הבחירות לנשיאות ארצות הברית מלוות בקמפיינים מאסיביים להשפעה על הבוחרים האמריקאיים באמצעות פייק ניוז, שמקורם במדינות זרות, בעיקר רוסיה. מחקר שמפרסמת חברת אדווריפיי (Adverify) מוצא שהתוקפים פיתחו יכולת לבניית פרופילים פסיכולוגיים של המשתמשים, שמשלבים בין מיקומם הגאוגרפי ותחומי העניין שלהם כדי להתאים להם את המניפולציות האפקטיביות ביותר.
תחומי העניין שנמצאו כאטרקטיביים ביותר לקמפיינרים הרוסיים מעידים על עניין במצביעים מהשמאל. כך למשל מי שהיו בראש המטורגטים הביעו עניין במפלגה הדמוקרטית, ברני סנדרס, ברק אובמה, הפלות, האגודה לזכויות האזרח האמריקאית, זכויות האשה ונושאי סביבה. הקמפיינים שזוהו טירגטו משתמשים גם לפי מיקומם הגאוגרפי וכך למשל חיפשו מתעניינים בארגון הרובאים האמריקאי רק במדינות מסויימות ולא בכלל ארה"ב.
זיהוי תחומי העניין של המשתמשים שהיו קורבן לפייק ניוז נעשתה בשיתוף פעולה עם ארגון חקר העיתונות ProPublica, שמתנדביו התקינו אפליקציה שמזהה את דרך התנהגות הקמפיינים. הטכנולוגיה של אדווריפיי איפשרה לבצע זיהוי אוטומטי של מודעות פוליטיות בין שלל הפרסומות שמגיעות מפייסבוק. הזיהוי מבוסס על טכנולוגיית ניתוח הטקסט ולימוד המכונה שמפעילה החברה לצורך זיהוי פייק ניוז.
מנכ"ל אדווריפיי אור לוי אומר, שעד כה היה קשה להגיע לממצאים מסוג זה משום שפייסבוק אינה חולקת את המאפיינים האלה עם לקוחותיה. לוי מוסיף: "המודעות הפוליטיות שונות מפרסומות רגילות לא רק בטקסט אלא גם במאפיינים של הטירגוט של המשתמשים. היה קל לנחש שהם יתמקדו במדינות מפתח, אבל ראינו שילובים מעניינים של שימוש באזורים ותחומי עניין של משתמשים, ותחומי עניין שמפורסמים רק לנשים או רק לגברים".
מעורבות הגורמים הזרים בבחירות כבר נחשפה התקשורת האמריקאית והיא מעסיקה את גורמי הביטחון במדינה. בחודש שעבר הזהירו גורמי מודיעין אמריקאיים חברי קונגרס, שרוסיה מתערבת בבחירות בניסיון לתמוך בבחירתו של הנשיא טראמפ. בין השאר נעשה ניסיון ברור לשכנע בוחרים שלא ללכת ולהצביע כלל. כך למשל אחד הקמפיינים הפיץ בעוצמה רבה פייק ניוז עם צילומים של תיבות דואר נעולות, בטענה שרשות הדואר האמריקאית מתכוונת למנוע מבוחרים לשלוח את מעטפת ההצבעה שלהם, טענה שהוכחה כשקרית.
תופעה שצברה תאוצה רבה בקמפיין הבחירות הנוכחי הוא שימוש בשפה בוטה ותוקפנית, לעומת האיפוק והרמיזות שאפיינו התבטאויות פוליטיות בעבר. שפה תוקפנית מאפיינת לא רק את הנשיא וטראמפ אלא גם את יריבו ג'ו ביידן, שאולי נגרר בעקבותיו. בין השאר מוזכר שביידן אמר: "אם אתה לא יודע אם אתה בעדי או בעד טארמפ, אז אתה לא שחור".
כותבי הדו"ח מציינים את הסכנות הטמונות בקמפיינים של פייק ניוז. הם מבדילים בין קמפיינים המיועדים להשפעות קצרות טווח, שמנצלות תגובות רגשיות לידיעות סנסציוניות כדי להגביר את קצב הפצת המידע הכוזב, ומיועדות להגברת השסעים החברתיים ולהשפעה על התנהגות המשתמשים לבין קמפיינים של השפעות ארוכות טווח שמסכנים את קיומה של החברה הדמוקרטית.
אפיון קמפיינים של פייק ניוז מעלה כי הם מיועדים לתמרון והקצנה של קהל היעד באמצעות התחזות והונאה, טשטוש ההבדלים בין אמת לשקר, חיקוי מקורות לגיטימיים של מידע וחתירה תחת האמון של הציבור בדמוקרטיה וביכולתם של מוסדות השלטון להתמודד עם בעיות.
שרשרת ההפצה של קמפיין פייק ניוז מתחילה בלימוד של סביבת היעד והדרכים שהמידע מופץ בה. לאחר מכן התוקפים בונים את מנגנון ההפצה של הפייק-ניוז, מגדירים את המקומות בהם ישתלו הידיעות השקריות – למשל פורומים וקבוצות בפייסבוק. בשלב הבא מועתקים התכנים ומופצים מחדש באמצעות מאמרים ובלוגים שכביכול מצטטים את הפוסטים המקוריים ואז מוגבר האפקט על ידי הפצת הסיפור ברשתות החברתיות תוך שימוש בבוטים וחשבונות מזויפים.
אחד הדוגמאות שמובאות בדו"ח הוא חשבון ‘Blacktivist’, שנחשב לפועל למען ארגון הקהילה בארה"ב, עד שנחשף בעיתון וושינגטון פוסט שהוא שימש כחלק מהמאמץ של הממשל הרוסי להשפיע על הפוליטיקה האמריקאית. הגורמים הרוסיים הפעילו קבוצות פייסבוק פרטיות והסיתו שחורים כנגד הממשל כשהם משתמשים בכעס על אלימות המשטרה ועל צעדים גזעניים מצידה. מטרת הקמפיין היתה לבנות קבוצות שנאה בקרב השחורים, שיתמקדו בהשפעה על הבחירות.
בדו"ח נאמר כי הסוכנות לחקר האינטרנט (IRA) של רוסיה אימצה כלים מעולם הפרסום הדיגיטלי כדי להפיץ דיסאינפורמציה ותעמולה בארה"ב. היא בנתה קמפיינים של פרסום וקידמה אותם במספר פלטפורמות במקבילה באמצעות משתמשים בדויים וחיקוי קבוצות פעילים. מחקר בריטי קודם מצא שבשנים 2016 ו-2017 התנהלו כעשרה קמפיינים מרכזיים של פייק ניוז, בתחילה סביב הנושאים "להיות פטריוט" ו"להט"ב התאחדו", ובהמשך גם סביב נושאי "Black life matter", "Blacktivist", ארגון המוסלמים בארה"ב, "לעצור את הפלישה", ועוד.
נתוני המחקר העיקריים נאספו בתקופת בחירות האמצע בארה"ב ב-2018. הדו"ח התקבל לפרסום ויוצג במסגרת הכנס הבינלאומי לדיסאינפורמציה MISDOOM 2020 בהולנד שיתקיים בסוף החודש. חברת אדווריפיי עוסקת בזיהוי פייק ניוז והיא פיתחה את מדד Fakerank לניתוח קמפיינים של חדשות כזב.
