פלטפורמות האינטרנט הגדולות בעולם אולי מצהירות על מחויבות למניעת הפצת חדשות כזב (פייק ניוז) באינטרנט, אבל בפועל רבות מהן מפיקות רווחים גבוהים מפרסום מודעות באתרי פייק ניוז על הקורונה, כך עולה ממחקר חדש של חברת Adverifai ההולנדית, המתפרסם כאן לראשונה. לפי ממצאי המחקר, חברת גוגל מובילה בתחום זה, והיא אחראית למרבית המודעות שמתפרסמות באתרי הכחשת קורונה ופרסומים שקריים אחרים.
לפי ממצאי המחקר, פלטפורמות גוגל Google Ads ו-Google's DoubleClick אחראיות ל-69 אחוזים מהמודעות שהוצגו באתרי ידיעות הכזב בחודשים ינואר-פברואר השנה. אחריה נמצאת פלטפורמת המלצות התוכן Revcontent עם שבעה אחוזים, פלטפורמת OpenX עם ארבעה אחוזים, אמזון עם אחוז אחד מהפרסומים, חברת טאבולה הישראלית עם שני אחוזים, ועוד.
דובר גוגל מסר בתגובה: ״יש לנו מדיניות מפרסמים מחמירה נגד קידום תוכן מסוכן ומידע מוטעה אודות נגיף הקורונה. ברגע שאנחנו מוצאים תוכן המפר מדיניות זו, אנו מסירים את יכולתו לייצר רווחים והאכיפה יכולה להגיע עד לרמת הדף שמפר את המדיניות״.
מנכ"ל טאבולה, אדם סינגולדה, אמר בתגובה: "אנחנו לא תומכים בפייק ניוז. אנחנו אחת החברות המובילות בעולם במודריישן (ריסון) של תכנים עם צוות שעושה את זה ידנית ויש לנו מדיניות ציבורית. אנחנו עובדים עם חברות חיצוניות שעוזרות לנו".
מנכ"ל Adverifai, אור לוי, אומר ל-ynet: "סרקנו אלף אתרי דיסאינפורמציה וזיהינו שחלק גדול מהם שותפים בפלטפורמות פרסום כמו גוגל ואחרות, ואנחנו מעריכים כי הם מייצרים הכנסות של 100 מיליון דולר בשנה, כך שכמה מהמפרסמים הגדולים בעולם בעצם מממנים את האתרים האלה, למרות שברוב המקרים הם כנראה לא מודעים לעניין בגלל חוסר השקיפות בפלטפורמות הפרסום".
חברת Adverifai מתמחה בזיהוי פייק ניוז באמצעות כלי בינה מלאכותית. מהמחקר שלה עולה כי 2,500 חברות פרסמו את מוצריהן באמצעות פלטפורמות באתרי חדשות כזב, בהם יצרנית הרכב בנטלי, חברת המחשבים אסוס, חברת התקשורת T-Mobile, חברת הסייבר פורטינט, חברת ההיי-טק הישראלית eToro ועוד. להערכת החוקרים, לפחות חלק מהחברות פרסמו את המודעות ביודעין באתרי הפייק ניוז, מתוך מטרה ליהנות מהתפוצה הרחבה שלהם. מחברת eToro נמסר בתגובה: "אנו בודקים את הנושא".
לוי אומר כי המחקר לא בדק בצורה סדורה את המודעות בקבוצות פייסבוק בגלל הקושי לקבל את נתוני פייסבוק, ואולם בחברה מתכננים מחקר המשך שיתמקד ברשת החברתית באמצעות מתודולוגיה מתאימה. "אתה רואה בפייסבוק מודעות בהרבה קבוצות של מתנגדי חיסונים, ראינו הרבה דוגמאות כאלה אבל אנחנו לא יודעים אם זה שיטתי או מקרי", אמר.
פלטפורמות הפרסום מהוות גורם מתווך בין המפרסמים לבין אתרי התוכן והחדשות בעולם. הפלטפורמות שותלות את המודעות באתרי התוכן, ומתחלקות בהכנסות עם בעלי האתרים. למעשה, פרסום המודעות באתרי ידיעות הכזב מממן את פעילותם של האתרים והופך אותם לרווחיים ביותר.
הטכנולוגיה של Adverifai מאפשרת לזהות ידיעות שקריות באמצעות בינה מלאכותית שעוקבת אחרי מאות אלפי טקסטים ומאתרת מילות מפתח המאפיינות פייק ניוז וכן שפה מניפולטיבית המזוהה באמצעות במודלים סמנטיים ופסיכו-לינגוויסטיים. החברה זיהתה את הנרטיבים השקריים המרכזיים בפרסומים: הסיכון כביכול שכרוך בחיסון, קונספירציות אודות מקור הקורונה, הקשר של החיסונים לביל גייטס, האשמות נגד חברות התרופות הגדולות, האשמות נגד הממשלות ופרסומות למוצרים ש"מרפאים" מהנגיף.
החוקרים זיהו את פלטפורמות הפרסום באתרי הפייק באמצעות בחינת קוד ה-HTML שלהם, שמוביל את הקליקים על המודעות אל אתרי המפרסמים. החברות והמותגים המפרסמים זוהו באמצעות טכנולוגיה לזיהוי תמונה שפיענחה את הלוגואים והטקסטים במודעות.
מרכז המחקר CCDH האמריקאי פרסם באוקטובר האחרון הערכה שלפיה חשבונות של מכחישי חיסונים ברשתות חברתיות הרוויחו כמיליארד דולר בשנה החולפת, רובם המוחלט בפייסבוק ובאינסטגרם. הקבוצות האלה הגדילו את התפוצה שלהן בכ-20 אחוזים במהלך השנה האחרונה לכ-40 מיליון עוקבים. ידיעות הכזב גורמות נזקים בריאותיים וכלכליים כבדים: מחקרים נקבו במספר המתים מקורונה בעקבות אי-עטיית מסכות והעריכו את העלות הכבדה הנוספת על מערכת הבריאות.
פייסבוק, גוגל וטוויטר התחייבו לפעול נגד הפצת הפרסומים השקריים, והן אף חוסמות פרסומים מסוימים ונמנעות מלקדם אחרים. ממשל ביידן החל בחודש שעבר לקדם יוזמה משותפת עם הרשתות החברתיות לפעולה נגד פרסומי הכזב. עם זאת, המחקר הנוכחי מראה שבעוד הפלטפורמות חוסמות הפצת פרסומים אצלן, הן תומכות ומממנות את האתרים שמהם נובעים הפרסומים האלה.
