משבר הביצים הזמני שידעה ישראל בשלביה הראשונים של התפרצות מגפת הקורונה חשף את התלות המופלגת של הצרכן, בייחוד הצרכן הישראלי, באספקת ביצים סדירה. נסו לקחת מאיתנו את הביצים בפסח, ותקבלו התקוממות נוסח אמריקה של טראמפ. ועוד לא דיברנו על העוף הטרי.
מתברר שמה שנראה כמציאות מובנת מאליה רחוק מלהיות כזה בשביל הלולנים, מגדלי העופות והביצים. מתוך כל ענפי החקלאות, מדובר בענף שהוא מהרגישים ביותר לתנודות האקלים, מחלות, היגיינה ועוד, עם קווי דמיון מובהקים לגידולים חקלאיים התלויים לא אחת בחסדי שמיים, תרתי משמע. אספקה של כמויות מדויקות או תכנון מראש כמעט בלתי אפשריים, והמרחק בין רווחים נאים לפשיטת רגל קטן ביותר. לול ממוצע בישראל מונה כיום בין 22 ל-27 אלף תרנגולות. כשמדובר במטילות המאוחסנות בצפיפות הוא יכול להגיע ל-50 אלף. כל תקלה קטנה יכולה לגרום לאובדן של לול שלם בתוך ימים.
בשנתיים-שלוש האחרונות, אחרי שנים של רתיעה, גילו גם מגדלי התרנגולות הקשוחים את ההיי־טק ואת מפתחי האלגוריתמים החנונים, וקיבלו חבל הצלה. החקלאות החכמה, שבזכותה הם הטמיעו בעבודתם כלים דיגיטליים מעודכנים - מחיישנים ומכשור ממוחשב ועד כלי תוכנה וניתוח מבוססי למידת מכונה ובינה מלאכותית – מאפשרת להם כיום לעקוב מקרוב, 24 שעות ביממה, אחר המתרחש בלולים, לחזות מראש ולשרוד מצבים קשים. ובענף שבו שולי הרווח מגיעים בשנים טובות ל-6-7% בממוצע בלבד, גם תוספת של 2%-3% עושה את ההבדל.
מעקב אחרי הגוזל
כך, מהחיבור יוצא הדופן בין שני העולמות, נולד, למשל, הסטארט-אפ הביוטכנולוגי סוס (SOOS), שפיתח טכנולוגיה לשינוי מין בעוברי תרנגולת ההופכת עוברי תרנגולים זכריים גנטית לאפרוחות נקביות המטילות ביצים (ומפיקות רווחים) בלי לגרום סבל לבעלי החיים. כך קטן גם היקף ההשמדה של מיליארדי זכרי תרנגולת בשנה. המערכת בנויה מתוכנה ומחיישנים השולטים בתאי ההדגרה המלאכותית על הלחות, הטמפרטורה, רמות החמצן ואפילו על גלי הקול.
סטארט-אפ ישראלי אחר, לייב-אג (livEgg), מתמודד עם אתגר שונה: התפתחות לא תקינה של הגוזל עוד לפני שבקע מהביצה. מערכת הניטור למדגרות שפיתח מתריעה על מצב כזה ובכך חוסכת השקעה יקרה בהדגרה של ביצים שיושלכו לפח.
אבל את המוח הניהולי של 90% משוק העופות מספק כיום הסטארט-אפ פולטריקס (Poultrix), שבנה מערכת-על מורכבת לניהול ולניתוח נתונים. המגדלים נדרשים להזין למערכת - לרוב אוטומטית ומרחוק, באמצעות חיישנים המשדרים היישר מהלולים - כל מידע הנוגע לתרנגולות: מצב המים בלול ואיכותם, התמותה, משקל, צריכת מזון ומצב התאורה והלחות. מגדלים שהלולים שלהם אינם מצוידים בחיישני מדידה יכולים להזין את הנתונים ישירות באפליקציה ייעודית לסמארטפון. המידע יקר הערך מעורבל על ידי אלגוריתמים במחשבי החברה ומפיק דוחות מכל סוג: מגרפים ויזואליים המצביעים על מגמות, דרך חיזוי מראש של אחוזי תמותה צפויים בתקופה מסוימת, המלצות כמו קיצור תקופת המידגר כשהעופות הגיעו למשקל הרצוי, ועד לאיתור תופעות שחייבות להדליק אור אדום.
כך, למשל, עד לפני שלוש שנים כיכבו אצל המגדלים בארץ שני זני תרנגולות. המערכת של פולטריקס הצליחה לזהות כי אחד מהם עמיד יותר וסובל פחות מתמותה. בעקבות הגילוי תופס הזן הזה כיום 80% מהשוק. פולטריקס יודעת גם לזהות מאיזה גיל בחיי התרנגולות יורדת מאוד איכות ההטלה, מה שמאפשר למגדלים היערכות ותכנון.
בגלל החיבור שלה לענן, את הדוחות והתובנות שפולטריקס מפיקה יכולים מנהלי חוות העופות והמגדלים לראות בממשק גרפי ידידותי ומאובטח בכל מכשיר המחובר לאינטרנט, מחשב, טאבלט או טלפון סלולרי, ומכל מקום בעולם.
שינויים בהרגלי האכילה
החברה הוקמה ב-2016 על ידי יאיר לנדסמן, בנו של יצחק לנדסמן ז"ל, שהיה המנכ"ל המיתולוגי של תנובה. היא מונה כיום 8 אנשי תוכנה, ובשנתיים האחרונות החלה להרחיב את פעילותה גם לחו"ל. לדברי המנכ"לית, שיר לנדאו־בלום, בכל מדינה נדרשות התאמות קלות שנובעות בעיקר מהתרבות הקולינרית שלה: "בסין, למשל, אוהבים עופות קטנים יחסית, 1.5 ק"ג בלבד, ובגוון צהוב. בארה"ב מעדיפים תרנגולות גדולות, 3.5-4 ק"ג. במשבר הקורונה גילינו גם הבדלים בהרגלי האכילה: אם בישראל נרשם ברגע מסוים מחסור בעופות בשל צריכה עודפת, בקנדה נכנס הענף למשבר בשל היעדר מכירות; שם מקובל לאכול עוף בעיקר במסעדות ופחות בבית. והמסעדות הרי נסגרו".
פולטריקס מנסה בימים אלה להתמודד עם אתגרי העתיד של הענף כמו פיתוח דרך טכנולוגית לזהות ולהתריע במהירות על פגר של תרנגולת בלול. פגר כזה הוא זרז להפצת מחלות, וכל הניסיונות שנעשו לפתור את הבעיה נכשלו. משימה עתידית חשובה לא פחות היא פיתוח כלי בינה מלאכותית למעקב אמין אחר מסלולי נדידת הציפורים בעולם. על פי לנדאו־בלום, הציפורים הנודדות הן הסיבה הנפוצה ביותר להעברת מחלות בין עופות, והיערכות מוקדמת של המגדלים תחסוך השמדת לולים שלמים.
