המיליארדר אילון מאסק ביקר היום (ב') לראשונה במחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ-בירנקאו, על רקע ההאשמות על כך שהוא מאפשר הפצה של תוכן אנטישמי ברשת החברתית X (טוויטר לשעבר) שבבעלותו ואף פרסם בעצמו פוסטים שהתפרשו כאנטישמיים. "זה היה מרגש מאוד ועצוב וטראגי שבני אנוש יכלו לעשות את זה לבני אנוש אחרים", אמר מאסק בוועידה של איחוד הארגונים היהודים באירופה (EJA) שבה השתתף אחרי הביקור, "ראיתי בעבר את הסרטונים אבל זה מכה בך כשאתה רואה את זה בעיניים".
מאסק ביקר באושוויץ כשעל כתפיו בנו בן ה-3 X ולצדם יו"ר איחוד הארגונים היהודים באירופה הרב מנחם מרגולין, העיתונאי האמריקאי-יהודי בן שפירו ושורד השואה גדעון לב. "הוא הניח זר ב'קיר המוות' והשתתף בטקס זיכרון קצר ובתפילה בבירקנאו", נמסר מאיחוד הארגונים היהודים באירופה.
אילון מאסק מבקר באושוויץ-בירקנאו
ריפרש
האמת על הביקור של מאסק בישראל / עם ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר
27:06
במהלך הוועידה העניק מרגולין למאסק פסל שהכין אמן משרידי רקטה שנורתה על גן ילדים בבארי - סמל לביטוי "לעולם לא עוד" - והציג ציוצים דמיוניים שכתבו יהודים כדי לעצור את השמדתם על ידי הנאצים. "אם היה לנו טוויטר ב-1939 כמה חיים היו מצילים?" תהה מרגולין ומאסק השיב כי אם הרשתות החברתיות היו קיימות אז, "זה היה בלתי אפשרי להסתיר את השואה".
"אחד הדברים הראשונים שהנאצים עשו זה לסגור את התקשורת ולמנוע הוצאת אינפורמציה", אמר מאסק, "על זה מדבר התיקון הראשון בארה"ב – חופש הביטוי. אנשים שבאו לארה"ב ממדינות אחרות לא נהנו חופש ביטוי. אם היו אומרים משהו היו הורגים אותם. ולכן התיקון הראשון לחוקה היה שלכל אחד מותר להגיד מה שהוא רוצה ולא להיזרק לכלא או להירצח".
המיליארדר השנוי במחלוקת, שביקר בישראל בנובמבר במה שהתפרש כניסיון להתנער מהתדמית האנטישמית שדבקה בו, שיתף בחוויות שעבר כאן: "ראיתי הרבה סרטוני וידאו. זה היה מדהים לראות את זה. הדבר הכי מזעזע היה לראות רצח של ילדים ונשים חסרות הגנה. לא היו רחמים. בדיוק להפך. צריך לטפל במקור האינדוקטרינזציה שעברו. אף אחד לא צריך להיות שמח אחרי שרצח ילדים". מאסק שלף את דיסקית החטופים שקיבל במהלך ביקורו בישראל ואמר שהוא ממשיך ללכת איתה עד לשחרורם.
מאסק התייחס גם להפגנות נגד ישראל בארה"ב ובאירופה בעקבות המלחמה בעזה. "לראות את המצעדים פרו-חמאס במספרים גדלים בכל הערים הגדולות במערב הדהים אותי, כולל באוניברסיטאות הטובות בעולם כגון הרווארד, ייל ופן. אמרתי לעצמי שזה לא יאומן. דווקא שם אנשים צריכים היו להיות הכי מוארים. כל המהומות שראינו בערים ובקמפוסים הן קריאת השכמה מטלטלת לכל אדם נאור ולכל תרבות נאותה. זה מטלטל".
"אנו צריכים להפסיק את העיקרון שהצד החלש תמיד צודק", הוסיף המיליארדר, "זה פשוט לא נכון. אם קבוצה קטנה רוצה להרוג אותך – היא רעה. צריך כאן בהירות מוסרית. יש טוב ורע. ואתה שופט כל קבוצה ויחיד מול סטנדרטים מוסריים ולא על רקע של מדכא ומדוכא. אם הם רוצים לרצוח אנשים חפים מפשע – זה רע".
זמן קצר לפני ביקורו בישראל עורר מאסק סערה כאשר הביע תמיכה במשתמש ב-X (טוויטר לשעבר) שטען כי "קהילות יהודיות מקדמות בדיוק את סוג השנאה נגד לבנים שהן טוענות שהן רוצות שאנשים יפסיקו להשתמש בה נגדם". מאסק כתב לאותו משתמש: "אמרת את האמת לאמיתה". מאוחר יותר הוא התנצל על הציוץ והודה כי הוא היה "הגרוע והטיפשי ביותר שכתבתי אי פעם" - אולם הוא לא מחק אותו כפי שעשה בעבר עם ציוצים שערוריתיים אחרים שפרסם.
מאסק יצא בחודשים האחרונים גם למתקפה חסרת תקדים נגד הליגה נגד השמצה, אחד הארגונים היהודיים הבולטים והוותיקים בעולם, שטען כי האנטישמיות ב-X שבבעלותו זינקה ב-919% בעקבות המלחמה בעזה. חברות כמו אפל, דיסני, IBM והאחים וורנר דיסקברי החליטו להקפיא את הפרסום ב-X בסוף 2023 לאחר שמודעות שלהן הוצגו ליד תוכן אנטישמי ופרו-נאצי.
"בטיקטוק יש יותר אנטישמיות"
"שני שליש מהחברים שלי יהודים", אמר מאסק להגנתו והוסיף כי הלך לבית ספר יהודי בילדותו בדרום אפריקה. "השם שלי יהודי. השם שלי סופר-יהודי. הלכתי לישראל כשהייתי בן 13, ביקרתי במצדה. לפעמים אני שואל את עצמי: האם אני באמת יהודי? אני עונה: אני יהודי בשאיפה". הוא גם ניסה להגן על התדמית של X, שבצל המלחמה בעזה הפכה לכר פורה לטענות שקריות נגד ישראל, וטען: "יש הכי פחות אנטישמיות ב-X. לעולם לא יהיה אפס. ציפייה לאפס היא לא ריאלית. בטיקטוק יש פי חמישה יותר אנטישמיות מאצלנו, אבל אין אצלנו אפס".
במהלך הכנס הושק פורום המנהיגים האירופי למאבק באנטישמיות בראשות הנשיא העשירי של מדינת ישראל, ראובן ריבלין. הפורום כולל ראשי מדינות אירופאיות לשעבר: קנצלר אוסטריה לשעבר סבסטיאן קורץ, ראש ממשלת צרפת לשעבר מנואל ואלס, ראש ממשלת איטליה לשעבר מתאו רנצי, נשיא בולגריה לשעבר פטר סטויאנוב ועוד. הפורום יפעל להחמרת החקיקה נגד דברי שטנה, ישתף פעולה עם אוניברסיטאות שנחשבות לערוגות של שנאה כלפי יהודים וישראל ויעבוד מול מועדוני כדורגל ומוסדות ספורט.
הרב מרגולין התווה את סדרי העדיפויות: יצירה או הידוק חקיקה קיימת המכסה דברי שטנה תוך שימוש בהגדרת ה-IHRA כאמת מידה, עבודה עם דיקנים ורקטורים באוניברסיטאות כדי לעצור את האנטישמיות והאנטי-ציונות בקמפוסים, ולבסוף מעורבות עם מועדוני כדורגל מהשורה הראשונה ועוד. מוסדות ספורט יפעלו למען מרחבים חופשיים מאנטישמיות במתחמים שלהם.
