האם מלחמת הסטרימינג תוכרע דווקא באמצעות פודקאסטים? שירות הסטרימינג הצרפתי דיזר, משיק היום (ג') את כלי ה"Shows" (תוכניות) - אזור תוכן ייעודי שמוקדש לפודקאסטים, ובו כ-20 אלף כותרים מכל העולם, ו-270 כותרים בעברית. הקטלוג זמין כבר עכשיו להאזנה בכל המסלולים - גם בגרסת החינם וגם בתשלום, והוא מכיל גם תוכן מקורי שנמצא בלעדית בדיזר.
דיזר הושקה בישראל בסוף 2017, כשהיא מקדימה את ספוטיפיי הפופולרית בחודשים בודדים. למרות זאת, רק בספטמבר האחרון מונתה עורכת תוכן מקומית - שדרית הרדיו מיטל שבח, שקיבלה לידיה עכשיו גם את האחריות על תחום הפודקאסטים. "כשנכנסתי לתפקיד היה לי הרבה סדר לעשות", היא מספרת, "ממש לארגן את קטלוג המוזיקה, לערוך מחדש פלייליסטים במגוון של ז'אנרים, במטרה להגיע לקהל רחב כמה שיותר. זה מה שכיף באפליקציה, זה לא ליניארי - כל אחד יכול למצוא מה שמתאים לו".
לפי הנתונים האחרונים שהחברה סיפקה, לדיזר יש 14 מיליון משתמשים פעילים בחודש, כחצי מהם מנויים משלמים. המחיר שלה בשקלים עומד באותה שורה כמו המתחרות הגדולות - 19.90 לחודש, 29.90 למנוי משפחתי וחודש ראשון בחינם. היא מחזיקה קטלוג עשיר בדיוק כמו המתחרות, ומציעה פיצ'רים ייחודיים כמו "סונג קאצ'ר" - מעין שזאם פנימי לזיהוי שירים. ועדיין, מול אפל מיוזיק וספוטיפיי - זה לא ממש כוחות.
"בניגוד לאפליקציות הגדולות - אפל מיוזיק וספוטיפיי, שמתחרות על שליטה בשוק האמריקאי, דיזר חורטת על דגלה את הנושא של תוכן מקומי", מסבירה שבח. "אנחנו מאוד חזקים במקומות כמו ברזיל, צרפת, גרמניה, מקסיקו, מדינות ערב - מקומות שבהם אוהבים במיוחד מוזיקה מקומית. מעבר לזה - איכות הסאונד בדיזר היא הטובה ביותר, ומי שאוהבים לשמוע מוזיקה באוזניות טובות ירגישו בהבדל. יש אצלנו פיצ'רים שהם רק שלנו - 'ליריקס' שמציג את מילות השירים, 'פלואו' שיוצר רשימת השמעה מבוססת טעם אישי, ועכשיו גם הנושא של פודקאסטים".
שירותי הסטרימינג השונים כבר הבינו את הפוטנציאל הגלום בפודקאסטים - והחלו לפעול. בחודש שעבר הכריזה ספוטיפיי על הסכם תוכן עם ג'ו רוגן - שיוצר את אחד הפודקאסטים המצליחים בעולם (זה שאליו אנשים כמו אילון מאסק מגיעים כדי לעשן ג'וינט בשידור), בסכום של 100 מיליון דולר. "אפשר לראות באפל ובספוטיפיי שהיחס בין פודקאסטים בעברית לכאלה בינלאומיים הוא 70-30, ואפילו פחות", אומרת שבח. "גם בקטגוריות שלהם וגם במצעדים את תראי פחות תוכן ישראלי, ככה שליוצרים חדשים בלי מערך יחסי-ציבור מאוד קשה להגיע לקהל. זה גם סוג תוכן שיותר הגיוני לצרוך בעברית, בניגוד לשיר שאת יכולה ליהנות ממנו גם אם את לא יודעת את השפה כמו שצריך".
ולמה בכל זאת המדיום הזה לא פרץ את כל המחסומים עדיין?
"התוכן בישראל בתחום הפודקאסטים הוא מרהיב, והוא חכם. אנשים מפספסים תוכן שהם יעופו עליו. אבל איכשהו בלהגיע לאנשים - הפודקאסטים עוד לא עשו את הקפיצה. כנראה שצריך מערכת משומנת שתיקח את הדבר הזה ותדחוף אותו קדימה".
אז שירותי הסטרימינג בינתיים דוחפים - אבל לא בכל המקרים מדובר בתופעה חיובית. בישראל, החליט רן לוי - יוצר תוכן פופולרי בתחום ("עושים היסטוריה"), דווקא להחרים את ספוטיפיי ולהסיר את הכותרים שלו מהפלטפורמה, בטענה שהיא דורסנית ויוצרת תלות בין היוצרים לבין פלטפורמת ההפצה. "התכנים של רן לוי נמצאים בדיזר, אבל אני מבינה את המהלך שלו. זה הביזנס שלו והוא מרגיש שהוא נתון לחסדי ספוטיפיי", אומרת שבח. "בניגוד לתמלוגים שמתקבלים על מוזיקה, אצל יוצרי פודקאסטים המודל המקובל הוא כזה שמבוסס פרסום. מגיעים למפרסמים עם כמות מאזינים, והתפקיד שלנו כפלטפורמה זה לעזור להפיץ את הבשורה".
אפרופו תמלוגים - גם בנושא הזה דיזר מנסה לבדל את עצמה מהמתחרות. בחודשים האחרונים הושק מודל תמלוגים ייחודי, מבוסס משתמשים ולא נתח שוק, והוא פועל כרגע בצרפת בלבד - בשאיפה להתרחבות הדרגתית גם למקומות אחרים בעולם. בכל המודלים הקיימים, הכסף שמגיע מהמשתמשים נכנס לפול וממנו משולמים תמלוגים לאמנים על בסיס כמות ההשמעות. המודל של דיזר מציע תשלום ישיר מכל משתמש אל האמנים הספציפיים שלהם האזין במהלך החודש. "יש פה משהו מאוד יפה מבחינת ההוגנות כלפי האמנים", אומרת שבח, "באופן הזה גם האמנים הקטנים מקבלים יותר כסף".
לדבריה, כל היוזמות האלה הן חלק מאותו הלך רוח שעומד בבסיס הגישה של דיזר כשירות סטרימינג שמבקש להציע אלטרנטיבה למתחרות הגדולות. "בדיזר ישקיעו יותר בתוכן מקומי, ובלתפור לכל מאזין בדיוק מה שהוא רוצה ואוהב לשמוע - אז מהמקום הזה גם הנושא של תשלום לאמנים, והרעיון של לשלם לכל אמן לפי כמה השמעות הוא באמת קיבל ולא לפי איזשהו חישוב של אחוזים רחבים".