העולם נמצא במשבר שבבי מחשב - והוא הולך ומחמיר: חברות כמו אפל, קוואלקום, סוני ו-AMD מדווחות על מחסור, שמונע מהן לעמוד ביעדי האספקה. בתחנות שירות למכשירי אייפון יש בעיה של זמינות חלפים. מי שמעוניין לקנות קונסולת משחקים כמו פלייסטיישן 5 של סוני עלול לגלות שאזלה בחנויות. תעשיית הרכב העולמית השביתה קווי ייצור מכוניות בגלל מחסור בשבבים. נוצרה בהלה, שמזכירה את המרוץ להשגת נייר טואלט בסגר הראשון: כל החברות מזמינות מלאים ככל שהן מצליחות להשיג והרבה מעבר לצרכים האמיתיים שלהן, רק מחשש שיתקעו בלי יכולת לספק ביקושים.
תעשיית השבבים, תעשיית הסמיקונדקטור בשמה המקצועי, מורכבת משלושה חלקים: בחזית נמצאות החברות שמוכרות לנו מכשירים אלקטרוניים, נאמר אפל. מאחוריהן נמצאות החברות שמפתחות את השבבים שמותקנים במכשירים, נאמר קוואלקום. מאחורי אלה נמצאות החברות שמייצרות את השבבים עבורן, נאמר TSMC. פעם חברות כמו קואלקום ייצרו את השבבים בעצמן במפעלים המכונים פאבים (Fabs). אחר כך הן הוציאו את הייצור למיקור חוץ אצל יצרניות שבבים ואילו הן הפכו לחברות פאבלס (Fabless). אבל כשיש בעיה באספקה של החברות שמייצרות שבבים, כל התעשייה הענקית הזו שמעליה, נפגעת.
בין ההשלכות של המחסור בשבבים:
- תעשיית הרכב השביתה קווי ייצור
- אפל מתקשה לעמוד בביקוש לאייפון 12
- חשש מפגיעה עתידית בתעשיית המטוסים
המשבר הזה תפס את תעשיית השבבים באמצע זינוק אדיר. שורה של מיזוגים יצרו חברות ענק חדשות, בהן אנבידיה ו-AMD. אפל נכנסה לפיתוח שבבים עצמאי. סמסונג מגדילה בקצב מהיר את תחומי ייצור השבבים שלה. אינטל מרחיבה חלק מייצור השבבים שלה למיקור חוץ. גם חברות אינטרנט מובהקות כמו אמזון וגוגל האמריקאיות וביידו הסינית מפתחות שבבים משלהן ומיקרוסופט עובדת גם היא על פיתוח שבב משלה. וכל זה היה יכול להיות סיבה למסיבה אלמלא היה מתברר, שלא ניתן לספק את השבבים הנדרשים.
במובן מסוים, החברות בעולם המערבי משלמות היום את מחיר ההשתעבדות לצמיחה, שגרם להן משיקולי התייעלות לסגור קווי ייצור ולהעביר את ייצור השבבים למיקור חוץ בשתיים-שלוש חברות בדרום מזרח אסיה, בראשן TSMC מטייוואן וסמסונג בדרום קוריאה. TSMC היא פחות או יותר הפאב של העולם. טיוואן משכילה להשקיע מיליארדי דולרים בתמיכה בתעשייה הזו, 28 מיליארד דולר רק ב-2021, תוך שיפור מתמיד של טכנולוגיות ייצור השבבים שלה ושמירה על מחיר זול, מה שהפך אותה לחלופה יחידה עבור חלק מהלקוחות.
מה בעצם קרה? הקורונה. המגפה השאירה עובדים רבים בבית ופגעה בקווי הייצור. מצד שני היא הגדילה את הביקושים למחשבים, מסכים, ראוטרים, כל מה שמבוסס שבבים. בחודשים האחרונים תעשיית הרכב החליטה שסוף המגפה באופק וביקשה לחזור לייצור בהיקף מלא, מה שהתבטא בהזמנות שבבים בהיקף אדיר. כל זה גרם גם לעלייה במחיר השבבים, לפי הערכות אנליסטים בכ-15% בחודשים האחרונים.
אפשר היה לחשוב שחלק הביקושים ינותבו למדינות נוספות, למשל סין, שמחזקת את תעשיית השבבים שלה בהתמדה, אבל המשבר ביחסי הסחר עם סין הופך את המשימה לכמעט בלתי אפשרית. מצד שני ל-TSMC יש סדרי עדיפויות משלה, והם כוללים בעיקר את החברות הגדולות, אפל למשל. כך נוצר מצעד של חברות וממשלות, שמפעילות לחצים על ממשלת טייוואן בניסיון לקבל חלק מהשבבים שמונעים את ייצור המכוניות למשל.
בעיה גיאופוליטית
עכשיו, כשיש ביקושים אדירים שאין יכולת לספק אותם, מתברר עד כמה התעשייה הזו לא יציבה. טייוואן נמצאת תחת השפעה ואיום מתמשך מצד הענק הסיני. ערעור המצב הפוליטי עלול להביא להשבתת המפעלים הטייוואניים ולעצור את העולם. בלי שבבים אין מכוניות, אין שרתי מחשב, אין תקשורת מהירה, אין תעשייה מתקדמת. ריכוז הייצור בטייוואן הוא, לפני הכל, בעיה גיאופוליטית.
יכול להיות שמי שישנה את התמונה הוא ממשל ביידן. כשמדובר בתעשיית הרכב שאמריקה כה גאה בה, ולצד חברות מחשבים שמהוות נדבך מרכזי בכלכלה האמריקאית ומול המאזן הגיאופוליטי הבעייתי, זו כנראה בעיה לאומית מבחינת הממשל האמריקאי. עכשיו תעשיית השבבים האמריקאית עולה לרגל לוושינגטון כדי לזרז את קבלת ההחלטות. 21 מנהלי חברות חתמו על מכתב לנשיא ביידן, בהם מנכ"לי אינטל, קוולקום, AMD, אנבידיה, ברודקום, IBM, מארוול ועוד, בו הם מתריעים שמפעלי ייצור אמריקאיים ירדו ל-12 אחוזים מהשוק העולמי לעומת 37 אחוזים ב-1990. הם קוראים לממשל לתמוך ממשית כדי להחזיר את המובילות האמריקאית: "מימון משמעותי לתמריצים לתעשיית הסמיקונדקטור בצורת מענקים או הקלות מס". דוברת הבית הלבן אמרה כי הנשיא ביידן צפוי לחתום על צו נשיאותי, שישיק תוכנית חילוץ לתעשיית השבבים האמריקאית ויאותת על רצינותה של ארה"ב בשמירה על מעמדה בתחום.
הולך להיות מעניין
חברת DSP Group הישראלית מפתחת שבבים למוצרי צריכה אלקטרוניים רבים. מנכ"ל החברה עופר אליקים, אומר שהיציאה מהמשבר תהיה כואבת: "זה הולך להיות מעניין. העולם שאחרי, בייחוד עם כדור השלג שנוצר עכשיו, הולך להכאיב ולהיות כבד. יהיה צורך שמדינות יחייבו הקמה של מפעלי ייצור מקומיים. אני מסכים שיש סיכוי סביר, שאם תהיה פגיעה כלכלית אנושה ב-2021 בכל מיני תעשיות כמו רכב ותקשורת, זה יוביל מן הסתם לצעדים משמעותיים".
חברת מארוול הבינלאומית מפתחת שבבים גם בשלוחה שלה ביקנעם, אחת הבולטות בתעשייה בישראל. גיא אזרד, מנכ"ל מארוול ישראל, מאמין כי שנת 2021 תהיה השנה בה העולם ייצא ממשבר השבבים: "פשוט מקימים יותר מפעלים, וגם באיזשהו שלב השוק יירגע. הרי הצריכה העולמית לא השתנתה חוץ מהקפיצה שקרתה. הקורונה הכניסה את כולם ללחץ, היה סוג של היסטריה בהתחלה, אבל עכשיו נתחיל לראות יותר שפיות בעולם. אני מאמין שב-2021 נחזור לשפיות".
אזרד אומר שאחד ההסברים למצב שנוצר הוא המחסור במפעלי "אריזת" שבבים, חוליה קריטית בין יצרנית השבבים לבין מפתחת השבבים. "העולם לא עשה התאמה של מספר מפעלי האריזה לכמות הרכיבים שמיוצרת ולכן יש עיכוב מאוד גדול באספקת רכיבים", הוא אומר ומציין שהדבר יצר "דינמיקות מאוד מעניינות" שכן חברות שמגיבות בזריזות למלאי השבבים יכולות לשמור כמויות מספיקות לייצור השוטף.
רענן גבירצמן, מי שהיה מנכ"ל חברת ברודלייט הישראלית שנמכרה לברודקום האמריקאית, וממייסדי חברת פרוטאנטקס (proteanTecs) הצעירה, אומר: "הצורך שעולה על מה שאפשר לספק משקף בעיה גדולה יותר. הייתה בעולם הרגשה שבעיית החומרה נפתרה ועכשיו כל האתגר הוא בתוכנה. אבל זה לא נכון, כי כמה שיש יותר תוכנה כך צריך עוד יותר חומרה. אתה מסתכל על המספרים ואתה רואה התנהגות אקספוננציאלית, פלטפורמה אחר פלטפורמה, כמות הצ'יפים שנכנסת לכל פלטפורמה חדשה גדלה בקצב מאוד מהיר ובאיזה שלב אתה פוגש את המחסור. זה מה שאנחנו רואים היום".
הזדמנות לחברות ישראליות
ברשות החדשנות בישראל עוקבים בדאגה אחר מצב החברות הישראליות בתעשיית השבבים. צביקה גולצמן, מנהל קרנות המו"פ ברשות, אומר שהדיווחים שמתקבלים מאנשי השטח של רשות החדשנות מחזקים את התחושה שחברות רבות מזמינות שבבים מעבר לצרכים המיידיים, נערכות "ליום סגריר" מנסות לייצר מלאי למקרה והמשבר יחריף. כמו כן, יש השערות שחברות שמספקות את אמצעי הייצור עבור תעשיית השבבים הקטינו את הייצור מתוך חשש שהשוק הסיני מתרחק מהן, וכך פגעו ביכולת תעשיית השבבים להרחיב את ההיצע. אומר גולצמן: "אם חברה כמו אינטל, שהודתה בכישלון בהקמת קווי יצור מתקדמים, מעבירה כעת את הייצור ל-TSMC, זה רק מגביר את הביקושים מהחברה הטייוואנית. הכישלון של אינטל תפס אותם בהפתעה, וזה יוצר שם צווארי בקבוק".
אין ספק שאינטל נמצאת במצב בעייתי בעולם, אבל צריך גם לזכור שהיא נהנית מהמצב בו המפעלים שלה ברחבי העולם נהנים מתפוסה של 100 אחוזים, כולל זה שבישראל. קיוואן אספרג'אני, מנהל הייצור הגלובלי של אינטל, אמר לאחרונה: "אינטל מרחיבה כעת את פעילות מפעלי הייצור שלה בארה"ב, אירלנד וישראל. המפעל בישראל מהווה חלק חשוב במערך הייצור הגלובלי של אינטל ואין כל שינוי בתוכניות של אינטל".
אליקים אומר ש-DSPG חשה באפקט לחצים משמעותי. בדיווח רבעוני בשבוע שעבר ציינה החברה שאינה מצליחה לספק את כל הביקושים. "קשה לדעת כמה מהביקושים באמת מבטאים צורך של החברות וכמה נוצרים כי בכל העולם יש היום מגמת אגירה, מחסור במשאב הזה", הוא אומר. במצב הנוכחי, לדבריו, הוא נדרש לברר את הצרכים האמיתיים של הלקוחות ולספק שבבים בהתאם לצרכים אלה.
הייתם יכולים לספק יותר מוצרים ללקוחות אם לא היה מחסור בשבבים?
"כן, היינו יכולים למכור יותר. כנראה הביקושים הנוכחיים עולים על הכמות המסופקת בכ-25 אחוזים. אם דיווחנו על מכירות של 32 מיליון דולר ברבעון האחרון, היינו יכולים למכור משהו כמו 40 מיליון".
גיא אזרד דווקא סבור שהמשבר כמעט ואינו נוגע לשוק הישראלי, לפחות לא למארוול. "אנחנו הבנו מהר מאוד את הבעיה, עבדנו מול הלקוחות כדי שיתנו לנו תחזיות יותר מדויקות, ובמקביל אנחנו בונים את המלאים שלנו בצורה שתגיב לזה". לדבריו, חברות גדולות כמו מארוול, קואלקום או ברודקום פחות נפגעות מצמצום האספקה מ-TSMC ויצרניות שבבים אחרות.
גם גולצמן אומר שהמשבר בינתיים אינו מורגש בישראל. "עוד לא עבר מספיק זמן כדי שנוכל להגיד בוודאות שיש פגיעה אצלנו. בינתיים עוד לא הגיעו ריקושטים, אבל לו היו, כבר היינו צריכים לשמוע על זה בתקופה הנוכחית". לדבריו עשויה להיות דווקא השפעה חיובית למשבר על ישראל, בקרב חברות שמספקות ציוד לתעשיית השבבים כמו אפלייד מטריאלס, KLA, נובה ואחרות, שיהנו מביקושים גבוהים אם יורחבו קווי הייצור של שבבים בעולם.
גבירצמן אומר שמשבר השבבים אינו מורגש כמעט בישראל, בעיקר כי אין כאן יצרני מכשירים אלקטרוניים. מצד שני יש בישראל שני מפעלים שמייצרים שבבים, אינטל וטאוור, "אז יש לנו במה להתגאות". לדבריו יש לתעשייה הישראלית הזדמנות דווקא ליהנות מהמשבר העולמי: "יש אצלנו תעשיות שעוסקות בפיתוח כלים לייצור שבבים, חברות כמו KLA, אפלייד מטריאלס ועוד. ברגע שיש מחסור, אז כל אלה יהיו זמינים עם יכולות לייצר יותר והן נהנות מזה בצורה ישירה". הוא מוסיף כי זו גם הזדמנות לסטארט-אפים הישראלים: "כשיש בעיות אז המוח הישראלי ממציא פטנטים. אני בטוח שיש כמה סטארט-אפים בארץ שחושבים איך אפשר לייעל ומה אפשר לעשות כדי להתמודד עם הדבר הזה".
יכול להיות שישראל צריכה לחשוב על בניית יכולת עצמאית לייצור שבבים?
"מדובר בפה בהשקעות עתק. אבל ברור שמי שיחזיק ביכולות ייצור כאלה יהיה מוגן מבחינה גיאו-פוליטית. טייוואן ודרום קוריאה הן מדינות מאותגרות מבחינה פוליטית אבל תחשוב איזו הגנה מדהימה מקנה להן תעשיית השבבים שלהן. זו כיפת פלדה מבחינתן, הגנה מפני כל תוקף. אז אם ישראל תשכיל לנצל את המצב ולהעביר חלק מהמשאבים האלה לכאן, היא קונה לעצמה פוליסה של ביטוח. אם כי קשה לי להאמין שמקבלי ההחלטות אצלנו יעדיפו להשקיע בפיתוח של שבבים לעומת קנייה של צוללות".