היקף הנתונים אודות חולי הקורונה, שישראל התחייבה למסור לחברת פייזר, יחייב את הממשלה לתהליך חקיקה שיעקוף את מגבלות הגנת הפרטיות שקיימות כיום - כך מערך בכיר לשעבר במשרד הבריאות. הוא שלל את האפשרות שהממשלה תקדם תוספת לתקנות שעת חירום. מומחים מעריכים כי תקנות שעת חירום לצורך העברת נתוני האוכלוסייה לפייזר יתקלו בהתנגדות של בג"ץ, שיחייב את הממשלה לחקיקה בכנסת.
מאז הודעת ראש הממשלה על הכוונה למסור נתונים על חולים ומתחסנים לידי חברת פייזר סוערות הרוחות בקרב העוסקים בתחום. בשלב זה איש לא יודע להגיד מה היקף המידע ומידת זיהוי חולי הקורונה שיימסר לפייזר. משרד הבריאות מנסה לקדם בשנים האחרונות שינוי מדיניות, שיאפשר גישה למוסדות מחקר וגם לחברות הייטק לנתוני הבריאות של תושבי ישראל לאחר שיעברו התממה (פעולה שמסלקת את הזיהוי האישי מהנתונים). אבל המומחים טוענים: ניתן לזהות בקלות את הנבדקים, גם לאחר התממה. האם אלה הנתונים שיועברו לפייזר?
נתוני הבריאות שנצברים בישראל אודות כלל האוכלוסייה, ומאז תחילת משבר הקורונה אודות חולי הקורונה, הם בעלי ערך כלכלי אדיר לחברות התרופות. המחקר הרפואי מתבסס יותר ויותר על מערכות בינה מלאכותית שזקוקות לכמויות אדירות של נתונים כדי להגיע לתוצאות משמעותיות. הנתונים מתהליך הפיתוח של החיסון לקורונה שבידי פייזר מצומצמים יחסית וקבלת מלוא הנתונים של חולי הקורונה והמתחסנים בישראל היא בעלת ערך רפואי וכספי אדיר לפייזר.
"נתונים סטטיסטיים כלליים"
גורם במשרד הבריאות אומר לנו: "צריך להבחין בין קבלת המידע כנכס המשמעותי בהסכם, לבין האימפקט של מבצע חיסונים כזה, עם קצב ההתחסנות הכי גבוה בעולם. זה לבדו הוא בעל חשיבות גדולה לפייזר". משרד הבריאות מסר בתגובה רשמית: "ישראל אינה מעבירה לחברת פייזר שום מידע אישי על אף אזרח בישראל אלא רק נתונים סטטיסטיים כלליים. אנו שומרים על פרטיות מלאה של כל אזרחי ישראל". חדי עין הבחינו שההודעה מנוסחת בלשון הווה. האם היא תחול גם על ההסכם עם פייזר?
הבכיר לשעבר ממשרד הבריאות אומר: "אפשר להניח שפייזר לא היו חותמים על הסכם תמורת מידע שהם יכולים להשיג בעצמם. אבל אם פייזר לא יסתפקו בגיל ובמין של החולים אלא ירצו לקבל נתונים יותר משמעותיים, כמו מחלות רקע, תופעות לואי, האפקט על תחלואה קשה – זה יצטרך להגיע לחקיקה". לדבריו הפוטנציאל במידע גדול: "יש פה דברים ששווים הרבה מאוד כסף וצריך לראות איך הדבר מנוהל. מסירת הנתונים היא עבודה משמעותית וצריך לעשות אותה בצורה נכונה". הוא הדגיש: "הדבר הנכון עכשיו זה לחשוף את פרטי ההסכם לציבור, חד משמעית".
"אם הממשלה הבטיחה לפייזר מידע אישי מותמם, והם קוראים לזה 'מידע סטטיסטי', אז הם משקרים", קובעת ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה. היא מביעה חשש שפייזר רוצה להשתמש במידע למחקרים אחרים שלה, מעבר לקורונה: "הם יוכלו למשל לבדוק אם תרופה אנטי-דיכאונית שפיתחו מחמירה את מחלת הקורונה. הרי את החיסונים פייזר כבר מכרה, היא לא צריכה נתונים בשביל זה".
הוויכוח על ההתממה נמשך כבר כמה שנים. הממשלה טוענת שההתממה מאפשרת מחקר רפואי מתקדם בלי לפגוע בפרטיות. מומחי אבטחת מידע אומרים ששום התממה לא עמידה בפני פיצוח. ד”ר ערן טוך מהפקולטה להנדסת תעשייה באוניברסיטת תל אביב אומר: "קשה לעשות מאגר חולי קורונה אנונימי. לכל אחד מהאנשים יש פרטים אישיים מאוד ספציפיים, היסטוריה רפואית, היסטוריה אפידמיולוגית. קשה להפוך את זה לאנונימי". ד"ר שוורץ אלטשולר אומרת: "להגיד שההתממה פותרת מחששות של פגיעה בפרטיות, זה פשוט עצימת עיניים. זה כמו שטענו שאין פגיעה בפרטיות באיכוני השב"כ".
פרופ' יניב ארליך, מומחה למדעי המחשב וגנטיקה, כתב אתמול פוסט ארוך בטוויטר, שבו הסביר שניתן להצליב בין מאגרי מידע על תושבי ישראל שדלפו בשנים האחרונות לבין מאגר חולי ומחוסני הקורונה ולזהות את האנשים, אבל "אפשר לחשוף לפייזר את התפלגות האנשים שנדבקו לאחר החיסון בפילוח זמן וקבוצת גיל... הקונסנזוס בקהילה שהסיכון מהתקפות כאלו הוא נמוך מאד. ולכן, אני מעריך שכל זמן שהפלחים יהיו גדולים מספיק, אפשר להיות רגועים בהיבטי פרטיות".
הקוסם והלב היהודי
בתסריט רע במיוחד, שבו הנתונים המלאים מועברים לידי פייזר ולאחר מכן דולפים לגוף אחר, מה הסכנה לציבור הישראלי? לפי הערכות המומחים, ישראלים עלולים לגלות שהפרטים האישיים הכי אינטימיים שלהם משמשים כנגדם, ממודעות שמוכרות תרופות או טיפולים, דרך פרמיות ביטוח שיעלו כשהמידע יגיע לחברות הביטוח, מתקפות סחיטה של פושעי סייבר ועד נפילת המידע בידי מדינות אויב.
"אני לא רוצה להגיד שיש כאן סכנה ברורה ומיידית אבל מצב שבו לוקחים את נתוני כל אזרחי ישראל ומעבירים אותם לחברה פרטית זה לא מצב שאנחנו מכירים", אומר ד"ר טוך, "כשאנחנו חותמים על הסכמה בקופות החולים אנחנו מפרטים למי ולאיזו מטרה המידע יועבר. קופות החולים לא יכולות לעשות עם המידע שלנו מה שהן רוצות. גם חקיקה לא יכולה לרמוס את חוק הגנת הפרטיות כי אז יהיה בג"ץ".
"כשאתה יודע שאתה הולך לפגוע בפרטיות אתה צריך ליידע את האנשים, להגיד שלא שילמנו רק 30 דולר לחיסון אלא 30 דולר פלוס דאטה", אומרת ד"ר שוורץ אלטשולר, "הם צריכים לדעת שזה לא רק הקוסם והלב החם היהודי של מנכ"ל פייזר. ראש הממשלה מתייחס למידע הזה כאילו זה נכס שלו. מי שאסף מידע על הציבור דרך מערכת אלקטור עכשיו מוכר את הנתונים של הציבור לפייזר. בסוף המטבע שמשתמשים בו הוא הנתונים שלך".