בימים שהמשק בהקפאה וכולנו נמצאים רוב הזמן בבית, בענף התקשורת מייחלים רק לדבר אחד: שרשת האינטרנט בישראל לא תקרוס. חמת הזעם של מיליוני ישראלים מנותקי אינטרנט עלולה להוציא אנשים לרחובות בניגוד גמור להוראות משרד הבריאות. שהרי אינטרנט כידוע זה כמו אוויר לנשימה.
זה לא שאיכות האינטרנט בישראל הוא עניין להתגאות בו, אבל עד עכשיו המצב לא הורע משמעותית: קצת האטה, קצת ניתוקים, אבל בסך הכל הרשת עומדת בביקושים הגואים, 25 אחוזים יותר מהרגיל, ובנקודות שיא גם כפליים מזה. דו"ח של בזק מגלה, שומו שמיים, עלייה חדה בצריכת שירותי אינטרנט במגזר החרדי. מה שתורם בוודאי לשיא בצריכת האינטרנט שצפוי בערב פסח, כשרבים מאיתנו נעבור אותו לראשונה תוך שידור חי בזום. במשרד התקשורת וידאו אישית עם כל מנכ"לי חברות התקשורת את מוכנותן לאירוע, הן בתשתית והן בתמיכה טכנית.
תחת העומס הזה, משבר הקורונה גורם גם להתרחשות דברים טובים. טוב, אינטרנט הדור החמישי ימשיך ויתעכב עוד כמה שנים, אבל משרד התקשורת הודיע על אישור להקמת תשתית אינטרנט אולטרה מהירה לבתים פרטיים. שר התקשורת, דודי אמסלם, אפילו חתם על תיקון ל"צו הטלגרף האלחוטי", כדי לאפשר את השימוש בטכנולוגיה, שהיא מתקדמת הרבה יותר מהטלגרף מתקופת המנדט, ותאפשר לנו לקבל רוחב-פס שמתחיל במאות מגאביט לשנייה ומסוגל להגיע עד ל-10 ג'יגהביט לשנייה. אז אם עד כה הייתם מתוסכלים בגלל שלא חיברו אתכם לסיב אופטי או בגלל שפעמי רשת הדור החמישי מתעכבים, עכשיו יש סיבה לשמוח.
איך קורה הפלא הזה? נתי שוברט, סגן מנהל מינהל ההנדסה במשרד התקשורת, אומר שההחלטה על הפעלת הטכנולוגיה החדשה התעכבה עד כה בגלל הליכי שימוע, והוקדמה כעת בגלל פניות של משרד החינוך, ראשי ערים ויישובים בדואים, שאינם נהנים משירות אינטרנט איכותי. שהרי בימים האלה אינטרנט רחב-פס אינו סתם פינוק לצפייה בנטפליקס. מדובר בתשתית חיונית, למשל ללימוד מרחוק ולעבודה מרחוק.
השם גלים מילימטריים מתייחס לתדרי העבודה הגבוהים, סביב 60 ג'יגהרץ (לעומת למשל 5 ג'יגהרץ בראוטר הביתי הסטנדרטי). תדר כה גבוה מאפשר להעביר כמות עצומה של מידע, והמגבלה שלו הוא המרחק: כ-400 מטרים בלבד. חברת התקשורת מקימה נקודת תקשורת שכונתית, שמשדרת אלומה צרה ודחוסה לעשרות או מאות נקודות ביתיות סביבה, מבלי ליצור ירידה בגלל עומס כמו בחיבורי הכבלים.
החיסרון של הטכנולוגיה: היא מחייבת קו ראייה נקי. אפילו גשם או סופת חול עלולים לשבש את החיבור. וחוץ מזה, מדובר באנטנות נוספות, לצד האנטנות הסלולריות של הדור השלישי והרביעי ויום אחד גם החמישי. שוברט מרגיע בעניין הקרינה: לדבריו האנטנות הזעירות עובדות בהספקים מאוד נמוכים ומשדרות אלומה ממוקדת ולא קרינה שמתפזרת סביב ובכל מקרה הן גם עומדות בתנאי חוק הקרינה הבלתי מייננת וחוק התכנון והבנייה.
מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן אמר לאחרונה, שהמשרד רואה בתדרים המילימטריים שירות משלים בלבד לשירות העיקרי - תקשורת הדור החמישי. אבל בינתיים הדור החמישי מתמהמה והגלים המילימטריים כבר כאן.
אלון ברמן, מנכ"ל אריקסון ישראל, אומר לנו: "הגלים המילימטריים הם פיתרון שולי. זה פיתרון יחסית טוב אבל לנישות מסויימות". לדבריו, על מדינת ישראל להתקדם במהירות להקמת רשתות דור חמישי ולא לפנות לשבילים צדדיים: "צריך לשאול איך יוצאים מהמשבר הנוכחי. במקביל למאבק בווירוס צריך לחשוב על כך שמדינה שתצליח להתארגן ולצאת מהמשבר בצורה טובה יכולה להשיג הובלה עולמית". לדבריו המוכנות הדיגיטלית של הציבור עלתה משמעותית בעקבות המשבר, מה שיוצר את ההזדמנות למעבר לדיגיטל של כל המשק באמצעות קידום רשתות הדור החמישי ועידוד חברות הסלולר להקים אותן.
טכנולוגיית הגלים המילימטריים נכנסה לשימוש במספר מקומות בעולם בשנתיים האחרונות. אחת הדוחפות המשמעותיות שלה היא פייסבוק שרוצה לחבר כמה שיותר לקוחות לאינטרנט מהיר כדרך להגיע ליותר משתמשים בשירותיה. באמצעות חטיבת התקשורת שלה, Facebook Connectivity, מקדמת את פרוייקט Terragraph: חיבור ערים דלות אינטרנט לפס אולטרה רחב בעלות נמוכה בהרבה לעומת פרישת סיבים אופטיים. השירות, שניתן בקליפורניה אבל גם בפוארטו-ריקו , מאלזיה ומדינות נוספות, כולל בין השאר רשתות WiGig, שהן החלופה עתירת הנפח של רשתות ה-WiFi הנוכחיות. אגב, גם ישראל נשקלה, ונזנחה.
ואם שאלתם את עצמכם אז כן, גם גוגל בעניין ומציעה את שירות Googl Fiber Webpass, שכולל הנחת סיבים אופטיים וגם חיבור בגלים מילימטריים בתשע ערים בארה"ב. בכל העולם צצים יישומים של גלים מילימטריים. כך למשל הוקמה בימים האחרונים באיטליה רשת אינטרנט מבוססת גלים מילימטריים שמחברת לאינטרנט ספינה שהוסבה לבית חולים צף לחולי קורונה.
גם בישראל כבר יש שימוש בטכנולוגיית גלים מילימטריים, אבל רק לגופים מוניציפליים או תעשייתיים. בירושלים, אור יהודה, רחובות ועוספיה כבר פועלת הטכנולוגיה כתשתית לחיבור מצלמות חוצות, רמזורים, חנייה ונקודות קצה נוספות ללא צורך בפתיחת מדרכות והנחת תשתית כבלים. בירושלים היא משמשת לחיבור בתי הספר במזרח ירושלים. בעוספיה הוגדר ניסוי שבו היא משמשת לחיבור לקוחות פרטיים. האם זה יקרה עכשיו ברחבי ישראל כולה?
כמו תמיד בענף התקשורת, שאלת השאלות היא מהם האינטרסים של השחקניות השונות בשוק, ואיך הם ישפיעו על היכולת שלנו ליהנות מאינטרנט מהיר וזמין. המטרה של הממשלה היא אמנם לקדם אינטרנט מהיר בפריפריה, אבל יכול להיות שבזק, HOT, סלקום ופרטנר יעדיפו למכור קווים מהירים דווקא בערים במרכז הארץ, עם שפע לקוחות לכל נקודה איזורית. מצד שני, יכול להיות שהגלים המילימטריים מהווים איום על רשתות הסיבים האופטיים שחלק מהחברות מבקשות לפרוש, ולכן הן ינסו להרוג אותה בעודה באיבה.
מדובר על סימני שאלה ללא תשובה כי כל חברות התקשורת שפנינו אליהם בנושא נתקפו באלם פתאומי. משיחות רקע אפשר להתרשם שהחלטת משרד התקשורת תפסה אותן לא מוכנות, שבזק מאוד מתעניינת בנושא, ש-HOT כבר עשתה ניסויים מוצלחים בטכנולוגיה, ושגם פרטנר וסלקום מסוגלות להקים שירות כזה בלוח זמנים קצר. אבל גם שמעורבים כאן אינטרסים כבדי משקל כמו מכרזי הדור החמישי שעתידם לא ברור, התעריפים, המיזוג בין החברות ועוד. מה המשמעות של כל זה? שאם אתם חפצים בחיבור תקשורת מילימטרית אולטרה מהירה הישר הביתה, תיאלצו לחכות עוד קצת עד שחברות התקשורת יחליטו אם זה מעניין מבחינתן.
