קרוב למחצית מהציבור הישראלי גולש באינטרנט לאתרי הממשלה לצורך קבלת שירותים שונים, כך עולה מסקר שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מתברר שמבין אתרי הממשלה, האתר המועדף על הישראלים הוא אתר המוסד לביטוח לאומי ואחריו אתרי משרד האוצר ורשות המיסים. עם זה, קרוב לשליש (31 אחוזים) מהציבור חוששים למסור מידע אישי לאתרים הממשלתיים.
רובם המוחלט של הישראלים (90 אחוזים) מדווחים כי הם משתמשים באינטרנט. מהסקר עולה כי יש פער בין דפוסי השימוש של חילוניים ודתיים, יהודים וערבים, אבל לא בין המרכז לפריפריה או בין נשים לגברים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עורכת סקרים על השימוש באתרי האינטרנט הממשלתיים מאז 2002, והם מעידים על שימוש הולך וגובר בשירותים אלה.
על פי הסקר, 47 אחוזים מהציבור משתמשים באינטרנט לצורך קבלת שירותים ממשרדי ממשלה, למשל מילוי טפסים קבלת אישורים או תשלומים. המשתמשים נותנים לאתרי הממשלה ציון של 69 על טיב השירות. האתר המוביל הוא כאמור אתר הביטוח הלאומי שאליו נכנסים 37 אחוזים מהציבור, ואף זיכו אותו בציון 82. לאתר משרד האוצר ורשות המיסים נכנסים 14 אחוזים מהציבור ולאתר משרד הבריאות נכנסים 11 אחוזים מהציבור. לאתר משרד החינוך נכנסים רק 5 אחוזים מהציבור. את הציון הכי גבוה גרף אתר הכנסת - 93 - למרות שרק מעטים פוקדים אותו.
יש קו מבדיל ברור בין העדפת השימוש המקוון בשירותי הממשלה: השליטה בשפה העברית. 67 אחוזים מקרב מי שרמת השליטה שלהם בקריאה בעברית חלשה מעדיפים לנהל את הקשר עם משרדי הממשלה פנים אל פנים. רק 5 אחוזים מאלה שרמת השליטה שלהם בקריאה חלשה או שאינם יודעים עברית כלל מעדיפים לתקשר עם משרדי הממשלה דרך האינטרנט. מה שמביא למחשבה שאולי כדאי ששירותי הממשלה יוצעו בשפות נוספות.
הסקר מוצא פער בין שימוש מקוון בשירותי ממשלה בקרב הצעירים, שם הוא נפוץ יותר, וככל שעולה הגיל הוא פוחת. רק 14 אחוזים מבני 75 ומעלה משתמשים בשירותי הממשלה באינטרנט. כמו כן יש פער בין השימוש בשירותים מקוונים על ידי חילונים (66 אחוזים מהם מעדיפים אינטרנט) לבין חרדים (רק 37 אחוזים משתמשים באינטרנט). הפער בין המגזר היהודי לערבי קטן יותר: 57 אחוזים מהיהודים לעומת 43 אחוזים מהערבים מיומנים בשימוש בשירותי משרדי ממשלה מקוונים. לא נמצא פער משמעותי בין מרכז הארץ לבין פריפריה וגם לא בין נשים לגברים.
לא כולם משתוקקים להשתמש בשירותי הממשלה המקוונים. 37 אחוזים מהציבור מעדיפים להגיע למשרד הממשלתי באופן אישי. 21 אחוזים מעדיפים לסגור עניינים בטלפון ו-7 אחוזים בכלל לא צריכים שירותים ממשלתיים. כאמור רבים חוששים למסור מידע באינטרנט אבל החשש הזה מאפיין בעיקר את הגילים המבוגרים יותר, ואילו בקרב בני 20 עד 44, כשני שלישים לא חשים דאגה בנושא.
הסקר בדק גם את העניין בקרב הציבור במעקב אחרי משרדי הממשלה ברשתות החברתיות וגילה שיעור לא מרשים של 10 אחוזים מהציבור שעושים זאת. שיעור כפול מהציבור עוקבים אחרי דמויות ציבוריות ברשתות החברתיות.
במסגרת הסקר רואיינו בביתם או בטלפון 7,249 איש בני 20 ומעלה המייצגים כ-7.5 מיליון איש בגילים אלו. הנושא המורחב הפעם היה ישראל בעידן הדיגיטלי – מיומנויות דיגיטליות, נגישות למידע, קבלת שירותים ברשת, תקשורת, מסחר, תחבורה ותיירות ברשת, שימוש באפליקציות, רשתות חברתיות, קבלת שירותי ממשל ברשת, כלכלת רשת כולל שירותי בנקאות, שימושים בטלפון חכם, בטיחות סייבר ופשיעה ברשת, פרטיות ואבטחת מידע וביטחון ילדים באינטרנט.
