אומנם בדיליי אחרי לא מעט ממדינות העולם, ויש שיגידו מעט מדי מאוחר מדי, אבל כמו תמיד - כשארה"ב נכנסת לחדר, התופים רועמים ומי שעדיין רואה את עצמה כבעלת הבית של העולם הולכת הכי חזק, הכי נוקשה, הכי מקיף שאפשר. גם כשזה נוגע ל-AI.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
הנשיא ג'ו ביידן חשף היום את הצו הנשיאותי הראשון לפיקוח על בינה מלאכותית - למעשה חוק לכל דבר - המוגדר כ"מערכת הפעולות החזקה ביותר שממשלה בעולם נקטה אי פעם בנושא בטיחות, אבטחה ואמון של AI". זה קורה רגע לפני פסגת הבטיחות ב-AI שתיערך בבריטניה, וכשלושה חודשים אחרי ההתחייבויות הוולונטריות שהבית הלבן השיג מענקיות הטכנולוגיה. לא במקרה הוא גם מגיע לפני שנת בחירות - זמנים רגישים בהם כל הפצה של פייק ניוז עלולה להשפיע על קולות הבוחרים.
הצו החדש מחולק לכמה נושאים מרכזים. הראשון, והרלוונטי ביותר גם אלינו הגולשים בציון, נוגע ביצירת תקני בטיחות ואבטחה חדשים בתחום - כולל הבשורה על חובת סימון מים (Watermark) או תגיות על תכנים שנוצרו בעזרת AI. זה אומר שבקרוב מאוד נוכל כנראה להבחין יותר בקלות לגבי מה פייק ברשת, מתי אנחנו רואים דיפ פייק, ומתי מדובר בעוד ציוצים מטורללים של אילון מאסק - לפחות בכל הנוגע לתוכן שיוצא מארה"ב.
כמה מבקרים מיהרו לציין כי נושא מרכזי שמוזנח כאן הוא הצ'אטבוטים למיניהם שמפיצים מידע שקרי ללא אבחנה, כולל ChatGPT, שכבר הסתבך ונתבע על כך. הצו גם דורש מענקיות הטכנולוגיה לשתף את הממשל בתוצאות של בדיקות הבטיחות שלהן ויצירת תוכנית לאבטחת סייבר כדי לזהות פגמים בתוכנות. הוא מונע הלכה למעשה שימוש ב-AI בכל הנוגע לפיתוח כלי נשק ביולוגיים או גרעיניים.
הנושא השני נוגע בהגנה על פרטיות הצרכן ובריאותו, וכולל יצירת קווים מנחים שבאמצעותם גופים ומוסדות יכולים "להעריך טכניקות שונות לשמירת פרטיות כשזה נוגע לשימוש ב-AI". מצד שני הוא כן מכריח חברות שמנהלות שירותי ענן לדווח לממשלה על כלל הלקוחות שלהן מחוץ למדינה - אולי ניסיון להקל על מתן סנקציות של הממשל, למשל על מי שמתעסק עם איראן. הצו גם מנחה את משרד הבריאות ושירותי הרווחה האמריקאים לבנות תוכנית לבחינת ההשלכות הבריאותיות, נפשיות ופיזיות, הקשורות לבינה מלאכותית. הוא גם מורה על יצירת מאגר משאבים לאנשי חינוך כדי ש"יוכלו להשתמש באחריות בכלי בינה מלאכותית"
הנושא השלישי - האהוב כל כך על נושאת דגל הדמוקרטיה בעולם - נוגע בקידום זכויות אזרח וזכויות עובדים. הצו מנחה מעסיקים ואת רשויות המדינה להימנע מאלגוריתמים של בינה מלאכותית שמקדמים אפליה במקום העבודה. ספציפית, הצו מורה על יצירת שיטות מוסדרות לגבי שימוש בבינה מלאכותית במערכת המשפט, לרבות במתן גזרי דין, הערכות סיכונים וחיזוי ומניעת פשע. למעשה הוא מורה על משרד המשפטים, כמו גם משרדי ממשלה אחרים, לפתח סטנדרטים ל"חקירה והעמדה לדין של הפרות זכויות אזרח הקשורות לבינה מלאכותית". בנוסף הוא גם מורה על הכנת מחקר בנוגע להשלכות הפוטנציאליות של AI על שוק העבודה הכללי כדי למצוא דרכים בהן הממשלה יכולה לתמוך בעובדים שהושפעו לרעה מהטכנלוגיה.
הנושא הרביעי הוא קידום חדשנות ותחרות בתחום. אם באמצעות הרחבת מענקים למחקר ב-AI בתחומים כמו שינויי אקלים ואם באמצעות עדכון מודרני לקריטריונים להגירה למדינה, כך שתוכל למשוך יותר עובדים מיומנים עם מומחיות בתחום להישאר בארה”ב. הצו גם מורה לרשויות להתחיל לגייס יותר עובדים מיומנים בתחום, ויפתח בקרוב מאגר הצעות עבודה, למקרה שתכננתם לעשות רילוקיישן בקרוב.
הנושא האחרון מדרבן את הממשלה לעבוד עם שותפים בינלאומיים כדי לקדם יישום תקני בינה מלאכותית כמו הצו החדש גם ברחבי העולם. החוק נוגע אמנם רק לחברות אמריקאיות, אבל היות ולאינטרנט אין גבולות, הבית הלבן יצטרך להפעיל לחצים דיפלומטיים רבים כדי לאכוף אותו גם במדינות אחרות כדי שאכן יהיה מועיל. ביידן מציין שבין המדינות שהממשל התייעץ איתן בנושא נמצאת גם ישראל.
כל זה אמור לקרות בלוח זמנים של עד 90 יום עבור חלקים נרחבים בצו, כולל היבטי הבטיחות והאבטחה, ועבור חלקים אחרים קרוב יותר לשנה. עד אז, ארה"ב משתרכת מאחור אחרי סין, האיחוד האירופי ואף ישראל שכבר גיבשו חוקים חדשים והצעות לרגולציה על AI. הבית הלבן מודה שהוא נכנס באיחור אבל מבטיח שזאת לא המילה האחרונה שלו בנושא: "תידרש פעולה נוספת, והממשל ימשיך לעבוד עם הקונגרס כדי להמשיך בחקיקה דו-מפלגתית כדי לעזור לאמריקה להוביל את הדרך בחדשנות אחראית", נכתב בהסבר לצו, ולקיחת אחריות, כידוע, היא דבר נדיר בימים אלה.