ישראל עושה צעדים ראשונים לעבר המטאברס: סגן שר החוץ, עידן רול, צפוי להכריז היום (ג') כי משרד החוץ ישקיע שלושה מיליון שקלים ביצירת חוויות ומשחקים עבור פלטפורמות מטאברס - כך נודע ל-ynet. הרעיון שמאחורי היוזמה הוא לקדם את יעדי משרד החוץ מול קהל צעיר מרחבי העולם, כאשר בשלב הראשון הכוונה היא להתמקד בפלטפורמת רובלוקס (Roblox).
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
רול צפוי להכריז על ההשקעה במסגרת כנס בנושא המטאברס שיתקיים היום במשרד החוץ בהשתתפות מומחים מהתעשייה ומהאקדמיה. "מהרגע שנכנסתי למשרד החוץ הבנתי שחייבים לשנות את הגישה", צפוי רול לומר במהלך הכנס, "אנחנו יודעים שהגעה לישראל מייצרת את החיבור הכי משמעותי למדינה. בעקבות מגפת הקורונה משלחות מיעטו להגיע ארצה ושיח השנאה והפייק ברשתות החברתיות הגיע לשיאים חדשים, בייחוד בקרב הדור הצעיר הליברלי. לכן, קריטי שנייצר ערוצים נוספים לחוות את ישראל ולשתף את הסיפור הישראלי. היום עם ההתקדמות הניכרת להגשמת חזון המטאברס, אנחנו צריכים להיות הראשונים שמאמצים את היתרונות הגלומים בו. המטאברס מייצר את החוויה הדומה ביותר לביקור פיזי בישראל ומאפשרת לנו להגיע למיליוני אנשים אליהם לא הגענו בעבר ולחשוף אותם למציאות הישראלית אותה אנו חיים".
המטאברס הוא חזון לגלגול עתידי של האינטרנט שבו המשתמשים לא יצפו בתוכן דרך מסך, אלא יחוו אותו באופן גופני בעזרת משקפי מציאות מדומה (VR) או משקפי מציאות רבודה (AR). על אף שהשימוש בהן נעשה כיום באמצעות מחשבים וסמארטפונים, פלטפורמות כמו רובלוקס, פורטנייט ודיסנטרלנד נחשבות לאבות-טיפוס של המטאברס מכיוון שהן מאפשרות למשתמשים ליצור זהות דיגיטלית באמצעות אווטאר שאיתו הם משוטטים בחללים שונים ופוגשים אנשים אחרים.
רובלוקס, הפלטפורמה שבה משרד החוץ מעוניין להתמקד, הוקמה כבר בשנת 2004 אך הפכה ללהיט במהלך הסגרים של מגפת הקורונה. נכון להיום יותר מ-54 מיליון משתמשים מתחברים אליה מדי יום על מנת להשתתף במשחקים (שנקראים "חוויות"), לצפות בהופעות חיות ולבלות עם חברים. רוב המשתמשים - 67% לפי חלק מההערכות - הם מתחת לגיל 16.
>>הצטרפו לקהילת הטכנולוגיה שלנו בפייסבוק<<
מטרת היוזמה היא להמחיש את הקשר ההיסטורי בין עם ישראל למולדתו וכן להציג את ישראל כמדינה רב-תרבותית, זירה של יצירה וחדשנות ומקום חם ופתוח שנעים לחיות בו. שלושה מיליון שקלים שיוקצבו בשלב הראשון הם לא סכום גדול, ולפי ההערכות הם יאפשרו לפתח כמה חוויות מטאברס בודדות, אך מבחינת משרד החוץ מדובר בניסוי כלים שאם יעלה יפה עשוי להיות לו המשך.
רילוקיישן וירטואלי
במשרד החוץ מתכננים בין היתר לפתח משחק שנקרא "אוצרות ארץ הקודש", שבו המשתתפים יצטרכו לחפש אחר ממצאים ארכיאולוגיים וכך ללמוד על הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל. במסגרת משחק אחר, "מלך הפלאפל", המשתמשים יצטרכו להקים דוכן של המאכל הפופולרי שיחשוף אותם לרב-תרבותיות של החברה הישראלית. משחק נוסף, "תל אביבינג", יאפשר למשתמשים לעשות רילוקיישן וירטואלי לעיר העברית הראשונה בתור עובדים בחברת הייטק.
בנוסף לכל אלה, במשרד החוץ מעוניינים להעביר במטאברס הרצאות והופעות, לערוך סיורים וירטואליים במוזיאונים וכן לקיים אירועים מיוחדים, למשל במסגרת מצעד הגאווה בתל אביב או חגיגות יום העצמאות.
איתן וייסמי שעומד מאחורי היוזמה הוא איתן וייס, דיפלומט במשרד החוץ שנחשף למטאברס והחליט לקחת על עצמו את המשימה להוביל את המעבר של ישראל לגלגול הבא של האינטרנט. "במשך כל שנותיי כדיפלומט תמיד חיפשתי את הדבר הבא, הערך המוסף שיוכל לקדם את היעדים המדיניים של מדינת ישראל וכאשר הוטבע חזון המטאברס לפני פחות משנה, מיד הסתקרנתי ורציתי לדעת האם וכיצד הוא ישפיע עלינו", מספר וייס, "לאחר מספר חודשי למידה ומחקר הגעתי למסקנה שבמטאברס טמונות הזדמנויות רבות שאסור לנו לפספס ושעלינו להתנסות ולרתום את סגולותיו בעבודתנו המדינית. אני מאמין שבאמצעותו נוכל להגיע לאנשים רבים ברחבי העולם ולהראות להם מהי מדינת ישראל כפי שאנו רואים אותה ועל ידי כך לצמצם את ההשפעה השלילית שיש למידע כוזב שמופץ עלינו בתקשורת ובמדיה החברתית".
בכנס המטאברס שיתקיים היום במשרד החוץ בשיתוף המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון צפויים להשתתף ניית'ן ניידו, מנהל מדיניות ציבורית בחברת מטא (פייסבוק לשעבר); ענת שפרלינג, מנכ"לית סטודיו Toya לפיתוח משחקים; איתי חסיד, מנכ"ל הסטארט-אפ The Digital Pets Company שמפתח כלבים וירטואליים מבוססי בינה מלאכותית; מתן אפרימה מהסטארט-אפ Tetavi שמייצר אווטארים אנושיים; פרופ' דורון פרידמן, ראש המעבדה לחקר מציאות מתקדמת בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן; פרופ' יפעת מעוז, ראש המחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית; ד"ר אילן מנור, מרצה במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון; ד"ר יוסי חסון, מנהל המחקר בתחום הפסיכולוגיה החברתית באוניברסיטה העברית; וד"ר רונית קמפף מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית.
