אחרי חודש של מחאות ציבוריות, מחאות פנימיות, שביתות עובדים דיגיטליות וביקורת מקיר לקיר - פייסבוק עושה פניית פרסה: בסוף השבוע האחרון הודיע מארק צוקרברג, המנכ"ל והמייסד, על שורה של צעדים שאמורים למנוע הפצה של דברי הסתה, שטנה וגזענות בפלטפורמה הפופולרית, כולל הסרה של מודעות פוליטיות וסימון תכנים בעייתיים שיישארו באוויר מתוקף "זכות הציבור לדעת", והחשיבות החדשותית שלהם.
1 צפייה בגלריה
מארק צוקרברג
מארק צוקרברג
משנה כיוון. מארק צוקרברג
(צילום: AP)
אלא שלא ציבור המשתמשים, העיתונאים, המחוקקים או עובדי פייסבוק המוחים הם אלה שהטו את הכף. אחרי שצוקרברג והנהלת פייסבוק התבצרו בעמדתם וטענו שוב ושוב שמדיניות חופש הביטוי היא ערך עליון - גם כשנשיא ארה"ב דונלד טראמפ מפרסם אמירות לוחמניות נגד ציבור שלם, ולאחר שסירבו להסיר או לסמן פוסטים בעייתיים שלו בטענה שהציבור יכול וצריך "להחליט בעצמו", הגיע סוף-סוף השינוי המיוחל. מי שהצליחו איפה שכולם נכשלו - הם דווקא המפרסמים.
חרם המפרסמים על פייסבוק
(משי בן עמי)
ניצנים ראשונים של החרם החלו להתעורר כבר לפני שלושה שבועות, אלא שבסוף השבוע האחרון התגבש לו גל של ממש - עם ענקיות כמו קוקה קולה, יוניליוור, ורייזון ואחרות, שהודיעו כי הן מושכות את תקציבי הפרסום מהפלטפורמה הפופולרית, לפחות למשך חודש, חלקן עד לסוף השנה הנוכחית. ברקע, האקלים הפוליטי הסוער בארה"ב, מחאת Black Lives Matter, וגם, איך לא - שעון החול האוזל בדרך לבחירות 2020 לנשיאות.
בינתיים, יותר מ-120 חברות כבר הצטרפו אל החרם, המניה של פייסבוק סגרה סוף שבוע בעייתי במיוחד עם צניחה של יותר מ-8 אחוזים, והונו האישי של צוקרברג נחתך ביותר מ-7 מיליארד דולר. זו לא הפעם הראשונה שצוקרברג ופייסבוק סופגים בכיס את הלך הרוח הציבורי. משבר קיימברידג' אנליטיקה בשנת 2018 הוא הדוגמה הבולטת האחרונה, אבל גם אז - כשנחשף שפייסבוק הפרה את פרטיותם של עשרות מיליוני משתמשים ונהגה בחוסר אחריות עם המידע שברשותה, הדו"חות הרבעוניים נותרו כמעט ללא פגע.
החרם על פייסבוק - החברות הבולטות
אחרי הכל, פייסבוק מרוויחה מפרסום ממוקד, והמפרסמים רוצים להיות איפה שהמשתמשים נמצאים. והמשתמשים לא הסכימו לזנוח בהמוניהם את הפלטפורמה שאיפשרה לעשות בהם מניפולציה באמצעות שיתוף מידע אישי. הפעם, המצב קצת אחר. כשגם תאגידים ומפרסמים מצביעים בארנק ומושכים כסף מהפלטפורמה - נראה שצוקרברג ניצב עם הגב לקיר ולא נותרה לו ברירה אלא לשנות כיוון.
קמפיין החרם, תחת הכותרת StopHateForProfit# (עצרו שנאה תמורת רווחים), הצליח לעשות את מה שגם המשבר הגדול בתולדות פייסבוק לא עשה - וזמן קצר לאחר ההכרזה של יוניליוור על הצטרפותה לקמפיין, פרסם צוקרברג שורה של צעדים חדשים, שמטרתם לוודא שיח חיובי יותר בפלטפורמה, ומדיניות שמגינה באופן ספציפי על אוכלוסיות מהגרים, פליטים, להט"ב, ונושאים כמו גזע ומגדר.
שבוע קודם לכן פייסבוק הודיעה כי היא מסירה מודעה פוליטית של טראמפ, בעקבות שימוש בסמל משולש אדום הפוך - ששימש את המפלגה הנאצית לסימון אסירים פוליטיים, בהקשר לארגוני שמאל בארה"ב. ייתכן שבפייסבוק קיוו שההסרה ההיסטורית הזו של מודעה פוליטית מטעם קמפיין טראמפ - תהיה סימון גבול ברור ותאפשר לקמפיין החרם לגווע בשקט. אבל בסופו של דבר זה לא הספיק, והחרם המשיך בתאוצה.
כדאי להבין: להאשים את פייסבוק באלגוריתם מלבה שנאה - זה לא דבר חדש. אלא שהפעם, אולי יותר מתמיד, ארה"ב נמצאת במאבק משמעותי במיוחד על האופי שלה, והוא קושר יחד את הנשיאות של טראמפ, הגזענות הממוסדת, הפצת פייק ניוז והפלטפורמות שמאפשרות את כל זה. פייסבוק מנסה במשך שנים לשמור על סטטוס-קוו, בייחוד כשמדובר בדמויות ובנושאים פוליטיים, ובייחוד סביב מערכות בחירות. קמפיין החרם הוא אולי טיפה בים בכל הנוגע לרווחים של הענקית, אבל בינתיים - זה הדבר היחיד שעובד, כשצוקרברג הוכיח סופית שבניגוד להצהרות הקודמות שלו - כסף מדבר.