לקראת מדורות ל"ג בעומר, הנחיות הרשות הארצית לכבאות והצלה קובעות כי אין להדליק מדורות בשמורות טבע, גנים לאומיים, יערות קק"ל ופארקים. שריפות בשטח פתוח הן אסון טבע אשר גורמות לפגיעה ברכוש, בחיי אדם ובסביבה ופוגעות במבנה האקולוגי. שריפות אלו תורמות גם להתחממות הגלובלית בהיותן מקור לפליטת גזי חממה. בארצות הים התיכון בלבד נשרפים מדי שנה בממוצע כ-4.5 מיליון דונם. מרבית השריפות נגרמות מפעילות אנושית, התחממות כדור הארץ, ייעור מוגבר, מרעה מופחת, ונטישת אזורי ספר. גורמים אלו עלולים לגרום לעלייה במספר השריפות באזור.
עכשיו מתגייסת הבינה המלאכותית לסייע בחיזוי השריפות באמצעות הכנת מפות סיכוני שריפות מדויקות יותר בהשוואה לשיטות המיפוי בהן השתמשו עד כה, אשר יספקו מידע חשוב על דינמיקת הצומח, שתשמש למודלים של חיזוי שריפות יער, מניעתן וכיבוין ביעילות ובמהירות לאחר פריצתן.
מיפוי האזורים המועדים לסכנת שריפות חשוב הן למניעת שריפות והן לכיבוין לאחר שהן פורצות. רוב המפות לחיזוי שריפות מיוצרות באמצעות שימוש בנתונים סטטיים של משתנים כמו טופוגרפיה, צפיפות צמחייה ולחות. לעתים קרובות המידע מושג מלוויינים. אולם, דינמיקות צומח ארוכות טווח והיובש המצטבר בצמחייה מעוצה, שהם גורמים העשויים להשפיע על התלקחות ועל התפשטות אש, נכללים רק לעתים נדירות במפות של אזורי סיכון לשריפות.
במעבדה של פרופ' איתמר לנסקי מהמחלקה לגאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר אילן, חוקרים את השפעתם של שני מדדים, שהאינפורמציה לגביהם נשאבת מנתוני לוויין והם מציגים השפעות ארוכות טווח על הצומח כגורם סיכון לשריפות. מדד אחד מבטא את צפיפות הצומח המעוצה בתא שטח והמדד השני מבטא את מגמת היובש בצומח המעוצה בטווח של חמש שנים.
פרופ' איתמר לנסקי, בר אילןצילום: פרטיהחוקרים בחנו האם שני המדדים משפרים את איכות מפת סיכוני השריפות באמצעות שלושה אלגוריתמים והשתמשו בשריפות היער שאירעו ביוון ב-2007 לביצוע הניתוח. התוצאות מראות כי אלגוריתם XGBoost, המבטא קשרים בין משתנים ואפקטים לא קבועים, היה מודל למידת המכונה שהניב את התוצאות הטובות ביותר. מדד צפיפות הצומח המעוצה היה משמעותי רק במקומות שבהם יש צמחייה מעוצה צפופה. במחקר השתתפו ירון מיכאל, ד״ר דוד הלמן, ד״ר אורן גליקמן, דוד גבאי, פרופ׳ שלמה (סטיב) ברנר ופרופ׳ איתמר לנסקי.
ובינתיים, עד שהבינה המלאכותית תתערב, כדאי להקפיד על ההנחיות:
- יש לפעול לאיחוד מדורות – גם בטיחותי וגם מונע זיהום אוויר מיותר.
- יש לבחור מקום מבודד ונקי מחומרים דליקים. רצוי שטח חולי או כורכר.
- מומלץ לתחם את גבולות המדורה באבנים מטעמי בטיחות.
- מומלץ להחזיק בקרבת מקום שני דליי מים או מטפה כיבוי.
- אין לערום את עצי המדורה לגובה מחשש לקריסה ולהתפשטות האש.
- בשום אופן אין להדליק מדורות בשמורות טבע, גנים לאומיים, יערות קק"ל, פארקים ואזורי סיכון, למעט במקומות המאושרים לכך.
- הבערת האש תיעשה אך ורק על-ידי אדם מבוגר אשר ישמש אחראי וישגיח על הילדים.
- ההדלקה תתבצע אך ורק באמצעות גפרור, מצת וניירות, ולא באמצעות נוזל דליק כגון דלק או נפט.
- חל איסור מוחלט להשליך תרסיסי גז, חזיזים או קליעים למדורה.
- יש להרחיק ילדים מהאש.
- אין להשאיר מדורה ללא השגחה.
- בסיום האירוע יש לוודא שהאש כובתה לחלוטין.
- יש לכסות את המקום היטב בחול.
