הבית הלבן יוזם חקיקה שמיועדת לחסום את פעילות טיקטוק בארה"ב אם זו לא תימכר לגורם צד שלישי שיהיה מקובל על הממשל האמריקאי. זו יוזמה חדשה ונרחבת כך לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל היום (ב') ואחת שהצליחה לתפוס את הרשת החברתית הסינית בהפתעה. זו לא היוזמה הראשונה של הממשל לחסום את טיקטוק, אך זו בהחלט נראית כמו הפשלת שרוולים ונקודת אל-חזור. היוזמה עד כדי כך רצינית שכבר החלו שיחות לגבי קונים פוטנציאליים, כאשר אחד השמות הרציניים ביותר הוא בובי קוטיק, לשעבר מנכ"ל ענקית הגיימינג Activision. עוד שם שהוזכר הוא סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI שעשוי להוביל את המשקיעים שיממנו את הרכישה הזו.
כאמור, זו לא היוזמה הראשונה בנושא, הקונגרס כבר אסר על אנשי כוחות הביטחון, הממשל הפדרלי וקבלניהם להתקין את האפליקציה על סמארטפונים רשמיים או להפעיל אותה באיזורים מוגבלים. גם מדינות וערים במדינה התקינו תקנות דומות כמו בניו יורק. אבל עד כה המחוקקים נמנעו לפעול בצורה דרסטית מדי משתי סיבות: לא לעצבן את מיליוני המשתמשים האמריקאיים (כ-170 מיליון בארה"ב לבדה) ולא לעצבן את בייג'ינג שתופסת את המאבק באפליקציה כמאבק בסין עצמה.
הטענות של ארה"ב הן שהאפליקציה משמשת למעשה כאמצעי ריגול עבור סין ובעיקר אמצעי להפצת הפרופגנדה של המפלגה הקומוניסטית. הטענה היא שהתכנים שמקודמים דרכה הם כאלה שנוחים פוליטית לסין ואילו תכנים ביקורתיים אינם מקודמים כלל או מעט מאוד. עד השנה לא הייתה ממש הדגמה חותכת לטענות האמריקאיות, אך המלחמה בעזה וקמפיין הדיסאינפורמציה האנטי-ישראלי והאנטישמי שהתגבר מאוד מאז תחילת הלחימה ברצועה סיפק אחת כזו. דוברי טיקטוק ציינו בתגובה לטענות שהחברה מנסה לפקח על התכנים הפלסטינים והישראלים באופן הוגן.
מאז ה-7 באוקטובר זינקו היקפי ההסתה, הסרטונים והפוסטים הפרו-פלסטיניים, האנטי-ישראלים והאנטישמיים בטיקטוק. למעשה על פי דיווחים שונים, חלק מ-40 אלף מפקחי התוכן של טיקטוק אפשרו את הפרסומים האלה ובכירי הפלטפורמה עצמה לא עשו הרבה כדי למנוע אותם מעבר לכך. עובדים יהודים של טיקטוק אף התלוננו על נטייה אנטישמית ואנטי-ישראלית במערכת הצ'אט הפנימית של החברה. עוד נאמר שההנחיות למפקחי התוכן פעמים רבות לא מתייחסות לקבוצות פלסטיניות אלימות ולפרסומים שלהם ברשת. אחת הדוגמאות התייחסה לכך שאין בעיה להעלות תוכן אלים או "מדמם" כל עוד הוא לטובת הפלסטינים בעוד סרטוני הטבח של חמאס מה-7 באוקטובר מסומנים ישירות כתוכן אסור. דוברי טיקטוק ציינו בתגובה לטענות שהחברה מנסה לפקח על התכנים הפלסטינים והישראלים באופן הוגן.
למעשה גם העובדה ששניים מהמשקיעים העיקריים בבייטדאנס, חברת האם של טיקטוק, המיליארדרים היהודים ארת'ור דנצ'יק וג'פרי יאס מחזיקים ב-15% ממניות החברה לא שינתה הרבה. דנצ'יק היה גם בין המממנים של פורום קהלת ושמו עלה לכותרות לאחר שמתנגדי ההפיכה המשפטית הפגינו מול ביתו עקב כך. אך אחזקותיו בטיקטוק לא ממש מוכרות. אבל הבעיה של ארה"ב אינה סרטוני חמאס או אחרים. הבעיה העיקרית של הבית הלבן עם טיקטוק זה שהיא כפופה לחוק הסיני שמספק למפלגה ולממשלה גישה ישירה לכל התשתיות שלה. למעשה כל החברות הפועלות בסין כפופות לרגולציה דרקונית, ובמקרה של חברות אינטרנט הרגולציה עוד יותר דרקונית מאשר עבור יצרניות מזון או מוצרי חשמל למשל.
המלחמה בעזה רק הדגישה כיצד תכנים שעומדים בקנה אחד עם האינטרסים הסיניים מקודמים יותר מאשר תכנים שאינם נוחים פוליטית לסין. במקרה של מלחמת חרבות ברזל ההמחשה פשוטה. סין קשרה את עצמה עם איראן, רוסיה, סוריה, צפון קוריאה והאינטרסים שלהן באזור. סין מגבה את המדינות האלה באו"ם וגם ברשת. אמנם בייג'ינג לא פועלת ישירות, אבל במקרה של טיקטוק אפשר להעריך שהחברה נמנעת מלפעול נגד רוח המפקד. בקונגרס מבינים זאת היטב, כך שאת הצעת החקיקה מקדמים במשותף חברי קונגרס וסנאטורים רפובליקנים ודמוקרטים יחדיו. שיתוף פעולה נדיר. אגב, דונלד טראמפ עצמו היה מאוד לוחמני כלפי טיקטוק בשבתו כנשיא ארה"ב, אך הפעם הוא הסתייג מעט מהיוזמה הזו, גם אם לא חסם אותה לחלוטין.
מצידה של טיקטוק לעומת זאת דוחים את טענות ארה"ב מכל וכל. החברה כבר ספגה לא מעט הגבלות מצד הממשל, למשל הנתונים של משתמשיה האמריקאיים מאוחסנים בחברת אורקל האמריקאית ולא בשרתים בסין או במיקומים שאינם זמינים לפיקוח אמריקאי. היא גם התחייבה לא להעביר נתונים של משתמשים לממשלת סין ואמרה שתתנגד לכל ניסיון כזה. בכל מקרה, לחקיקה יש עדיין דרך ארוכה. היא צריכה לעבור את אישור הסנאט, בית הנבחרים, הצבעה ואישרור סופי על ידי הנשיא. כך שמדובר במשהו שעשוי להתברר כאקדח ללא תחמושת אם היוזמה תתמהמה.
