ועדת פיקוח התוכן של פייסבוק יוצאת לדרך: ברשת החברתית הכריזו הערב (ד') על המערך הראשון של חברי הוועדה שנבחרו, הכולל 20 מומחים בתחומם, המייצגים 27 מדינות ודוברים 29 שפות. ביניהם, גם נציגות ישראלית בולטת - אמי פלמור, שכיהנה כמנכ"לית משרד המשפטים עד לפני תשעה חודשים.
על יוזמת הוועדה העליונה לפיקוח על תוכן (Oversight Board), הכריז מארק צוקרברג לפני יותר משנה וחצי, בתגובה לביקורת ציבורית רחבה על האופן שבו פייסבוק מגבילה או מתירה חופש ביטוי, ובהמשך לפרשת קיימברידג' אנליטיקה. בפייסבוק המשיכו לטעון לאורך השנים כי אין מתפקידו של תאגיד פרטי לקבע את גבולות השיח הציבורי, ויוזמת הוועדה העליונה אמורה לפתור את הסוגייה הזו.
"זו אחריות מאוד גדולה", אמרה פלמור בשיחה עם ynet. "אני לא לוקחת את זה בקלילות ובאיזה מן ביטחון מוחלט שיהיה מושלם. אנחנו נכנסים לתוך תהליך למידה בחודשים הקרובים, ואני מתחייבת לעשות את זה בצורה הנאמנה ביותר לציבור. הנאמנות שלי היא כלפי הציבור, לראות את האזרח הקטן, את האנשים שאין להם קול ושנרמסים תחת גופים חזקים".
אפרופו גופים חזקים, את קושרת את שמך עכשיו בתאגיד שהמוניטין שלו בשנים האחרונות בעייתיים.
"באתי לזה באמביוולנטיות מצד אחד, בדיוק בגלל מה שאת אומרת. לא נעים להיות מחובר לגוף שעולה בהקשרים שליליים, אבל אני בן-אדם שפועל מתוך שליחות. אחרי ההיסוס הראשוני ואחרי תהליל הקבלה, שהיה ארוך ונתן לי זמן להתבשל עם זה, ואחרי שראיתי מי יושבי הראש, השתכנעתי. אם הייתי יודעת מראש שאלה האנשים שיושבים בוועדה הייתי פחות נרתעת".
את הולכת לתקן את פייסבוק?
"אני יכולה להגיד לך באחריות שאין מצב שוועדת הפיקוח תפתור את הבעיה, היא לא תייצר עולם מושלם. האם אני מאמינה שאפשר לשפר משמעותית את המצב עבור אזרחים בכל העולם שהם משתמשים של פייסבוק? - חד משמעית. אם לא הייתי מאמינה שאפשר להפוך את התהליך לשקוף והגון יותר, לאנושי יותר, לא הייתי נכנסת לזה. לכל אחד מחברי הוועדה יש עבודה אחרת, אנחנו פרילנסרים, אין אפילו יחסי עובד-מעביד בינינו. אם אני אראה וארגיש שלא קורה מה שחשבתי ושאין שם השפעה, אני לא אשאר, אבל אני אדם אופטימי".
מאז שנת 2014 היא כיהנה כמנכ"לית משרד המשפטים, תחת ציפי לבני, איילת שקד, לתקופת מעבר גם בנימין נתניהו, ולתקופה קצרה עוד יותר תחת שר המשפטים הנוכחי אמיר אוחנה. ברזומה הציבורי שלה, בין היתר, עמדה בראש הצוות למיגור גזענות נגד יוצאי אתיופיה, הצוות לצמצום פוליגמיה והצוות להפללת לקוחות זנות. קודם לכן שימשה במשך יותר מעשור בתפקיד מנהלת מחלקת החנינות של משרד המשפטים.
את מגיעה מעשייה ציבורית ומשפטית, אבל עד כמה את מכירה את פייסבוק? יש לך חשבון?
"יש לי חשבון פייסבוק שקט, שבאמצעותו אני עוקבת אחרי דברים שמעניינים אותי, ויש לי חשבון אינסטגרם פעיל. אני עוקבת אחרי השערוריות הגדולות של פייסבוק, אני מכירה את זה כמו כל אדם עם התעניינות בריאה במה שקורה. מה שאני מביאה איתי זה את הניסיון בעיצוב מדיניות, בקבלת החלטות, באיזון בין אינטרסים נוגדים. יש גם אתגר גדול בניהול של כל תהליך הערעור, להבין איך אנחנו מהצד שלנו מזהים נכון את המקרים, כי ברור שיהיו יותר ערעורים מהיכולת שלנו לדון בהם. אנחנו נצטרך לפתח מנגנוני איתור ולקבוע קריטריונים כדי לדעת מה באמת מעסיק את הציבור, ולנסות לקבל החלטות בתיקים עקרוניים".
בשלב הראשון הוועדה תמנה 20 נציגים ונציגות, בהם עיתונאים ועיתונאים לשעבר, משפטנים, פעילי זכויות אדם וזכויות דיגיטליות, שופט לשעבר, עורך "הגרדיאן" לשעבר, אלן רוסברידג'ר, וגם כלת פרס נובל לשלום - טוואקול קרמן, פעילה חברתית מתימן. הם יפעלו במסגרת פאנלים של חמישה מומחים עבור כל מקרה, כשכל פאנל יכיל נציג מהאזור הגיאוגרפי הרלוונטי למקרה. בנוסף, תינתן לוועדה האפשרות להעביר לפייסבוק המלצות לשינוי מדיניות התוכן וכללי הקהילה.
הוועדה תוכל לבחור את המקרים המעניינים והרלוונטיים ביותר מבחינתה, וגם פייסבוק תוכל להפנות אליה מקרים מורכבים - בפייסבוק או באינסטגרם. משתמשים יוכלו בחודשים הקרובים לערער לוועדה במקרה שהתוכן שלהם הוסר מהרשת החברתית, ובשלב מאוחר יותר גם במקרים שבהם תוכן שדיווחו עליו דווקא הושאר בה. למועצה יהיה אתר נפרד לחלוטין מפייסבוק, שבאמצעותו יוכלו משתמשים להגיש ערעורים.
"הוועדה תדון ב-50-60 מקרים בשנה", אמר ברנט האריס, סמנכ"ל ממשק וקשרים גלובליים בפייסבוק, בשיחה עם ynet, זאת על אף כי בוועדה צופים שיוגשו אלפי ערעורים. "אלה מקרים שיש להם פוטנציאל להשפעה רחבה - לא רק על התוכן הספציפי, אלא על כל הפלטפורמה. הגדרנו שהכרעות יתקבלו בתוך 90 יום, פרק זמן שיאפשר גם גמישות, וגם שיקול דעת בקבלת ההחלטות".
ברשת החברתית מדגישים כי למועצה יש את הכוח להחיל את החלטותיה גם אם בפייסבוק יתנגדו להן, אלא במקרים שבהם החלטות הוועדה נוגדות את החוק המקומי או מתנגשות עם ענייני זכויות יוצרים וקניין.
בפייסבוק טוענים כי לצורך השגת עצמאות מוחלטת הוקמה קרן עם חבר נאמנים שהוועדה תימצא באחריותו. הרשת החברתית הודיעה כי היא מחוייבת בשלב זה בסכום של 130 מיליון דולר באמצעות הקרן, במטרה להבטיח את פעילות הוועדה לשנים ארוכות. חברי הוועדה אינם מוגדרים כעובדי פייסבוק, והם מחוייבים לשקיפות ציבורית מוחלטת באמצעות פרסום החלטות הוועדה.
על-פי הודעת פייסבוק, הוועדה צפויה להתחיל לפעול "בחודשים הקרובים", אולם הודגש כי ייתכן שלמשבר הקורונה העולמי תהיה השפעה על אופן ההתכנסות והדיונים.
