מכירים את זה, שלפעמים ספל הקפה שהגישו לכם טעים כל כך, שאתם ממש מתמכרים להנאה מכל לגימה? ושלפעמים אתם מקבלים משקה סתמי, שותים אותו סתם כך בלי לשים לב, או משאירים חצי מלא על השולחן? ההבדל יכול להיות בסוג הקפה, אתם אומרים, ואולי זה נכון. אבל הוא גם יכול להיות בדרך שבה הכינו את הקפה שלכם, בטחינת הפולים, בתקינות מכונת הקפה, במקצועיות הבריסטה. אתם לא תדעו את זה, אבל אולי לא תחזרו לבית הקפה הזה.
כך עוקבת איוטן אחר איכות הקפה שלכם
עולם הקפה הוא כנראה אחד ממעוזי השמרנות האחרונים שקיימים סביבנו, עם שיטות הכנה שנולדו בתחילת המאה ה-20 ולא עברו הרבה שינויים מאז. מה שאומר שהכנת הקפה היא בחזקת אמנות יותר משהיא פס ייצור מתקדם. שזה טוב, רק שאומר שכדי לשתות את הקפה שלכם כמו שאתם אוהבים אותו בבוקר, אתם צריכים להגיע לאותו בית קפה גורמה בדרום תל אביב ולחכות בתור של פרפקציוניסטים אחרים כמותכם. והנה נכנסת הטכנולוגיה לתמונה, ומאפשרת לכל בתי הקפה, אפילו לרשתות בתי הקפה, לוודא שהספל שאתם מקבלים יהיה קפה מושלם לא פחות מזו של אמן הקפה בדרום תל אביב.
החברה שעושה את זה נקראת איוטן (IoTen), סטארט-אפ ישראלי שנמצא בדרך להפוך על פניו את עולם הקפה המקצועי. הטכנולוגיה של איוטן מבוססת על שבב אינטרנט של הדברים (IoT) אלקטרוני, שמתחבר למכונת הקפה המקצועית שבבית הקפה ומעביר נתונים, המון נתונים, למערכת עיבוד המידע והתובנות בענן של איוטן. לראשונה יכולים מנהלי רשתות בתי קפה וספקי קפה לקבל מידע משמעותי על היקף מכירות הקפה, איכות הקפה ואיכות העבודה של הבריסטות, וכל זה מאפשר להם לשפר את השירות ולדאוג שספל הקפה שלנו יהיה בדיוק לפי התקן.
קובי צדף, מנכ"ל חברת סקיורפוש (SecurePush) שמאחורי המותג איוטן, אומר שעל בסיס הנתונים שהשבב מחלץ מהמכונה, החברה יודעת המון דברים על איכות הקפה ועל איכות הכנתו. “כשאתה שותה קפה בבית קפה אתה לא יודע איך הבריסטה הכין לך את הקפה, אם המכונה היתה מכוילת כמו שצריך, מה מצב התחזוקה של המכונה, אם החליפו את הפילטרים בזמן, אם עשו שטיפה בסוף היום. כל הדברים האלה מאוד משפיעים על הטעם", הוא אומר, “לאף אחד אין מושג אם נוצרו סתימות אבנית במכונה, גם לא לבריסטה. מכונה שמתחילה להיסתם, במשך חודשיים ממשיכה למזוג קפה, אבל הטעם של הקפה מתדרדר”.
מערכת המידע של איוטן מספקת את הנתונים שמאפשרים לעקוב אחר המשתנים הרבים המשפיעים על טעם הקפה. אומר צדף: "כל רשת מגדירה את סטנדרט הקפה שלה, מביאים לארץ מומחה קפה עולמי מאיטליה והוא מראה איך עושים את הקפה המושלם, כמה קפה, איזו טחינה, כמה מעלות, כמה שניות, הנה המנה המושלמת. מאותו רגע, אנחנו יודעים להגיד אם הקפה האחרון שהוכן, נעשה בסטנדרט הנכון. הכל מדיד, אנחנו יודעים להקליט ולראות כל מה שהבריסטה עושה, לזהות כל סטייה אפשרית”.
כל פרמטר של הכנת הקפה מקבל ניקוד. עמידה בכל שמונת הפרמטרים מעניקה לקפה שהוכן ציון 100%. צדף אומר שבבתי קפה איכותיים הציון הממוצע עומד סביב 90%. ברשתות שהתקינו את המערכת גילו, שהקפה שמכינים אצלם מקבל אחוזים נמוכים הרבה יותר, מה שאומר שהכנת הקפה נעשית הרחק מהסטנדרט שהם עצמם קבעו. תוך כמה שבועות הצליחו להעלות משמעותית את איכות הקפה.
"קח למשל את פעולת השטיפה", אומר צדף, "זו הפעולה הכי בסיסית שהבריסטה צריך לעשות – שטיפה לפני מזיגה, להפעיל את המכונה על ריק, כדי להוריד את שאריות המנה הקודמת. גילינו שברוב המקומות לא עושים את זה כמו שאמורים לעשות, לפעמים רק ב-70% מהפעמים, לפעמים פחות. אפילו באיטליה גילינו שהרבה לא מקפידים. ואם בעל הרשת לא ידע על זה, בסוף הלקוח ירגיש את זה".
אנחנו יושבים בסניף של אחת מרשתות הקפה הישראליות, שאסור לומר כאן את שמה. אסור גם להזכיר שמות של שורה של חברות קפה בולטות ורשתות, בישראל וגם בעולם, שאיוטן כבר עובדת איתן כלקוחות. יכול להיות שזה קשור לשמרנות של הענף, אבל הרשתות מעדיפות כנראה להצניע את היכולת של הטכנולוגיה לדעת הכל על הקפה שאתם שותים אצלן.
צדף שולף לפטופ ופותח את הדו"חות של המערכת. בעל בית הקפה יכול לראות שם מה ההעדפות הצרכניות של הלקוחות באיזור שלו, לא רק אצלו בבית הקפה. הוא יכול לקבל התרעה שהבריסטה שלו הוציא קפה לא טוב בשעה האחרונה, שהטחינה של הקפה כנראה לא טובה כרגע. אנחנו צוללים לתוך נתוני בית הקפה בו אנחנו יושבים: מכרו שם 5.4 קילו קפה עד עכשיו, שיפור משמעותי לעומת יום קודם. מזגו 521 ספלים, כששיא המכירות היה סביב השעה 9:00 בבוקר. רוב המנות שנמזגו היו אספרסו כפול. אפשר לראות את איכות הקפה, את מידת האחידות בהכנה, את פעולות התחזוקה שנעשו או שלא נעשו.
מה שהמערכת לא יודעת לעשות זה לאסוף נתונים מהלקוחות: גיל, מגדר, העדפות קפה, מידת שביעות רצון. מידע כזה יכול להיות בעל ערך רב לרשתות בתי קפה, ולאפשר להן להתאים את המוצר המתאים לכל לקוח. “אנחנו נגיע לזה", מבטיח צדף, “גם עכשיו, כל פרט שאנחנו מוסיפים למערכת משכלל לנו את האלגוריתם בצורה מטורפת ועוד לא הגענו ל-50 אחוזים ממה שאפשר לעשות".
קפה הוא אחד ממוצרי הצריכה המובילים בעולם. שוק הקפה העולמי מגלגל 100 מיליארד דולר בשנה. זו תעשייה שנולדה לפני 100 שנה וב-30 השנים האחרונות הפלח הדומיננטי של הוא קפה האספרסו, כשצריכת קפה שחור וקפה נמס נמצאת בירידה.
שני סוגים של שחקנים חולשים על שוק הקפה המקצועי. הראשון הוא קולי הקפה, למשל לאווצה או שטראוס, שמפיצים את הקפה שלהם לבתי קפה וגם מציבים אצלם את מכונות הקפה ומתחזקים אותן. הסוג השני הן רשתות בתי בתי הקפה, למשל סטארבקס או ארומה, שם הזכיינים קונים קפה ומכונות קפה לפי הנחיית הרשת. בשני המקרים מי שמנהלים את המערך לא יודעים הרבה על הפעילות בו.
חברת סקיורפוש (איוטן) היא מקרה יוצא דופן של הייטק בגליל, ליתר דיוק בעיר נהריה. למעשה, הסטארט-אפ היחיד בנהריה. בינתיים. החברה מעסיקה 14 עובדים בנהריה עם משרדים בתל אביב, וגייסה עד כמה סכומי סיד בהיקף מאות אלפי שקלים. כעת עומדת החברה לפני גיוס משמעותי ראשון של כ-3 מיליון דולר.
החיבור לעולם הקפה היה כמעט מקרי. “יש לי ווידוי, אני לא שותה קפה”, אומר צדף. אחרי מספר תפקידים קודמים בעולמות האינטרנט של הדברים (IoT) הוא חש שהטכנולוגיה הזו היא בדיוק מה שחסר בתחומי עסקים רבים, שרק אינם יודעים זאת בינתיים. הרעיון היה לפתח אביזר IoT שיכול להתחבר לכל מכשיר חשמלי ולהפוך אותו לחכם. הנסיונות הראשונים גילו פוטנציאל רב בתחומים שונים. תחום מכונות הקפה היה הדרך להתמקד – לצמצם את הפוקוס ולהתמקצע.
"כשהתחלנו ללמוד את השוק, הבנו שתחום המפיצים הוא עסק תפעולי מלא עם אפס יכולת שליטה, אפס מידע שנכנס פנימה”, אומר צדף. הנתונים של איוטן היקנו למנהלים לראשונה לדעת מה היקף כמויות הקפה שנמכר, מה מצב המלאי שכל בית קפה, מה המצב הטכני של כל מכונת קפה. בעייה דומה התגלתה אצל רשתות בתי הקפה, שאמנם מכתיבות את שיטות העבודה אבל אין להן שליטה על רמת הביצוע בסניף.
אחרי הוכחת היתכנות מהירה, לדבריו, פיתחה החברה את פלטפורמת הנתונים והאלגוריתמים. ההתקנה הראשונה היתה לפני כשנה וחצי וכיום יש לחברה שורה של לקוחות, בהם חמש רשתות קפה, ומספר רשתות הפצה בולטות. החברה ממשיכה במאמצי התרחבות, ונמצאת במו"מ עם רשתות נוספות, ישראליות ובינלאומיות, שניתן לומר ששמותיהן זוכים להערצה בכל בית בישראל.
האתגר העיקרי שעומד מול החברה הן הטכנולוגיות הדומות, שחלק מיצרניות מכונות הקפה מפתחות בעצמן. צדף אומר שהעובדה שאיוטן הקדימה אותן ויש לה טכנולוגיה עובדת, נותנת לה יתרון על פניהן, מה גם שהיא מוסיפה את שכבות המידע שחברות מכונות הקפה פחות עוסקות בהן. יש גם כמה חברות סטארט-אפ שפעילות בתחום, אבל גם כאן, היתרון של איוטן הוא העובדה שהיא כבר בשטח, בעוד שהן עושות צעדים ראשונים.
"בסוף, הביזנס שלנו זה לשלוט בעולם הנתונים של הקפה”, אומר צדף. על חיבור מכונת קפה לרשת החברה גובה רק 20 דולר בחודש, מחיר העלות. את הערך האמיתי אפשר למצוא בנתונים שמונגשים למנהלי הרשתות, שם בא לידי ביטוי המוצר האמיתי של החברה. הנתונים יוצרים אופטימיות בחברה: רשת קפה בינונית עם אלף מכונות קפה עשויה להכניס עשרות, אולי מאות אלפי דולר בשנה. “ויש שם בחוץ 30 מיליון מכונות קפה שמחכות שנתחבר אליהן", מחייך צדף, “זה האוקיאנוס הכחול שלנו".
