מיקומו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ושורה של בכירים אחרים בממשל האמריקאי נחשף במסגרת תחקיר של העיתון ניו יורק טיימס. העיתון מבקש להמחיש את טענתו שמיליוני בני אדם בארה"ב ומיליארדים בעולם נתונים למעקב יומיומי באמצעות מכשיר הסלולר שלהם, וכי המידע הזה יכול להגיע לכל אדם ולשמש למטרות זדוניות.
הניו יורק טיימס מדווח כי הגיע לידיו קובץ מעקב אחר מיקומים של מיליוני בני אדם, הגדול ביותר והרגיש ביותר שנחשף באמצעי תקשורת אי פעם. הקובץ מכיל 50 מיליארד מיקומים (פינגים) מטלפונים של 12 מיליון אמריקאים, בערים מרכזיות בארה"ב: וושינגטון, ניו יורק, סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס ועוד.
כדי להמחיש את חומרת המצב למחוקקים ומקבלי ההחלטות בארה"ב החליטו כותבי התחקיר, סטיוארט תומפסון וצ'רלי וורזל, לעקוב אחר פעילותו של הנשיא טראמפ ביום מסוים. הנשיא יצא באותו יום ממעון הנופש במאר-א-לאגו שבפאלם ביץ' פלורידה, עבר במספר נקודות, בהן מועדון גולף, וסיים בחזרה במעון הנופש שם נפגש לארוחת ערב עם אדם שזהותו נחשפה גם היא.
המעקב אחר הנשיא התבצע באמצעות זיהוי של מספר הטלפון של המאבטח הצמוד של הנשיא טראמפ ("לקח לנו כמה דקות לאתר את המספר"), ומעקב אחריו. הניו יורק טיימס פירסם גם מעקבים דומים אחר שני סוכני שירות חשאי, מנהל אגף הטכנולוגיה בבית המשפט העליון, פקיד בכיר במשרד הביטחון, מנהל וועדה בקונגרס ויועץ של סנאטור. כמו כן פירסם תמונה כוללת של כל הפעילות בבניין הפנטאגון בארלינגטון וירג'יניה, במתקן גרעיני בפלורידה ובבניין ה-CIA בלאנגלי, וירג'יניה.
לדברי התחקירנים, באמצעות הנתונים היה אפשר לגלות בקלות מי ביקר בערב מסויים באחוזת פלייבוי בלאס וגאס, כמו גם את המבקרים בווילות של ג'וני דפ, טייגר וודס, וארנולד שוורצנגר וכן עורכי דין בכירים בזמן טיסות במטוסים פרטיים של לקוחות עשירים. בניו יורק טיימס נכתב: "החיים של כל אחד מאיתנו הם כספר פתוח בפני החברות האלה, המידע מאפשר לדעת בכל רגע איפה היית, עם מי נפגשת, עם מי בילית את הלילה, איפה התפללת ומתי היית בטיפול רפואי או פסיכיאטרי".
קובץ הנתונים מכיל מיקומים של מיליוני אזרחים בתקופת זמן של מספר חודשים בשנים 2016 ו-2017. הקובץ הגיע ככל הנראה מחברת פרטית, שעיסוקה באיסוף הנתונים ומכירתם. המדליפים אמרו שהם נחרדו מהשימוש לרעה שעלול להיעשות במידע הזה ורצו להזהיר את הציבור ואת המחוקקים.
חברות איסוף נתוני מיקום פועלות מתחת לרדאר הציבורי בארה"ב ובעולם, אבל פעילותן אינה בלתי חוקית. למעשה, החברות רשאיות לאסוף את המידע בהסכמת המשתמשים, ולמכור אותו לגופים מורשים, בהם חוקרים פרטיים וגובי מיסים. המידע מגיע לחברות אלה באמצעות אפליקציות תמימות לכאורה, בהן שמעניקות שירותים מבוססי מיקום, כמו אפליקציות מזג אוויר ואפליקציות דיווח חדשות.
לטם גיא, סמנכ"ל מוצר בחברת אבטחת הסייבר סייבריזן, אומר כי הבעיה היא שהחוק בארה"ב מאפשר לחברות סלולר למכור מידע על מיקומי משמשים, וכן שהמידע מגיע גם מהפלטפורמות הגדולות כמו גוגל, פייסבול ואפל. סייבריזן חשפה לפני מספר חודשים מקרה של פריצה למחשבי חברת סלולר בארה"ב, שבה הפורצים גנבו מידע סלולרי מדויק על מספר בני אדם, שאחריהם ביקשו לעקוב.
"האפליקציות של גוגל, פייסבוק ואפל יודעות עלינו הכל, ובאותה מידה שאנחנו סומכים או לא סומכים על חברות הסלולר אנחנו גם צריכים לסמוך או לא לסמוך עליהן. החברות האלה יכולות למכור מידע עלינו אלא אם אמרנו להן לא לעשות את זה, אבל אני בטוח שמעל 90% מהמשתמשים של פייסבוק לא ביטלו את אפשרות המעקב".
לדברי גיא, בישראל חברות הסלולר אינן יכולות לסחור במידע על מיקומי משתמשים אבל בתחום האפליקציות משתמשים בישראל נמצאים תחת מעקב כמו בכל מקום בעולם.
אז כל אדם יכול לעקוב אחר מיקום ראש הממשלה או הרמטכ"ל?
"זה נכון. אבל אני בטוח שהאחראים לביטחון, שזה השב"כ, מודעים לזה. אני רוצה להאמין שהיחידה לאבטחת אישים עושה עבודה יותר טובה, כי המודעות בגופים הבטחוניים שלנו מאוד גבוהה".
אגב כך, לפני כשלושה חודשים דיווח האתר "פוליטיקו" שבכירים בממשל מאשימים את ישראל בהשמת מעקב אחר הנשיא טראמפ. לפי הדיווח ישראל הציבה מכשירי המעקב בבית הלבן ובאזורים רגישים נוספים בוושינגטון. מדובר במכשירי מעקב מסוג "StingRays", שמדמים אנטנות תקשורת וגורמים לטלפונים סלולריים להתחבר אליהם וכך לחשוף מיקום ופרטים נוספים. פוליטיקו טען שטראמפ נהג להשתמש בטלפון שלא מאובטח כראוי כדי לנהל שיחות עם חברים ויועצים וכי אפילו הסינים נוהגים להאזין לשיחות הסלולר שלו. יצוין כי הן ממשל טראמפ והן לשכת ראש הממשלה הכחישו את הטענות.
