בהר חוצבים, אזור התעשייה המרכזי של ירושלים, הולכת ומסתיימת הקמתו של אחד ממרכזי הנתונים (data center) הגדולים בישראל. לראשונה נחשף כאן הבונקר החדש החפור בעומק ההר, ממוגן היטב מפני כל אסון טבע או מתקפה צבאית. בעוד כמה שבועות תתחיל חוות השרתים כאן להיות מבצעית ותיעלם מהעין הציבורית. ביקרנו רגע לפני שרק בעלי אישורים מיוחדים יוכלו להיכנס.
עננים במעבה האדמה
(צילום: בינת)
מעל לפני השטח כבר הושלמה בנייתו של מבנה משרדים בגובה 17 קומות. אבל העיניים שלנו מופנות כעת למטה, אל תשע הקומות התת-קרקעיות, שמגיעות לעומק 50 מטרים מתחת לפני השטח. אולי אתם מדמיינים מעלית נוצצת וחרישית שמנחיתה אתכם ברכות בתחתית הפיר, אבל אנחנו מדברים על אתר בבנייה. וכך התכבדנו בנעלי עבודה קשיחות, אפוד זוהר וקסדת ביטחון, והתחלנו במסע במדרגות אל בטן האדמה.
רבע שעה אחר כך אנחנו נמצאים בקומה התחתונה, נושמים בכבדות מהמאמץ (ספוילר: זה היה בילוי לעומת העלייה בחזרה) ומנסים לעכל כיצד האולם העצום הזה, בועת בטון מתחת לפני הקרקע, עומד להפוך לחוות שרתים ענקית. צביקה כהן, מנהל הקמת הפרויקט, אומר שמרכז הנתונים ישתרע על פני ארבע קומות, בשטח כולל של 14 אלף מ"ר, שממוקמות מתחת לחמש קומות החניה של הבניין.
הקומה העליונה במרכז הנתונים היא בגובה של שמונה מטרים, התקרה שלה היא בעובי מטר שלם, מדופנת מלמטה בלוחות פלדה, חסינה בפני פיצוץ מכונית תופת. עמודי בטון ענקיים תומכים בתקרה. אתה מביט מלמטה ומרגיש כמו במקדש מצרי קדום מתחת לפירמידה. שאר שלוש הקומות הן בגובה 4.5 מטרים. אם מוציאים מהחשבון חוות שרתים של מערכת הביטחון, זו כנראה עומדת להיות חוות השרתים הגדולה במזרח התיכון. בינתיים, אבל גם זה ספוילר.
בשלב הזה מקימים את התשתית של המתקן: מערכות מים, חשמל, קירור, מערכת צינורות עבים מלמעלה, רצפות צפות מלמטה. זה עומד להיות מבנה ממוגן בכל תקן קיים, ברמת השרידות הגבוהה ביותר, שמסוגל לספק את כל צורכו גם אם העולם החיצוני מתנתק. מסיבות שאפשר רק לנחש, שורה של רגולטורים ממשלתיים מפקחים על כל פסיק ותג, בראשם מערך הסייבר ושירות הביטחון הכללי.
את הפרויקט מקימה, משכירה וגם מתפעלת קבוצת רד-בינת. אנחנו אולי חושבים עליה כקבוצת חברות היי-טק וסטארטאפים, אבל תחומי הפעילות שלה רחבים הרבה יותר. במקרה הזה "רד בינת נכסים" היא זו שבונה את הבניין ו"בינת יישום" מנהלת את הפרויקט. כשהוא יסתיים, "בינת תקשורת מחשבים" תתפעל אותו, והוא יצטרף לארבעת האתרים הקיימים שהחברה מפעילה.
לא הרחק משם, גם כן בהר חוצבים, פועל מרכז נתונים נוסף של בינת. אנחנו מבקרים שם כדי לקבל תמונה כיצד נראה המרכז כשהוא מבצעי. כל לקוח מחזיק במקום את מתקני המחשוב שלו, חלקם ארון או שניים, חלקם חדרים מגודרים היטב בכלוב ברזל, חלקם תופסים אזורים שלמים של הקומה, ממוגנים בשערים חשמליים ובמצלמות אבטחה. יש כאן מתקני תקשורת, מתקני אחסון אדירי נפח ומחשבים, בחלק מהמקרים מחשבי מיינפריים.
עבור הלקוחות, מדובר במתקן קריטי שמחזיק את כל המידע השוטף שלהם, אם לצורך גיבוי והתאוששות מאסון, ואם כאתר מחשוב מרכזי. מבחינתם המידע שלהם אולי נמצא בענן, אבל בתכלס יושב בשרתים של בינת, עמוק באדמה, המידע של כמה מהבנקים הגדולים בישראל, חברות ביטוח, חברות הייטק גדולות, חברת החשמל, רשות שדות התעופה, וגם רפאל, גופי ביטחון ויחידות מסוימות צה"ליות. לא פחות מעניינים הם השרתים הממשלתיים, למשל מאגר מרשם האוכלוסין שמכיל את המידע הביומטרי של האזרחים, אולי מהרגישים שבין מאגרי המידע בישראל. כל אלה מגודרים ומאובטחים 24 שעות ביממה.
אין דקה בלי ניסיון חדירה
מוטי שני, מנהל חדרי מחשב בבינת תקשורת מחשבים, אומר שאבטחת המידע היא כאב ראש שהחברה לוקחת מהלקוח ומעבירה לעצמה. במקרה של מרכז נתונים, אבטחת המידע היא לא רק הגנת סייבר, היא גם האבטחה הפיזית, עם מעטפת בטון, דלתות מוקשים, תקרה עמידה למכוניות תופת, כלובי ברזל לאחסון השרתים, שמירה ואבטחה של אנשי ביטחון. לדבריו הגבול בין אבטחה פיזית לאבטחת סייבר הולך ומיטשטש. שיקולי האבטחה כוללים את כל הסיכונים.
במרכז נתונים סיכוני סייבר הם חלק משגרת היום. שני מספר שאין יום ואין דקה שאין בהם ניסיון לפרוץ מרחוק לאחת המערכות: "אנחנו מקבלים התרעות ממערכת הביטחון – 'תהיו ערניים יותר, יש מתקפה מתוכננת'. הייתה פריצה לחברת החשמל והם שילמו לפורצים הרבה כסף, זה לא סוד. עכשיו ניסו לפרוץ למערכות מים בישראל, ובעקבות זה הקשיחו פה מאוד. האיראנים מנסים לחדור כל הזמן וגם השבוע הם ניסו לחדור עוד פעם. אנחנו כל הזמן במתקפה". הוא מציין שבינת היא חלק ממערך מל"ח (משק לשעת חירום), ומוגדרת כאחד מעשרת הספקים האסטרטגיים של מערכת הביטחון.
בישראל פועלות מספר חברות שמפעילות מרכזי נתונים, כמו בזק בינלאומי, Med-1, גלובל דטה סנטר, תים-מלם ועוד. יש ויכוח ער בין החברות מי מחזיקה במרכז הנתונים הגדול בישראל. בבינת טוענים שכמובן הם, במיוחד עם תחילת פעולתו של המרכז החדש, שיצרוך 8 מגה וואט, מדד להיקף הפעילות. קצת יותר מעורפל הוא המדד המעניין באמת – כמה נפח אחסון יש בכל מרכז נתונים. למעשה מנהלי המתקנים לא תמיד יודעים כמה מידע שומרים הלקוחות אצלם. במקרה של המרכז הירושלמי של בינת, ההערכה היא שמדובר על יותר מ-50 פטה-בייט (50 מיליון גיגה-בייט) של אחסון.
פלישת חברות הענן האמריקאיות
קצת משעשע לחשוב, שכשמדברים על מחשוב ענן, מדברים בעצם על חוות שרתים שנמצאות מתחת לאדמה. קחו למשל את ענן Azure של מיקרוסופט: החברה הודיעה בתחילת השנה על השקעה של מאות מיליוני דולר במרכז נתונים בישראל, שקרוב לוודאי יתמקם בנוחות באחד המתקנים הקיימים בישראל. גם חברת אורקל נערכת להקמת חוות שרתים אבל מאפילה על כולן אמזון, שמתכוונת ככל הנראה להקים ארבעה מרכזי נתונים ענקיים בהשקעה של מיליארד דולר.
אם הרעיון מאחורי מחשוב ענן, כך לימדו אותנו, הוא שלא מעניין את הלקוח איפה בפועל יושבים הנתונים שלו, אז למה החברות הבינלאומיות צריכות להקים כאן מרכזי נתונים? שני מסביר, ששירותי ענן קרובים עובדים מהר יותר מכאלה שיושבים רחוק, אבל השיקול העיקרי הוא הרגולציה, שדורשת שאחסון נתונים ממשלתיים ייעשה על אדמת ישראל. "לא כי זה רחוק או שיש שם סכנות תקיפת סייבר", הוא מסביר, "אלא משום שאם השרת יושב לדוגמה באיטליה, אז חל עליו החוק האיטלקי. ויכול להיות שהחוק האיטלקי מתיר לממשלה להוציא מידע שבישראל אסור למסור אותו".
בתחילת השנה פרסמה הממשלה את המכרז לפרויקט "נימבוס", על שם ענן הגשם, והוא הסיבה שמטריפה את חברות הענק להקים חוות שרתים בישראל. הפרויקט מנוהל על ידי מינהל הרכש הממשלתי בשיתוף רשות התקשוב, מערך הסייבר ואגף התקציבים במשרד האוצר, וגם מערכת הביטחון שותפה בו. המטרה: להעביר את כל המחשוב הממשלתי לענן, להפחית עלויות ולייעל את עיבוד המידע.
שני אומר שהשירותים של בינת כוללים היום שירותי ענן, אפשרות לשילוב בין עננים שונים אצל לקוח אחד, ושירותי התאוששות מאסון בענן. כך שהפריחה בשירותי ענן בישראל מסייעת לחברה. קרוב לוודאי שחלק מהחברות הבינלאומיות יעניקו שירותים בישראל דרך אחסון במרכזי נתונים של בינת. והלקוחות? מרוצים, הוא אומר: "אני רואה יותר חברות טכנולוגיה גדולות שאומרות: אני בכלל לא רוצה את ה-IT אצלי", הוא מוסיף, "במקום זה יש לו הוצאה חודשית קבועה, נמוכה יותר מהחזקת יחידת מחשב, ולא צריך להתעסק עם ועד העובדים".
