עוד לא התאוששנו מדו"ח מבקר המדינה, שקבע כי שימוש באיכוני שב"כ לצורך קטיעת שרשרת ההדבקה בנגיף הקורונה מהווה פגיעה קשה בפרטיות והוכח כבלתי יעיל, וכבר נוחתת עלינו יוזמה מסוכנת חדשה מטעם קברניטי הקורונה: בישיבת הקבינט שנערכה אתמול (ד'), הציע הפרויקטור רוני גמזו, להשתמש בטכנולוגיה לזיהוי פנים כדי לבחון את מידת הציות של הציבור לחובת עטיית מסכות. "ב'פייס רקוגנישן' ניתן לדעת אם יש על הפנים מסכה. ניתן לעשות זאת מגובה רב", הסביר גמזו לנתניהו, שהורה לבחון את השימוש בטכנולוגיה.
מבחינה בריאותית - לא לגמרי ברור למה צריך להפעיל טכנולוגיות מתקדמות וחודרניות דווקא במרחבים ציבוריים פתוחים, בהם עטיית מסכות היא ממילא פחות אפקטיבית שכן עיקר ההדבקות מתרחשות במרחבים סגורים. גמזו הוסיף כי השימוש בטכנולוגיה לזיהוי פנים ייעשה לא לצורכי אכיפה, כי אם לצורך בדיקה סטטיסטית של יישום ההנחיות בקרב הציבור. גם בהקשר הזה, אזרחי ישראל הנתונים תחת שורה של אמצעי מעקב בחסות הקורונה בחודשים האחרונים, לא צפויים לקבל עליהם את עול הגזרה בקלות ובהתגייסות.
מבחינה טכנולוגית - כלל לא ברור אילו אמצעים גמזו מתכוון להחיל על הציבור. הביטוי "פייס רקוגנישן" בו השתמש בישיבה מצביע על שימוש במצלמות מעקב בעלות מערכות לזיהוי פנים - אבל אם אין כוונה להשתמש בהן לצורך אכיפה, לא ברור כלל למה צריך בכלל לזהות את פניהם של מי שלא עוטים מסכה. לעומת זאת, שימוש בטכנולוגיית ראייה ממוחשבת במצלמות רחוב לצורך איתור סטטיסטי בלבד - יש מסכה או אין מסכה, נחשב פוגעני פחות, ועדיין מחייב איזונים רגישים, מגבלות נוקשות ופיקוח הדוק.
עוד כתבות על זיהוי פנים:
"ההצעה של גמזו לא ישימה, וגם חוקיותה מוטלת בספק", מסביר ד"ר אבי מרציאנו גילבורד, חוקר טכנולוגיות מעקב ומרצה במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון. "גמזו הציע להשתמש במצלמות מעקב למטרות סטטיסטיות, על מנת להעריך את שיעור עטיית המסכות. הוא הניח שאם מצלמה תתקשה לזהות את פניהם של עוברים ושבים, ניתן להסיק מכך שהם עוטים מסכה - משום שטכנולוגיות לזיהוי פנים מודדות מרחקים בין איברים שונים כאשר הפנים חשופים.
"זו כמובן הנחה שגויה שמתעלמת משיעור לא מבוטל של זיהויים כושלים ממילא, מכך שגם עטייה לא תקנית של מסכה, על הסנטר למשל, תמנע זיהוי ותירשם כעטיית מסכה, מכך שהמרחב הציבורי בישראל מרושת באופן חלקי בלבד ושיש הבדלים משמעותיים בין ערים שונות ובין רחובות בתוך הערים. ההצעה לא עומדת במדדים של סבירות ומידתיות ולכן ספק אם תעבור את הרף המשפטי. יותר מזה: מדובר בהצעה אמורפית ולא בשלה, אבל מרחיקת לכת, והדבר משקף חוסר הבנה בטכנולוגיה ובעיקר זלזול בפרטיות האזרחים".
מה בעצם הסכנות ביישום של הצעה כזו?
"מדובר על שימוש בכלי עוצמתי שיש לנצלו באופן זהיר ומדוד – למטרות אחרות מאלו שלשמן הוא אומץ מלכתחילה. כשהזהרנו מפני מעקב שב"כ אחר אזרחים דיברנו על מדרון חלקלק, ולצערנו ההזהרה הזאת מתממשת מהר ממה שציפינו ובכיוון מפתיע ומבהיל. ברמה בסיסית יותר, יש פה הבעת אי אמון קולקטיבי באזרחים וחזרה על הטעות המרכזית שנעשתה בגל הראשון - עידוד של צייתנות במקום הסברה ושיתוף פעולה עם האזרחים".
רק בחודש שעבר הוחלט כי המדינה תפסיק לאסוף טביעות אצבע לשימוש המאגר הביומטרי - פרויקט שמעורר כבר שנים ביקורת ציבורית רחבה. תמונות פנים לעומת זאת, עדיין נאספות. "אם המדינה תבקש להשתמש במצלמות על מנת לזהות אזרחים שמפרים את ההנחיות – וזה נשמע פחות מופרך מיום ליום – הרי שהדבר יחייב שימוש במאגר הביומטרי", מסביר ד"ר מרציאנו גילבורד. "כדי לזהות פנים באמצעות מצלמות מעקב, יש להשוות את הנתונים הביומטריים שנקלטים במצלמה לאלה ששמורים במאגר מידע מרכזי, וזה קיים רק במאגר הביומטרי, באופן חלקי, משום שלא כולם נרשמו בו. למרות שכרגע זה לא על הפרק, ההצעה מרחיקת הלכת של גמזו מבהירה שזה בהחלט יכול להיות הצעד הבא. רק לעתים נדירות יוזמות מעקב מדינתיות כמו המאגר הביומטרי פועלות במנותק זו מזו. לרוב הן חוברות יחד ליצירת מקבצי מעקב, ונראה שבמוקדם או במאוחר זה יקרה גם עם המאגר הביומטרי".
עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי לתנועה לזכויות דיגיטליות, אמר כי "אין כאן הצעה כנה שנועדה לעצור את התחלואה, אלא ניסיון לגרום לנו להשלים עם האיכונים החודרניים, עם הפלישה המשטרתית למרחב הפרטי ועם סגירת בתי העסק, תוך שהממשלה 'מוותרת' על המעקב במצלמות. אי אפשר לתת גישה למאגר הביומטרי לצורכי זיהוי מרחוק בלי לשנות את חוק המאגר הביומטרי ובלי לסכן את האבטחה של המאגר, ובעצם להפוך אותו ממאגר מנותק למאגר שנמצא אונליין וחשוף לפריצה כל רגע".
עו"ד גיל גן מור, מהאגודה לזכויות האזרח, מוסיף כי "מערכת זיהוי פנים היא טכנולוגיה המבוססת על ביומטריה. היא מבוססת על עיבוד נתונים ביומטריים של הפנים, שהם ייחודיים לכל אדם, באופן המאפשר לזהות אדם בכל מקום בו הוא מצולם. המאגר הביומטרי הכולל תמונות פנים המוחזק בידי המדינה לצורכי מרשם האוכלוסין אינו אמור לשמש למטרות אחרות, אבל הכנסת יכולה מחר לשנות את החוק ולהחליט שניתן יהיה להשתמש במאגר גם לזיהוי אנשים באמצעות מצלמות מעקב, וזו אחת הסכנות שבגינן התנגדנו ליצירת המאגר הביומטרי מלכתחילה".
"גמזו רוצה להפוך אותנו לדיירים באח הגדול"
לאחרונה הגישה האגודה לזכויות האזרח שתי עתירות ראשונות מסוגן, בדרישה מצה"ל וממשטרת ישראל להבהיר לציבור האם נעשה שימוש בטכנולוגיה לזיהוי פנים, באילו דרכים ותחת אילו מגבלות. בארה"ב ובאירופה ישנה התעוררות ציבורית ורגולטורית לסכנות בשימוש בטכנולוגיה לזיהוי פנים, אולם בישראל אנחנו נמצאים הרחק מאחור.
"מערכת ממוחשבת לזיהוי פנים באמצעות צילום של אזרחים והשוואתם פניהם למאגר תמונות ממוחשב, היא טכנולוגיה שמעוררת סערה במדינות שבהן היא הוכנסה לשימוש, שכן היא מבטלת את האפשרות של אזרחים לשמור על פרטיות ואנונימיות במרחב הציבורי, מה גם שיש טענות רבות לליקויים ואי דיוקים בזיהוי. גם אם היא מדויקת, היא מהווה קפיצת מדרגה טכנולוגית ביכולת לעקוב אחר אנשים, לאגור את המידע, לעבד אותו ולהפיק ממנו מסקנות במהירות ובאופן ממוחשב. אם יוחלט להשתמש בה, צריך לייחד אותה למטרות יוצאות דופן, ובטח לא בשביל לחלק קנסות על אי עטיית מסכה. הכנסת חייבת לפקח על השימוש בטכנולוגיה לזיהוי פנים, כי זו טכנולוגיה שאם לא תוגבל בצורה מאוד ברורה תהפוך אותנו לחברת מעקב, שבה האח הגדול צופה בנו בכל רגע", מסביר גן מור.
ניר הירשמן מהתנועה לזכויות דיגיטליות, הוסיף: "גמזו רוצה להפוך אותנו לדיירים באח הגדול והוא חושב שיציל אותנו כך מהמגפה. הפוך, גמזו. הפוך. כשמפעילים איכוני שב"כ, אנשים משאירים את הטלפון בבית, אבל כשמבקשים מהישראלים לעזור, הם מתגייסים. ישראלים אוהבים את הדמוקרטיה והחירות שלהם יותר מכל דבר אחר, וההצעה הזו תגרום ליותר אנשים להסתתר ולהפסיק לשתף פעולה.
"תפסיקו לרמוס את החירות והפרטיות שלנו בהצעות שלקוחות מהאקדמיה של השטאזי ותתחילו להתייחס לאזרחי ישראל כמו שהם - אינדיבידואלים בוגרים, דמוקרטיים, הרוצים בהכחדת המגיפה. צריך לזרוק את ההצעה הזו לפח הזבל של ההצעות ההזויות, שם מקומה יחד עם הצעת הצ'יפים לילדים ואיכוני השב"כ, שכבר הוכיחו את עצמם כמזיקים למאבק הכולל במגיפה הקשה והקטלנית התוקפת את העולם".
