העתיד כבר כאן, והוא עשוי להפליל אתכם: יחידת משטרה ארגנטינאית חדשה שהוקמה על ידי הנשיא חאבייר מיליי תקבל כציוד למאבק בפשיעה מערכות בינה מלאכותית מתוחכמות. על פי ההודעה הרשמית של ממשלת ארגנטינה מתחילת השבוע, היחידה תשתמש ביכולות ה-AI שלה בין השאר כדי לזהות ולחזות פשעים לפני שהם מתרחשים. "יחידת הבינה המלאכותית לשימושי ביטחון", כפי שהיא מכונה, תשתמש באלגוריתמים של למידת מכונה כדי לנתח את ההיסטוריה של הפשע במדינה וכך לנסות לייצר תובנות ולזהות דפוסים חוזרים שאולי יסייעו לזהות מגמות בפשיעה המקומית.
1 צפייה בגלריה
בסרט דוח מיוחד של סטיבן ספילברג תוארה יחידת משטרה לחיזוי פשעים עתידיים
בסרט דוח מיוחד של סטיבן ספילברג תוארה יחידת משטרה לחיזוי פשעים עתידיים
בסרט דוח מיוחד של סטיבן ספילברג תוארה יחידת משטרה לחיזוי פשעים עתידיים
(צילום מסך: טריילר הסרט ביוטיוב)
היחידה גם תעשה שימוש במערכות זיהוי פנים כדי לצוד חשודים שלא נתפסו, מבוקשים, לסרוק את הרשתות החברתיות ואף לנתח בזמן אמת נתונים של מצלמות אבטחה בתקווה לאבחן אירועי פשיעה כשהם קורים. במשרד הביטחון הארגנטינאי מתעקשים שמדובר ביחידה שתשמש רק להגנה על האזרחים על ידי "זיהוי איומים פוטנציאליים, קבוצות פשיעה וניבוי הפרות סדר".
ההחלטה כבר עוררה זעם רב בקרב ארגוני זכויות אדם במדינה ובעולם. החשש העיקרי הוא שמערכות הבינה המלאכותית בהן יעשה שימוש יקטלגו קבוצות אוכלוסיה מסוימות בצורה לא הוגנת. לא מדובר על חשש דימיוני. בארה"ב ובמדינות נוספות כבר היו ניסיונות לעשות שימוש במערכות דומות כדי להיאבק בפשיעה המקומית. במקרים רבים התברר שהמערכות האלה, שהוזנו ואומנו על נתונים שסופקו דרך היסטוריית הפעילות של המשטרות, סבלו מהטייה מובנית נגד שחורים והיספנים - זאת בגלל שהרבה מהפעילות המשטרתית בעבר, ובמידה מסוימת גם כיום - היתה ספוגה בגזענות סמויה של אנשי המשטרה עצמם.
המצב הגיע לכך שאפילו חברות הטכנולוגיה כגון גוגל או מיקרוסופט שפיתחו חלק מהמערכות האלה סירבו למכור אותן למשטרות למטרות אכיפת חוק. בדיקות של תוצאות אכיפת החוק מבוססת AI במדינות וערים אמריקאיות בהן הופעלה המערכת מצאו שלעיתים קרובות היא לא סייעה לזהות חשודים בצורה יותר יעילה ואף להיפך. ההסתמכות על התוצאות הביא פעמים רבות למעצר של חשודים שהתבררו בדיעבד כחפים מכל פשע. השוטרים שהתבססו על התוכנות פשוט קיבלו את ההנחיות שלהן ללא בדיקה נוספת והתספקו במעצר החשודים.
באמנסטי הזהירו גם שהשימוש במערכות כאלה יכול בקלות להיות מוסט לפעילות נגדמתנגדי משטר או אופוזיציונרים לממשלה. גם המרכז הארגנטינאי לחופש הביטוי הזהיר מפני טכנולוגיות כאלה שבעבר שימשו "לסימון עיתונאים, אקדמאים, פוליטיקאים ואקטיביסטים". הדאגה העיקרית נובעת מדמותו הצבעונית של הנשיא הארגנטינאי שנחשב לשמרן מאוד ולא פעם הושווה לדונלד טראמפ וז'איר בלסונרו. מיליי הבטיח לבוחריו מאבק חסר פשרות בפשיעה ולשם כך מינה שרת ביטחון פנים בשם פטריציה בולריץ' ששואבת השראה גם ממדינות סמכותניות כמו אל-סלבדור. המדינה המרכז אמריקאית הקימה לפני כמה שנים את בית הסוהר הגדול באמריקה, עם מקום ל-40,000 אסירים הפכה את המשטרה המקומית לסוג של יחידה סמי-צבאית.
ארגנטינה גם סובלת מהזיכרון המר של דיקטטורת החונטה הצבאית ששלטה במדינה במשך חלק ניכר מהחצי השני של המאה ה-20. בתקופת זו הועלמו ונרצחו כ-30,000 בני אדם בשיטות שונות, כגון הטלה ממטוסים בטיסות מוות, עינויים של מתנגדי משטר וחטיפתם של מאות ילדים ממשפחותיהם לאימוץ על ידי משפחות תומכות המשטר. לא ברור אם היחידה החדשה של ממשלת מיליי תצליח לחזות פשעים עתידיים - אך עבור רבים זו תזכורת מדאיגה לכך שקל מאוד להחליק ממשטר דמוקרטי למשטר דיקטטורי או סמכותני.