, דחייה על ידי רובוטים (Exclusion by Robots), ועוד.
אומר ד"ר אורן צוקרמן, ראש מעבדת Milab לחדשנות במדיה בבי"ס סמי עופר לתקשורת, הבינתחומי הרצליה: "אנחנו עוסקים באינטראקציה בין אדם לטכנולוגיה, בודקים איך אנשים מגיבים לתנועה של רובוט או לאובייקט אבסטרקטי שלא נראה כמו רובוט". למרות שהם קטנים וחמודים, לא מדובר כאן בצעצועים, אלא במחקרים אקדמיים, שמלמדים על הדרך בה אנשים מגיבים לרובוטים. למשל נעלבים משני הרובוטים שמשחקים בכדור ורק לעיתים רחוקות משתפים את הצופה. "אנשים נעלבים כשהם מקבלים פחות מסירות, חשים דחיית חברתית, וזה למרות שהם יודעים שזו מכונה. ברגע שזה מתנהג, אנחנו מתייחסים אל זה כמו אל יצור", אומר צוקרמן.
אפשר להניח שהמבקרים בביאנלה הם ברובם חובבי אמנות ועיצוב. לדברי צוקרמן עבורם זה יהיה מפגש יוצא דופן עם הטכנולוגיה כגורם שמשלב עיצוב ואינטראקציה אנושית. אבל מבחינתו חשוב יותר המפגש עם אנשי טכנולוגיה, מפתחי מערכות ומכשירים שלא תמיד רגישים להיבט האנושי. "אנחנו שולחים להם מסר ואומרים להם: כל האובייקטים שאתם מעצבים – מכונית חכמה או קומקום חשמלי חכם – ברגע שזה רובוטי ואוטונומי ועם בינה מלאכותית, אנשים לא יכולים שלא לפתח יחסים עם זה. צריך לעצב את האובייקטים האלה בהתאם" הוא אומר.
איפה נראה יישום המעשי של הרעיונות שאתם מפתחים?
"בכל סביבה שבה יהיו אובייקטים אוטונומיים – בבתי חולים, במעלית, בקניונים, כמובן שגם אובייקטים חכמים בבית. החברות הטכנולוגיות צריכות להיות יותר מודעות להשפעות של עיצוב ההתנהגות. לפעמים הן מתייחסות רק לפונקציונליות של המכשיר, כאילו האדם לא קיים. העולם של עיצוב אובייקטים חכמים חייב להתחשב בחוויית המשתמש אחרת הוא ייצר לנו חוויות שליליות".
