אינטל ואוניברסיטת סינגפור מציגות היום טכנולוגיה חדשה: חוש מישוש מלאכותי. באמצעות הטכנולוגיה יכולים רובוטים למשש את החפצים שהם מטפלים בהם, ופרוטזות מלאכותיות יוכלו לאפשר לבני אדם לחוש מגע ולעשות פעולות עדינות כמו אחיזת ביצה או ליטוף. אינטל מציגה מערכת שלמה שמבוססת על טכנולוגיית ראייה וטכנולוגיית מישוש מלאכותיות בשילוב מחשוב "נוירומורפי" חדשני, שהיא מפתחת.
זרוע רובוטית קוראת ברייל
(צילום: יח"צ)
בריאיון ל-ynet שנערך בשיחת זום לקליפורניה, אומר גריק אורצ'רד, חוקר במעבדה למיחשוב נוירומופי של אינטל, שמעבד Loihi החדש שאינטל מפתחת עובד לפי עקרונות המוח ביולוגי: מאות אלפי נוירונים בכל שבב פועלים במקביל, מבצעים משימות זעירות כל אחד, ומתקשים ביניהם בדומה לסינפסות שבמוח האנושי. "זו דרך שונה של הסתכלות על מחשוב וזה דורש אלגוריתמים מסוג חדש", הוא אומר.
טכנולוגיית המישוש המלאכותי פותחה במעבדות של אוניברסיטת NUS בסינגפור. הצוות בראשותו של פרופ' בנג'מין טי פיתחו משטחי מגע בעלי חיישנים שהדיוק שלהם עולה על חוש המישוש האנושי. בניסוי הראשון החוקרים השתמשו ביד רובוטית שמצוידת בעור מלאכותי לקריאת כתב ברייל, והנתונים הועברו לעיבוד דרך הענן למעבד ה-Loihi. התוצאה היתה דיוק של יותר מ-92% בזיהוי האותיות. העור מלאכותי יכול לזהות נגיעות במהירות גבוהה פי אלף ממערכת העצבים האנושית ובנוסף הוא יכול לזהות את צורתם, מרקמם וקשיחותם של חפצים במהירות גבוהה פי עשרה ממצמוץ של עין אנושית.
בין השימושים האפשריים לעור המלאכותי: יכולת מישוש לרובוט על רצפת ייצור במפעל, כך שיוכל להעריך את רכות החפץ שבו הוא אוחז ולא לרסק אותו, עבודה במקביל לבני אדם (קו-בוטיקה) מבלי לסכן אותם, ותוך יכולת מגע איתם, רובוטיים מנתחים שישפרו את הדיוק של המנתחים האנושיים ועדיין לא יסכנו את המטופלים במחיצת איברים פנימיים ועבודות במקומות קשים לגישה כמו עבודה מתחת למים, כשהראות לקוייה וחוש המישוש הכרחי.
"אני חושב שחוש המישוש הוא החוש שפחות מוערך", אומר אורצ'ארד, "אנחנו עושים פה מחקר שישפיע על חיי אנשים בעתיד, יש לנו קהילה סביב המעבד המחקרי שאנחנו מפתחים עם יותר מ-100 קבוצות שמשתמשות בו, באקדמיה ובתעשייה, ודוגמה לכך היא שיתוף הפעולה עם הצוות של טי בסינגפור".
מייק דייויס, מנהל מעבדת המחשוב הנוירומורפי של אינטל: "המחקר שנערך באוניברסיטה הלאומית של סינגפור מספק הצצה מסקרנת לעתיד הרובוטיקה שבו מידע שמתקבל באמצעות חישה יעובד באופן מונע-אירועים שישולב בכמה אופנים. המחקר הנוכחי מתווסף לידע הולך ומצטבר שמראה כי מחשוב נוירומורפי יכול להניב יתרונות משמעותיים בקיצור זמן ההשהיה (Latency) ובצמצום צריכת החשמל ברגע שהמערכת כולה מתוכננת על פי פרדיגמה מבוססת-אירועים שמסתייעת בחיישנים, בפורמטים של נתונים, באלגוריתמים ובאדריכלות חומרה".
