כתובות האינטרנט הישראליות עומדות לעבור גיור בקרוב. בתוך מספר חודשים ניתן יהיה לרשום כתובות דומיין בעברית צחה עם הסיומת .ישראל, למשל 'הפועל.תל-אביב.ישראל', 'מאיר.ישראל' או 'מדינת.ישראל'. זאת לצד המשך השימוש בכתובות באנגלית עם הסיומת il. האם הכתובות יכללו גם תיאור של אופי האתר, למשל 'עסק.ישראל' במקביל ל-'co.il.' או '.מלכר.ישראל' במקביל ל-'org.il.'? בשאלה הזו, הציבור הרחב הוא זה שיכריע.
הרעיון לרישום כתובות אינטרנט בעברית מתגלגל כבר שנים ארוכות. היוזמה הנוכחית נולדה באיגוד האינטרנט הישראלי, שפעל מול ארגון ICANN, הגוף הבינלאומי האחראי להקצאת שמות וכתובות באינטרנט, והביא להכרה בסיומת '.ישראל', כסיומת המדינתית בעברית באינטרנט. כמו כן הוכר איגוד האינטרנט כגוף שמוסמך להפעיל ולנהל את מרחב שמות המתחם בעברית. האיגוד מנהל את מרחב שמות המתחם 'il.' מאז שנות ה-90.
משמעות ההחלטה: ניתן יהיה לכתוב את כתובת האתר בשפה העברית ומימין לשמאל. בכך מצטרפת ישראל לשורה של מדינות אחרות שלא כותבות באותיות לטיניות, שמאפשרות שימוש בשמות מתחם בשפת המדינה, בהם סין, רוסיה ומדינות ערב. בהמשך מתכננים באיגוד להוסיף גם תמיכה בשפה הערבית עם הסיומת إسرائيل ('ישראל' בערבית). בשנת 2010 כבר נעשה צעד שילוב העברית בכתובות האינטרנט, כשהתאפשר לרשום שמות בעברית, כשהתחילית והסיומת נותרו באנגלית. למשל co.il.בזק.www.
האפשרות זכתה בתחילה להתלהבות רבה, ואפילו נוצרה תחרות על שמות אטרקטיביים בעברית ונרשמו 30 אלף שמות מתחם. בהמשך, בגלל חוסר עניין בקרב הציבור, הצטמצם מספר הכתובות בעברית לכ-5,000 כיום, מתוך כלל 250 אלף הכתובות במרחב il.
יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, אומר כי הפעם מדובר בהכרה בעלת משמעות סמלית, בעברית כשפת המדינה הרשמית. "בשנתה ה-73, מצטרפת ישראל לשורה של מדינות ששפתן הלאומית אינה נכתבת באותיות לטיניות ואפשרו שימוש בשמות מתחם גם בשפת המדינה". לדבריו, השינוי יקל על גולשים שהשפה האנגלית אינה שגורה בפיהם, וגם תגביר את הזיקה המקומית של עסקים ישראליים. "אנחנו חושבים שזה נכון שתהיה לקהילה את האפשרות הזו, ואנחנו לוקחים את הסיכון שבסוף לא יהיה בזה שימוש נרחב. מצד שני אנחנו שומעים על קבוצות אוכלוסייה כמו החרדים שזה מאוד מעניין אותן".
בשנת 2012 איגוד האינטרנט ו-ynet ערכו סקר שבו נשאל הציבור מה הסיומת הראויה לכתובות אינטרנט ישראליות. החלופה המועדפת שנבחרה היתה .יל ואילו .ישראל נבחרה בעדיפות נמוכה יותר. ואולם בארגון ICANN ביקש לשמוע את חוות דעתה של האקדמיה ללשון העברית וזו קבעה כי קיצור נאות של המילה ישראל יהיה .יש, מה שהיה עלול להוביל לצירופים מוזרים ולכן נבחרה החלופה השנייה.
הכהן מוסיף: "הסמכת האיגוד לנהל את המרחב המדינתי החדש היא הבעת אמון לאומית ובינלאומית באיגוד האינטרנט הישראלי, המנהל את מרחב il. משנות ה-90. האיגוד מזמין את הציבור הרחב ואת גורמי המקצוע לקחת חלק בהליך ההתייעצות. זו הזדמנות נדירה להשפיע על מהלך היסטורי ברמה הלאומית, ואנו מייחסים חשיבות רבה לתהליך שיתוף הציבור. אנו נבחן בקפידה את העמדות שיוצגו ונגבש מדיניות שתשרת בצורה הטובה ביותר את משתמשי האינטרנט בישראל" .
ביום ראשון הקרוב, 18 באפריל, איגוד האינטרנט יפתח בתהליך התייעצות פומבי עם הציבור ועם גורמי מקצוע בתעשייה ובממשלה, כדי להכריע בסוגיות הבוערות: האם הכתובות יכילו את שם הארגון או גם את התחום העיסוק, האם ניתן יהיה לשלב אנגלית ועברית בכתובת אחת ואילו כתובות יזכו לשריון, מלבד כנסת.ישראל ובנק.ישראל כמובן.
ההחלטה המהותית היא האם מרחב שמות המתחם יהיה בעל שתי רמות – שם המתחם+.ישראל (לדוגמה "חיים.ישראל"), או בעל שלוש רמות - שם המתחם+מגזר+ישראל (לדוגמה "חיים.ארגון.ישראל"). אם יוחלט על שתי רמות, יהיה צורך להחליט מי יהיו שמות מתחם שיישמרו לגופים רשמיים של המדינה, לדוגמה ממשלת.ישראל. ואילו במרחב בעל שלוש רמות יהיה צורך להחליט מה יהיו שמות המגזרים, המקבילים ל-co.il, org.il, muni.il, gov.il, ac.il, net.il, idf.il, k-12.il. כמו כן, עולות שאלות הקשורות לשיריון שמות של גופים רשמיים של המדינה, שמות דומיין שכבר קיימים בעברית (עם הסיומת .il), והאם לאפשר תחרות בשיטת "כל הקודם זוכה", כמו שהייתה ב-2010, על השמות האטרקטיביים במבנה החדש, למשל 'פיצה.ישראל', 'מלונות.ישראל' או 'סקס.ישראל'?
להשתתפות בהליך ההתייעצות עם הציבור היכנסו, החל מיום ראשון, לקישור הזה
