ענקיות הטכנולוגיה שוב מתגוננות בפני הרגולציה: מנכ"לי ענקיות הטכנולוגיה פייסבוק, טוויטר וגוגל התייצבו היום (ד') בפני ועדת המסחר של הסנאט, לשימוע מיוחד בעניין סעיף 230 - המשחרר פלטפורמות רשת מאחריות משפטית לגבי התכנים המשותפים בהן. זאת בעקבות הכרזת המלחמה של הנשיא דונלד טראמפ, שחתם על צו נשיאותי לצמצום הסעיף בחודש מאי האחרון.
הסנאטורים נחלקו לשתי עמדות: בעוד הרפובליקנים תקפו בעיקר את ג'ק דורסי, מנכ"ל ומייסד טוויטר, סביב הצמדת תיוגים ואזהרות לציוצים של טראמפ והסרת "תחקיר ביידן" של הניו יורק פוסט מהפלטפורמה, הדמוקרטים טענו כי התזמון בו נערך השימוע - שישה ימים בלבד לפני הבחירות לנשיאות, הוא דגל אדום. לטענתם, עצם קיום השימוע הוא תעלול פוליטי שנועד להטות את פעולות הרשתות החברתיות לטובתו של טראמפ בימים שלפני הבחירות.
את הצהרות הפתיחה הוביל ג'ק דורסי. "פגיעה בסעיף 230 תהווה פגיעה משמעותית בחופש הדיבור באינטרנט", אמר, "מה שעומד על הפרק היום הוא החשד שלכם שאנחנו לא פועלים מתוך כוונות טובות, ואת זה אני מקווה לשנות היום". מיד אחריו, מנכ"ל גוגל, סונדר פיצ'אי, פתח ואמר כי "גוגל מבינה באופן עמוק גם את ההזדמנויות וגם את הסיכונים שהרשת מייצרת. אותו רף נמוך שמאפשר לאנשים מכל קהילה ומכל מקום לקבל ידע ולשתף מידע - הוא הסיבה שבגינה שחקנים רעים מצליחים לנצל לרעה את הרשת". כשהגיע תורו של צוקרברג לשאת נאום פתיחה - התברר כי מנכ"ל ומייסד פייסבוק לא מצליח להתחבר לשיחת הווידיאו, והוועידה יצאה להפסקה.
עם פתרון המכשול הטכני, צוקרברג הציג את דברי הפתיחה שלו ואמר כי פייסבוק סייעה ל-4.4 מיליון אזרחים אמריקאים להצביע בסבב הבחירות הנוכחי עד כה, וכי הפלטפורמה חיונית לשני הצדדים - רפובליקנים ודמוקרטים כאחד. "יש סיבה שארה"ב שומרת על עליונות טכנולוגית, וסעיף 230 הוא חלק משמעותי מהעליונות הזו", אמר.
סבב השאלות נפתח עם יו"ר הוועדה, הסנאטור הרפובליקני רוג'ר וויטר, שבחר לגשת ישר לעניין ופנה אל מייסד טוויטר: "איך יכול להיות שכשדובר של המפלגה הקומוניסטית בסין מאשים את צבא ארה"ב בכך שהביא את הקורונה לווהאן - הציוץ שלו מקבל תגית שמחייבת אימות עובדתי רק אחרי חודשיים, ואילו ציוץ של הנשיא טראמפ, שמזהיר מפני זיוף בחירות באמצעות טפסים בדואר - עמדה שגם אני מאמין שהיא נכונה, מקבל תיוג בתוך דקות?".
וויטר המשיך וביקש לדעת גם איך ציוצים של מנהיגים ובכירים באיראן, שבהם נכתב ש"המשטר הציוני הוא סרטן שמתפשט", לא מקבלים תיוג כ"מאדירי אלימות", ולעומת זאת ציוצים של טראמפ מיד מתויגים באופן הזה. דורסי לא סיפק תשובות מעמיקות, אבל אמר שטוויטר לוקחת בחשבון את חופש הדיבור של מנהיגים בעולם ומבצעת הערכה של הסיכונים. במקרה של טראמפ וזיופי הצבעות, לדבריו, הציוץ יכול היה ליצור בלבול עמוק בקרב ציבור הבוחרים ולכן נדרשה פעילות מהירה.
דורסי גם נדרש לנושא של הכחשת שואה בטוויטר. רק בחודש שעבר הודיעה פייסבוק כי היא מעדכנת את המדיניות שלה כך שהכחשת שואה תיחשב אסורה בפלטפורמה, אולם בטוויטר אין תקנות נקודתיות הנוגעות לנושא. דורסי אמר כי הוא מסכים שהכחשת שואה נחשבת להפצת מידע כוזב, אולם הודה כי אין לטוויטר כללים הנוגעים ישירות לנושא של הכחשת שואה תחת הסעיף של מידע כוזב, כך שציוצים שעוסקים בהכחשת שואה נשארים באוויר במקרים מסוימים, ומוסרים במקרים שבהם הם מפרים כללי שימוש אחרים כמו הסתה לאלימות.
הסנאטור הדמוקרטי ריצ'רד בלומנטל קיבל את רשות הדיבור וטען כי על אף שהוא שמח על המאמץ לבחון מחדש את החסינות הניתנת לפלטפורמות רשת תחת סעיף 230, התזמון של השימוע - רגע לפני הבחירות לנשיאות, מעלה שאלות קשות. הוא אמר כי "עמיתיי הרפובליקנים מתנהגים בבריונות ומתעללים בפלטפורמות במטרה להטות אותן לטובת הנשיא טראמפ". גם הסנאטור הדמוקרטי בריאן שץ קרא לשימוע "ביזיון", וטען כי אין בכוונתו להפנות שום שאלה לאף אחד מהדוברים. הוא ניצל את שבע הדקות שלו ונתן סקירה של המהלכים שנעשו מצד המפלגה הרפובליקנית שלטענתו גם הם נחשבים ל"בריונות", והוסיף שישמח להשתתף בשימוע דומה שיתרחש לאחר הבחירות.
הסנאטור הדמוקרטי ג'ון טסטר אמר: "זהו יום עצוב לסנאט". הוא טען כי ברור שהשימוע הנוכחי הוא תוצאה של הוראה ישירה מהבית הלבן, וקרא לעמיתיון הרפובליקנים להפסיק עם "הקשקוש הפוליטי". לטענתו, הרפובליקנים מקווים ליישם רגולציה נפרדת על חברות שמנוהלות בידי רפובליקנים ורגולציות נוקשות יותר על חברות שמנוהלות בידי דמוקרטים.
גם הסיפור של "תחקיר ביידן" וחסימת הניו יורק פוסט מטוויטר בעקבות שיתופים שלו קיבלו זרקור. הסנאטור הרפובליקני טד קרוז תקף את דורסי: "אתה חושב שאתה יכול לצנזר את הניו יורק פוסט ואת 'פוליטיקו'? מי לעזאזל בחר בך? אתה משתיק את כל הדעות שנוגדות את העמדה שלך". קרוז טען שהחשבון של הניו יורק פוסט עדיין חסום מטוויטר, אולם דורסי הסביר שברגע שמפעילי החשבון יתחברו מחדש, ימחקו את הציוץ הבעייתי ויפרסמו במקומו את אותו הציוץ בדיוק עם אותה כתובת URL שמובילה לסיפור - הם יוכלו לחזור לפעילות. הוא גם הזכיר לקרוז שכל אדם פרטי, עסק או גוף תקשורת שמבקשים לפעול בפלטפורמה של טוויטר, מחויבים לתנאי השימוש של הפלטפורמה.
נושא ההתערבות הזרה במערכות בחירות עלה אף הוא. צוקרברג השיב כי פייסבוק בנתה מערכות מתוחכמות מאז שנת 2016, שיבטיחו מניעה של התערבות זרה. לטענתו, כלים של בינה מלאכותית מסוגלים לזהות צבירים של חשבונות ועמודים שמתפקדים בצורה מאורגנת, ופייסבוק הסירה מאות של קבוצות כאלה בשנים האחרונות - שמקורן ברוסיה, איראן וגם סין.
הסנאטור הדמוקרטי אד מארקי קיבל את רשות הדיבור ואמר מיד כי הטיות אנטי-רפובליקניות של הפלטפורמות הן לא בעיה אמיתית. לדבריו, הבעיות האמיתיות הן בהפצה של מידע כוזב, ובאלגוריתמים שמטפחים תיאוריות קונספירציה ופייק ניוז. הוא ביקש מצוקרברג להתחייב להסיר פוסטים של הנשיא טראמפ, במידה והנשיא המכהן יטען שהוא ניצח בבחירות עוד לפני קבלת התוצאות הרשמיות, ויסיר פוסטים של טראמפ במידה והוא יחליט לקרוא לאזרחים בעלי נשק ללכת ולפטרל בקלפיות.
צוקרברג השיב כי פייסבוק הכינה עצמה לתרחיש שבו אחד מהמועמדים ינסה לטעון לניצחון, והדגיש שוב שכללי הקהילה של פייסבוק לא גמישים - גם כשמדובר במקרה של נשיא ארה"ב.
הסנאטורית הרפובליקנית מארשה בלאקבורן פנתה אל דורסי וטענה כי טוויטר צנזרה את הנשיא טראמפ כ-65 פעמים, ולעומת זאת לא צנזרה את ג'ו ביידן אפילו פעם אחת. דורסי השיב כי טוויטר לא מצנזרת את טראמפ, אלא מוסיפה תיוגים לציוצים שלו ומספקת הקשר רחב לדברים שהוא אומר. בהמשך, פנתה גם אל פיצ'אי ואל צוקרברג, ואמרה שגם אם יש דפוסים שהם בלתי נראים עבור הפלטפורמות - הציבור מבין יותר ויותר שענקיות הטכנולוגיה מכניסות את עצמן לעמדות ציבוריות כמו חופש הביטוי, ועוסקות ב"מניפולציה סובייקטיבית" של מידע, בהכתרת מנצחים ומפסידים.
נושא נוסף שהטריד את הסנאטורים הוא קבוצות מיליציה אזרחיות שמתארגנות בארה"ב באמצעות הרשתות החברתיות - בעיקר בפייסבוק. אחד המקרים הבולטים שהתרחשו רק לפני חודשיים הוא אירוע הירי בעיר קנושה שבוויסקונסין, שבה בן 17 הרג שני מפגינים ופצע מפגין נוסף, בעקבות התארגנות אזרחית שקראה לתושבים חמושים לצאת ולהגן על העיר מפני מפגינים. בהמשך, טראמפ הגן על הנער שהואשם ברצח מפגינים וטען כי הוא פעל מתוך הגנה עצמית. הנער הגיב לאירוע פייסבוק שנועד לדרבן אזרחים חמושים לנקוט פעולה כנגד מפגינים.
צוקרברג הסכים כי מקרה קנושה הוא תוצאה של טעות תפעולית קשה, שכן פייסבוק קיבלה התראות על הקמת העמוד וסירבה להסיר אותו. הוא הסביר כי פייסבוק ערה להתרחשות האזרחית בארה"ב ולהתארגנויות של מיליציות באמצעות הפלטפורמה, ואמר כי המדיניות עודכנה בהתאם. לטענתו, הסרת קבוצות ועמודים המזוהים עם קבוצות קונספירציה כמו QAnon הם דוגמה ליישום המדיניות הזו.
השימוע מתקיים פחות משבוע לפני הבחירות לנשיאות, בהן ענקיות הטכנולוגיה צפויות לקחת חלק משמעותי. רק לפני חודשיים התייצבו מנכ"לי פייסבוק, גוגל, אמזון ואפל לשימוע בקונגרס, שעסק בפרקטיקות של חסימת תחרות ומניעת חדשנות, הנהוגות בידי ארבע ענקיות הטכנולוגיה. גם היום, מנכ"לי פייסבוק, טוויטר וגוגל יעשו זאת באמצעות שיחות וידאו בעקבות משבר הקורונה.
מארק צוקרברג (פייסבוק), סונדאר פיצ'אי (גוגל) וג'ק דורסי (טוויטר) - כולם למודי ניסיון וכבר התייצבו בעבר לשימועים בפני המחוקקים האמריקאים. סעיף 230 לחוק ההגינות בתקשורת מגן מאז 1996 על פלטפורמות מקוונות מתוקף חופש הביטוי, כשהוא מגדיר כי פלטפורמות רשאיות לנטר תכנים בעצמן, ואינן נושאות באחריות משפטית שכן הן מהוות במה למשתמשים, ולא מייצרות את התכנים בעצמן.