עוד מוקדם לצאת בהצהרות נחרצות, אבל אם למדנו משהו מהחודשים האחרונים בחסות משבר הקורונה העולמי, זה את החשיבות הגדולה של דאטה: החל מחקירות אפידמיולוגיות, דרך סקרי בריאות נרחבים ועד לנתוני מיקום בזמן אמת - ההתמודדות עם התפשטות עולמית של נגיף חדש, התאפשרה במידה רבה באמצעות איסוף וניתוח של מידע מסוגים שונים.
ביג דאטה ובינה מלאכותית שהפכו בימי קורונה לביטויים שגורים כמעט, שמלווים את מהדורות החדשות ומתנוססים בכותרות העיתונים, הם לא עסק חדש בעולמות הטכנולוגיה. אלא שהמשבר הבריאותי, החברתי והכלכלי שהביא איתו הנגיף, הפכו אותם למוחשיים ובעלי ערך - לא רק עבור תעשיות ספציפיות, אלא גם בעיני הציבור הרחב. חברת SparkBeyond הישראלית, עשתה תהליך דומה עם המוצר שלה: היא הפכה את פלטפורמת ה-AI שלה, שבימים כתיקונם מייצרת תובנות, השערות ורעיונות עבור כל סוג של עסק או תעשייה, לכלי משמעותי עבור ארגונים בריאותיים וממשלתיים בהתמודדות עם המשבר.
"הבנו שקיבלנו צו 8 מהאנושות לעזור בכל דרך שאנחנו יכולים", מספר אמיר הרמתי, סמנכ"ל המסחר של החברה. "בנינו מהר מאוד מודלים שמאפשרים בזמן אמת ליצור מפות חום שמראות איפה המגפה עלולה להתפרץ ומה הסיבות לכך. יצרנו מפות דינמיות כאלה בארבע יבשות. זיהינו למשל, שכביש A1 באיטליה הוא ערוץ ההפצה הכי גדול. בסינגפור, הצלחנו לזהות את ההתפרצות השנייה כשבועיים לפני שהיא קרתה".
ספארק ביונד הוקמה בשנת 2013, ומלבד נתניה יש לה היום משרדים גם בלונדון, ניו-יורק, מלבורן וסינגפור. היא מעסיקה כ-200 עובדים, וגייסה עד כה כ-57 מיליון דולר. שיתוף הפעולה שלה עם AWS של אמזון מאפשר "גמישות גדולה בכח החישוב הדרוש בכל רגע נתון, והפעלת סביבות עבודה חדשות תוך דקות". הפלטפורמה שפיתחה היא בבחינת "מידה אחת שמתאימה לכולם", פתרון גנרי שמאפשר לחברות וארגונים לשפוך פנימה סוגים שונים של דאטה, ולקבל בצד השני תובנות, רעיונות והצעות - בדרך לקבלת החלטות מושכלת יותר.
"לא נדרשנו לעשות כמעט התאמות עבור הקורונה", אומר הרמתי, "תפיסת העולם שלנו מראש מדברת על פלטפורמה גנרית, וסוגי הדאטה שאנחנו עובדים איתם כוללים כמעט הכל - מאודיו, ועד טקסט ווידאו. אנחנו מחוברים גם למקורות מידע חיצוניים - כמו תשתיות או מזג האוויר למשל. גם אם הדאטה 'מלוכלך' או חסר, הוא בעל ערך גבוה יותר ממה שנהוג לחשוב".
תן דוגמה מהעולם שלפני קורונה.
"עבדנו עם חברה קמעונאית גדולה באסיה, שרצתה לפתוח רשת של 300 חנויות נוחות, ולהבין איפה כדאי למקם אותן. הפלטפורמה אספה וניתחה את המידע, ויצרה תובנה שלפיה רוב האוכלוסיה מבלה לפחות שעה בשבוע במכבסה, ואם תהיה חנות נוחות צמודה - הם כנראה ינצלו את הזמן לקנות ביצים וחלב. התוצאה של התובנה הזו היא שהחברה החליטה לקנות גם רשת של מכבסות ומיקמה אותן בצמוד לחנויות שלה. עבדנו גם עם אמריקן איידול - תוכנית הריאליטי האמריקאית, שם כל נקודת רייטינג שווה 50 מיליון דולר. נתנו להם רעיונות החל מאיפה לערוך את האודישנים ואיך לבחור את השופטים, ועד לרזולוציה של ניתוח קטעי וידאו, שהראה שכשהזמר או הזמרת מטים את הראש שמאלה - יש יותר צופים".
את היכולות האלה אפשר גם לתרגם, כאמור, למאבק בנגיף. בארגנטינה, בה המצב הכלכלי מורכב במיוחד בלי שום קשר למגיפה, ההשלכות של סגר על מצב התעסוקה והכלכלה עלולות להיות הרות גורל. ספארק ביונד פועלת עם ממשלת ארגנטינה, באמצעות מידע דמוגרפי, תיירותי ותעסוקתי, כדי להבין איך לצמצם את ההשלכות האלה ולשחרר את המשק בצורה אחראית יותר.
עם כל הכבוד לכסף ולרווחים, כשמדובר על בריאות הציבור אין איזו תחושת אחריות נוספת לגבי ההמלצות האלה? מה אם המערכת תראה שאפשר לצאת מהסגר ותהיה התפרצות נוספת?
"המערכת שלנו לא אומרת למקבלי החלטות מה לעשות, אלא מייעצת ונותנת המלצות, והיא עושה את זה במודל של קופסה שקופה ולא של קופסה שחורה - אנחנו רוצים שמקבלי ההחלטות יסתכלו פנימה ויבינו מה הסיבות ועל מה ההמלצות האלה מתבססות. הרעיון הוא לחמש ביכולת קבלת החלטות טובה יותר, שלא מוגבלת להטיות הקוגניטיביות שלנו כבני-אדם. הרי הדבר שהכי מסובך לנו כבני אנוש הוא לבוא עם רעיונות, בעצם ייצרנו פה מכונה של רעיונות".
ארגנטינה כן, ישראל לא? גם אצלנו המצב לא מדהים.
"בישראל היינו חלק מהצוותים שמייעצים, אבל לא בצורה מסודרת. היו יותר מדי טבחים במטבח, ואנחנו סולדים מפוליטיקה ובאמת באנו ממקום של לעשות טוב. אני חושב שמדינת ישראל עשתה המון דברים נכונים, אבל יש פה עניין של ניהול סיכונים. של מה קורה הלאה. כל אחד מאיתנו מקובע בהנחות היסוד שלנו, וברגע שנסיר מאיתנו את ההטיות האלה, וניתן לעובדות לשכנע אותנו ולמספרים לדבר - אפשר יהיה לנהל את זה אחרת לגמרי".
בשביל שהמספרים ידברו חייבים דאטה, ובשביל דאטה חייבים לוותר על פרטיות.
"יש לנו דעה מאוד ברורה בנושא הפרטיות. זה מדרון חלקלק, ולא היה שום צורך או סיבה למסור מידע של מיקום לחברות פרטיות. אנחנו עובדים כדרך קבע עם ארגוני בריאות וממשלות, ומפעילים אנליטיקה 'בעיניים מכוסות' - זה אומר שהמערכת עובדת באופן אוטומטי ומספקת תובנות מבלי לחשוף את המידע הרגיש לעיניים אנושיות. תופסים כאן טרמפ על הסיפור הזה, ויש פגיעה בפרטיות בלי שום צורך אמיתי. ברגע שחוצים את הקו, הג'יני יצא מהבקבוק".
