חברת yes משיקה הבוקר שירות +yes, שירות הסטרימינג החדש שלה, שפותח בשיתוף פעולה עם חברת אפל העולמית. המצטרפים החדשים יזכו למבחר ערוצים מגוון יותר מכפי שהכירו, כולל תכני +Apple TV החדשים, שהושקו אך לפני חודש וכל זה יגיע אליהם על תשתית אינטרנט במקום שידורי לוויין, ועם ממשק הפעלה חדש ומודרני בסגנון נטפליקס.
שירות +yes מצטרף לשירותים של פרטנר TV וסלקום TV ולעוד כמה שירותים קודמים, שאפתניים פחות, וכל אלה ממחישים כיצד עומד להיראות מסך הטלוויזיה שלנו. לא, לא מסך ה-65 אינץ' האימתני שקניתם בבלאק פריידי האחרון, אלא התכנים שנשקפים אלינו מהמסך: פחות ערוצי שידור כלליים, פחות ערוצי נישה אסקפיסטיים, יותר תכנים לפי דרישה (VOD) והרבה יותר ערוצי סטרימינג - הטרנד החדש העולמי וזירת המשחק החדש על הכנסות של מיליארדי דולר.
למי שלא ממש מצוי בנבכי העגה המקצועית נספר, שהטלוויזיה שהיינו רגילים לצרוך עד לשנים האחרונות היתה מורכבת מערוצי ברודקאסט כמו 11, 12 ו-13, ערוצי ספורט, ערוצי ילדים וערוצי נישה כמו טיולים ושיפוצים. סוג השידור הזה נקרא היום "ליניארי", להבדילו מהשידור לפי הזמנה, ה-VOD. סוג התכנים השלישי הוא השידור המוזרם באינטרנט, הסטרימינג: תכני VOD, סרטים וסדרות, שעוקפים את הכבלים או הלוויין ומגיעים אלינו על מסך הטלפון, המחשב, באמצעות מכשיר סטרימר שמתחבר לטלוויזיה, או ישירות לטלוויזיה החכמה.
נטפליקס הובילה את המהפיכה העולמית ב-1997, כשהציגה פלטפורמת VOD במחיר קבוע - צרוך ככל יכולתך. בשנים האחרונות הפכה למפיקת תכני מקור אינסופיים (44 אלף אם מתעקשים לספור), מספר המנויים שלה מגיע ל-150 מיליון וההכנסות גואות, מה שמזרים, כך מתברר, מתחרות רבות חדשות לתחום.
אחת המתחרות הבולטות של נטפליקס היא חברת אמזון, עם שירות 'פריים וידאו', שבו היא עומדת להשקיע 6 מיליארד דולר בשנה הקרובה. אחריה HULU הוותיקה, שהפכה לחלק מהאימפריה של דיסני אך שומרת על בידול על המסך. ודיסני, היא נכנסה לשוק החדש עם שירות 'דיסני פלוס', שכולל את קטלוג הסרטים והתוכניות הענק שלה, כולל סרטי מארוול, מלחמת הכוכבים, פיקסאר ונשיונל ג'אוגרפיק וגם הפקות חדשות מתוכננות בהיקף של 3 מיליארד דולר בשנה.
אפל, אחת משתי החברות העשירות בעולם, נכנסה לזירה בחודש שעבר עם 'אפל +TV' ושמונה הפקות מקור ראשונות, ומתכננת עוד הפקות רבות בהמשך. חברת HBO הכריזה על כניסה ב-2020 עם שירות 'HBO MAX', עם ספריית וידאו עשירה משלה ועם תכנית לכלול פרסומות שיפחיתו פלאות את מחיר המנוי החודשי. חברת NBCUniversal הכריזה על שירות 'peacock' שיתחיל לפעול בשנה הבאה עם שורת סדרות שרכשה, שימשכו אליה מיליוני מעריצים של הסדרות. וכן, גם גוגל במשחק, עם שירות 'יוטיוב פרימיום', שמציע תכנים מיוחדים, בנפרד מיוטיוב הכללי, אם כי עתידו לוט בערפל בימים אלה.
מדובר בחברות ענק עם כיסים עמוקים במיוחד, והתחרות ביניהן כבר בעיצומה. נטפליקס למשל, רכשה את זכויות השידור של הסדרה 'סיינפלד' בסכום עתק של חצי מיליארד דולר, זאת אחרי שאיבדה את הזכויות של 'המשרד', 'חברים' וסרטי ‘מארוול’ למתחרות. בארה"ב פועלים כ-230 שירותי סטרימינג שונים, בשוק שבו עלויות התוכן גבוהות, ההכנסות יורדות, הפיראטיות גואה ונאמנות הלקוחות היתה ואיננה. סקרים מראים ש-30 אחוז ממשתמשי נטפליקס שוקלים לבטל את המנוי שלהם, ולעבור לאחד או יותר מהשירותים החדשים. הם אפילו מוכנים להגדיל את התשלום החודשי מ-30 דולר בממוצע כיום ל-44 דולר בחודש.
איך כל זה משפיע עלינו בישראל? ככל הנראה - מאוד. נטפליקס, אמזון ואפל כבר פעילות מול לקוחות ישראלים, וחברות שידור רב ערוצי ישראליות כבר משלבות ערוצי סטרימינג בלוח השידורים שלהם. ברקע אמנם מתנהלת תחרות על ייצוג כל שירות סטרימינג שפועל או יתחיל לפעול בארה"ב, אבל למעשה יש לחברות גם עניין אחד משותף: לגרום לנו לצרוך את ערוצי הסטרימינג דרך הממיר ולא ישירות מול הערוצים.
חברת פרטנר היתה מהראשונות לזהות את המגמה החדשה, ולעשות את הקפיצה משירות סלולר להוספת שירות טלוויזיה פרטנר TV. בחברה אוהבים לתאר את עצמם כ-"Super Agrarator", שירות שצובר תכנים ממקורות רבים ומנגיש אותם ללקוחות בנקודה אחת: שלט הממיר הדיגיטלי שלו. “תפקידו של ספק הטלוויזיה היום זה להיות מאפשר (Enabler) של תוכן ומי שיעשה את זה בצורה הכי טובה יקח את כל הקופה", אומר גורם בחברה, "מי שראה את מסיבת העיתונאים של וורנר מדיה שם הציגו את HBO MAX ראה איך מחלחלת ההבנה, שמי שלא יצטרף למגמה הזאת יהפוך ללא רלוונטי”.
בחברת yes מסתכלים על הדברים אחרת לגמרי. אילן סיגל, סמנכ״ל השיווק של yes, אומר: “הצפייה הליניארית לא הולכת להיעלם מהעולם. היום היא 70 אחוזים מסך הצפייה ולא רואים אותה הולכת ודועכת. בישראל אנחנו חובבי חדשות וספורט ושידורים חיים של ריאליטי, ויש גם תכונות חדשות כמו צפייה מתחילת התוכנית או הקלטת שידורי ערוצים וכל אלה הם צריכה ליניארית”.
לדברי סיגל, שידורי הסטרימינג המתרבים והולכים מהווים מוצר משלים ולא מוצר חליפי לשידורים הליניאריים. “בישראל מדובר באחוזים בודדים מהצופים שצורכים סטרימינג. אז עניין הראשוניות בשיתוף הפעולה עם חברות הסטרימינג הוא לא הסיפור ובסופו של דבר גם נטפליקס, גם אמזון, גם דיסני, גם HBO - ברגע שיגיעו לישראל, לכל אחת מהחברות הקיימות יהיה שיתוף פעולה איתן. אבל הצופה הישראלי רוצה קודם כל שידורים ליניארים ואחר תוכן ישראלי מקורי איכותי ול-yes יש תוכן כזה עם הצלחות לא מבוטלות".
מתמודדת שלישית בשוק הישראלי היא סלקום, עם סלקום TV. רפי שאולי, סמנכ"ל שיווק, טלוויזיה ותוכן בקבוצת סלקום, אומר: "שירותי סטרימינג הבינלאומיים שמגיעים לשוק הישראלי בשבועות האחרונים, משמשים, כמו ברוב העולם, כשירות משלים שנרכש בנוסף לשירות הטלוויזיה המקומי. הצופה הישראלי דורש היצע תוכן רחב מצד אחד, אבל לא מוכן לוותר על שידורי ספורט, תוכניות ריאליטי וחדשות אשר אינם זמינים בשירותי הסטרימינג. לצד חוסר הנכונות להתפשר על התוכן, קיימת מגמה ברורה של רגישות למחיר חבילות התוכן ולכן האתגר הוא לאזן בין ההוצאה ללקוח ובין היצע תוכן רחב שמונגש בחוויית משתמש טובה.
"חוויית המשתמש החדשנית של סלקום TV מהווה יתרון מוצרי על פני המתחרים כבר מיום ההשקה, בכך שהיא מעניקה גישה מלאה, ישירה ונוחה למבחר ספקי תוכן במגוון פלטפורמות וממשקים וזאת לצד היצע תוכן עצום. סלקום היא החברה היחידה בישראל (ובין הבודדות בעולם) שמפתחת את ממשק המשתמש באופן עצמאי באמצעות מערך פיתוח פנים ארגוני, וזאת על מנת שנוכל לבצע התאמות תדירות ומדויקות בממשק בהתאם להתנהגות משתמשים ופידבק מלקוחות."
יעל פאינרו, מנכ"לית Synamedia ישראל (שבין השאר פיתחה חלק מהטכנולוגיה של yes), אומרת שהתחרות הפרועה שמאפיינת את השוק האמריקאי עלולה לפסוח על ישראל מסיבות רגולטוריות: “יכול להיות שישראל תדלג על שלב הברדק וחוסר שיווי המשקל בשנה שנתיים הקרובות, בגלל שאין פה חופש פעולה אמיתי לשחקנים. אבל יש חשיבות לחברות הישראליות כי הצרכנים כאן עדיין רוצים את התוכן הישראלי ואת החוויה בעברית. אם אתה מסתכל על ההשקות החדשות של דיסני וגם אפל אתה רואה שהם נכנסים דרך המפעילים המקומיים כי הם יודעים שאלה יכולים לתת להם הרבה בתי אב במכה אחת וגם את מעטפת השירות”.
לטכנולוגיה יש מקום מרכזי בעולם התכנים החדש. הממיר החדש הוא הסטרימר, והתכנים מגיעים באמצעות האינטרנט. חלק מהשינוי מתבטא במה שרואים על מסך הטלוויזיה, ששונה ממה שהיינו רגילים אליו ב-HOT וב-yes של פעם. על המסך החדש יש הרבה תמונות, גרפיקה, מוסיקה, מעקב אחר ההעדפות שלנו והצעת תכנים, יכולת משוכללת לחפש במקום לזפזפ.
אחד הפיתוחים המעניינים של פרטנר TV נעשה בשיתוף פעולה עם חברת הייסנס מסין, שכלל שילוב של אפליקציית פרטנר TV בטלוויזיה של הייסנס, עם כפתור ייעודי לפרטנר בשלט. שיתוף פעולה אחר של פרטנר היה עם נטפליקס, מה שאיפשר לשלב את התכנים של נטפליקס במסך של פרטנר ולהיכנס ישירות לתוכנית המבוקשת. טכנולוגיה נוספת שמפתחים בפרטנר היא חיפוש גלובאלי, לרוחב כל מקורות התוכן. כיום מבלה המשתמש הממוצע 40 דקות ביום בחיפוש תכנים והבעיה תחמיר ככל שיתרבו התכנים. החיפוש החדש יאתר את התוכן המבוקש בכל מקור בו הוא קיים. חיפוש "ארץ נהדרת" למשל, יציג תוצאות מערוץ 12, מה-VOD של פרטנר TV, מיוטיוב ומנטפליקס.
ביטוי לחדשנות של פרטנר TV אפשר לראות במועמדויות שלה בתחרות VideoTech Innovation Awards שתתקיים מחר בלונדון. מדובר באירוע שהוא מעין האוסקר של טכנולוגיות הווידאו והטלוויזיה, ופרטנר מועמדת לפרס בחמש קטגוריות: שירות הטלוויזיה המתקדם של השנה, חדשנות בטלוויזיה רב ערוצית, פרס הפרסום של הדור הבא, אפליקציית הטלוויזיה של השנה, ושירות ה-OTT (סטרימינג) של השנה.
גם ב-yes מתלהבים מהטכנולוגיה שפיתחו, אשר מושקת היום. “אם התוכן הוא המלך אז חוויית המשתמש היא המלכה,” אומר סיגל, ומוסיף: “אנחנו מבינים את העתיד וצועדים אליו, עוברים פלטפורמה מלוויין לאינטנרט אבל בניגוד לפתרונות אחרים, אנחנו משחקים על כל המגרשים. יש לנו פתרונות מלואו קוסט ועד לפרימיום.
ויש עוד תכונה, ספק מלהיבה, שנולדת בתקופה הזו בעולם הטלוויזיה החדשה: AVOD קוראים לזה, או בפשטות - פרסומות. לא מדובר בפרסומות המוכרות בערוצי הטלוויזיה אלא בפרסומות שיגיעו אלינו באמצעות שירותי הטלוויזיה החדשים, מבוססי האינטרנט, שמאפשרים למפרסמים לטרגט לקוחות, ממש כמו ברשתות החברתיות. בפרטנר למשל טירגטו במהלך הפסקות במשחקי כדורגל פרסומת לדומינוס פיצה, ללקוחות שיש סניף של דומינוס לידם. הנתונים מראים על הזמנות פיצות בהיקף מפתיע. בעולם יש מודל של פרסומות תמורת מנוי במחיר מופחת או פרסומות תמורת מנוי בחינם. יכול להיות שמרבית הלקוחות יקנו את המודלים האלה בשמחה.
הטלוויזיה החדשה מטלטלת את התעשייה הוותיקה. בשנה הקרובה התחרות בין שירותי הסטרימינג בעולם תגיע לשיא. בישראל היא מתבטאת בכניסה של מפעילים נוספים לשידור רב-ערוצי. כניסתה של yes כבר גורמת לדאגה אצל המתחרות הקיימות פרטנר וסלקום, אבל הדאגה עלולה להפוך לחרדה עם כניסתה של HOT, שעדיין מנמנמת, לתחרות. ובהמשך, מי יודע, אולי נראה את בזק, שבוחנת כעת כניסה לתחום כסופר-אגרגייטור חדש, ואולי של קבוצת RGE, שידורי קשת ואקספון, שם בודקים אם משרד התקשורת יאפשר להם להיכנס לתחום.
איפה, איפה הימים של ערוץ 1 ההיסטורי? כמו שזה נראה כרגע, המסך שלנו עובר ממדורת השבט לשמיים זרועי כוכבים.