מסמך שימוע שפרסם משרד התקשורת מעורר גל של תגובות סוערות על רקע חשש לפגיעה קשה בפרטיות: על פי המסמך, משרד התקשורת ידרוש מידע מקיף על השימוש בשירותי התקשורת של כל תושבי ישראל. חברות התקשורת יידרשו להעביר עשרות פרטי מידע על כל בית אב בישראל, בהם כתובת המנוי, אורך שיחות הטלפון שלו, כמויות הנתונים ומשך הגלישה שלו באינטרנט, משך הצפייה בערוצי הטלוויזיה השונים, התעריפים המשולמים עבור כל שירות ועוד נתונים רבים. בין החברות שיידרשו למסור את הנתונים נמצאות בזק, הוט, יס, סלקום, פרטנר, ספקיות האינטרנט, מפעילות סלולריות ועוד.
עו"ד חיים רביה, שותף במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ וראש קבוצת האינטרנט והסייבר במשרד, תקף את משרד התקשורת במילים חריפות ואמר: "מדובר בדרישה חסרת תקדים למידע בהיקפים מטורפים, שנוגעת הלכה למעשה בכל אחד ואחת מאיתנו. הבקשה משקפת חוסר הבנה תהומי של העובדה שפרטיות היא זכות חוקתית בישראל. מדובר בזלזול מוחלט בזכות של אזרח שלא להיות תחת פיקוחו של השלטון".
עו"ד רביה טוען כי מדובר בצעד שנוקטים פקידים במשרד התקשורת בהיעדר פיקוח של המערכת הפוליטית שעסוקה בבחירות המתקרבות ובהמשך לשורת החלטות שפגעו קשות בפרטיות בישראל: "אי אפשר שלא לראות את זה על רקע ההשתוללות המטורפת של המדינה בשנים האחרונות בכל הנוגע לפרטיות שלנו. המדינה התירה כל רסן. הפסיקה מדברת במילים גבוהות על פרטיות כזכות חוקתית חשובה אבל המדינה עושה במידע שלנו מה שהיא רוצה".
אורלי בר לב, ממובילות מחאת בלפור, צייצה: "דיקטטורה דוהרת: בזמן שהתעסקתם במשבר הקורונה המועצם על-ידי הנאשם, ראו מה מקדם משרד התקשורת תחת השר גנץ: יצירת מאגר נתונים פולשני על הרגלי הצריכה של צרכני התקשורת בישראל!"
עו"ד עדי שי, המתמחה ברגולציה ובדיני פרטיות ומי שייסדה את עמותת יסוד הפועלת בנושאי קידום והסברה של זכויות יסוד בישראל, אמרה: "מהלך כזה יהווה הפרה בוטה של הזכות לפרטיות אזרחי מדינת ישראל. הזכות לפרטיות היא זכות יסוד, מעוגנת בחוק יסוד כבוד אדם וחירותו – ניתן לבצע את הניתוח הזה שמטרתו לוודא תקינות פעילותם של תאגידי הטריפה מבלי לשלם את מחיר הפגיעה בפרטיות והחשיפה לתקיפות סייבר. ישראל אולי יודעת לחסן מהר והרבה אבל בגל הקשור להגנה על הפרטיות של אזרחיה היא הרבה מאחור, העולם הרי כבר מנהל תביעות משפטיות כנגד פייסבוק שסוחרת במאגרי מידע ומדינת ישראל מקימה מאגרי מידע, יעד לפריצות הסייבר של מחר".
מאידך, גורם בכיר במשרד התקשורת אומר כי המשרד מקבל כבר כיום כמויות נתונים גדולות על לקוחות פרטיים של חברות התקשורת. לדבריו, המידע נשמר בקפדנות ומושמד לאחר השימוש בו. הגורם הבכיר אומר כי ה"עליהום" הציבורי על משרד התקשורת, בעקבות הכוונה לדרוש כמויות נתונים גדולות על לקוחות פרטיים, נובע מהתנגדותן של חברות התקשורת למסירת הפרטים שיביאו להחלשת כוחן מול הרגולטור. "נפלנו בבור שכרו לנו", הוא אומר.
במשרד התקשורת מודים כי עיתוי פרסום השימוע היה "לא מוצלח" ואולם מבהירים שאין כל כוונה לחדור לפרטיות אלא לשפר את קבלת ההחלטות של המשרד. הגורם הבכיר אומר כי הנתונים שיועברו מחברות התקשורת יעברו התממה (סילוק הפרטים המאפשרים זיהוי) על פי הנחיות רשות הגנת הפרטיות כך שהמשרד לא יחזיק במידע פרטי כלל. לדבריו, אם יתברר שפריט מידע כלשהו גורם לחשש שניתן יהיה לזהות את האזרחים, המידע הזה יוסר מהמאגר. "אנחנו נעשה כל מה שצריך כדי שהנתונים שבידינו יגיעו ללא מידע פרטי. זו אמירה חד משמעית".
"מפספסים ברגולציה בגלל היעדר מידע"
עוד אומרים במשרד התקשורת כי כמויות הנתונים הגדולות נדרשות לשיפור קבלת ההחלטות של המשרד מול חברות התקשורת. הגורם הבכיר אומר: "אנחנו בחיסרון עצום מול החברות ואנחנו מפספסים הרבה מאוד ברגולציה בגלל היעדר מידע. קבלת ההחלטות שלנו נעשית תחת עננה שחורה". הוא מביא דוגמה למצבים שבהם התברר כי 100 אלף לקוחות משלמים חיובים כפולים או חשד שתושבי הפריפריה משלמים מחיר גבוה יותר מאשר במרכז הארץ מבלי שיש דרך לדעת זאת בוודאות. "אם יהיה לי את המידע ברמת משק בית גם בלי לזהות אותו בדיוק, אני אוכל לקבל את המידע בלי שאני צריך לבקש אותו מהחברה וכמובן שעושים לי כל מיני 'פוילעשטיקים'. יש דברים שאנחנו בכלל לא יודעים כי קשה לגלות אותם מהנתונים המצטברים הקיימים כיום".
הגורם הבכיר מגלה שכבר היום דורש משרד התקשורת ומקבל לידיו נתונים פרטיים על לקוחות במסגרת בדיקות נקודתיות. כך למשל באחד המקרים הוא דרש את נתוני הלקוחות במזרח ירושלים על רקע טענות לאפליה בפרישת התשתיות. "אנחנו מתייחסים בחרדת קודש לנתונים ומוחקים אותם כשהטיפול מסתיים".
הוא הביע תמיכה על הטענות כנגד משרד התקשורת כשמשרדי ממשלה אחרים מחזיקים לדבריו במידע רגיש הרבה יותר: "רמת רגישות המידע כאן היא לא ברמה הכי גבוהה. איך אפשר להשוות את נתוני מהירות הגלישה שלך בבית למיקומי ה-GPS שהטלפון שלך שולח? למפקח על הבנקים יש את כל נתוני המשכנתאות, למפקח על הביטוח יש את כל נתוני הביטוח. למשרד הבריאות יש את נתוני ביטוחי הבריאות. לממשלה יש אינסוף מידע עליך כבר היום, והוא מאובטח בכל המשרדים באותה צורה".
לדבריו, מטרת הליך השימוע היא לשמוע את העמדות של בעלי העניין השונים ואם יתברר שיש חשש לפגיעה בפרטיות בשל דרישת פרטי מידע מסויימים משרד התקשורת ישנה את דרישותיו.
עמותת פרטיות לישראל פנתה למשרד התקשורת בדרישה לעצור את היוזמה. במכתב למנכ"לית משרד התקשורת לירון אבישר בן חורין כותבת עו"ד נעמה מטרסו, מנכ"לית העמותה: "אנו קוראים לך לעצור את הליך השימוע שפרסם משרד התקשורת ולעצור את כוונת המשרד מאיסוף מידע אישי מזהה על אזרחי המדינה. ככל שיש למשרד צורך בקבלת מידע, יש לוודא כי מידע זה יועבר למשרד ויישמר כמידע מצרפי, אגרגטיבי בלבד, ובאמצעים המבטיחים שאי אפשר לחזור ממנו לזהותם של יחידים. מן הראוי כי בחינה של איסוף מידע כאמור, ראוי שיעוצב בשיתוף עם הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, אשר לה המומחיות בממשלה בתחום זה".
ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "דרישת המידע המדוברת נמצאת בהליך שימוע והמשרד פתוח לקבל את תגובות הציבור והחברות לנושא. יש לציין כי המשרד נמצא בעיצומו של פרויקט להקמת מערכות שיאחדו את כלל דרישות המידע, מהלך שצפוי לקצר ולפשט את תהליכי העבודה של החברות והמשרד לטובת כלל הציבור. המהלך נועד להבטיח שמירה והגנה על הצרכנים בכל הקשור לאיכות תשתיות התקשורת, רמת התחרות והמחירים בשוק, מניעת אפליה בין מנויים ועוד.
"מדי שנה המשרד מטפל במאות פניות ציבור הנוגעות לסוגיות צרכניות מסוגים אלה, וביתר שאת בתקופת הקורונה בה תשתיות התקשורת הפכו קריטיות ליכולת לנהל שגרת חיים מרחוק- לימודים, עבודה ועוד. היעדר המידע הרלוונטי פוגע ביכולת המשרד להבטיח כי האינטרס הציבורי נשמר. בהיבטי הגנת הפרטיות נדגיש כי הנתונים המבוקשים אינם חושפים את זהות המשתמש ויאובטחו כנדרש".
