בעוד צרכנים ישראלים נוהרים לקניות אונליין בחודש נובמבר, מנצלים עסקים שונים את התקופה כדי למכור מוצרים במודל ה"דרופשיפינג" - שיטה שבה המוכר אינו מחזיק מלאי אלא מעביר את ההזמנה ישירות לספק צד שלישי. אך לא הכל ורוד, וברשתות אורבים גם גורמים זדוניים.
הקלות בה ניתן להקים עסק דרופשיפינג – הכוללת השקעה מינימלית ויכולת ניהול העסק מכל מקום בעולם – הפכה אותו לבחירה פופולרית עבור יזמים רבים שמחפשים דרך להתחיל את דרכם בעולמות האי-קומרס ללא סיכונים גדולים. אמנם עסק של דרופשיפינג יכול להיות לגיטימי והלקוח יקבל את המוצר שהוא הזמין, אבל ברוב המקרים, הוא יקבל מוצר מסין ששילם עליו פי כמה וכמה יותר מעלותו בפועל באתרים כמו עלי אקספרס.
אך לצד העסקים הלגיטימיים כביכול, פועלים בשוק גורמים עבריינים המנצלים את מודל הדרופשיפינג למטרות הונאה. אותם גורמים מפעילים שיטות הטעיה מתוחכמות: החל ממכירת מוצרים באיכות ירודה, דרך הבטחות שווא לגבי מועדי אספקה, ועד לגביית כספים עבור מוצרים שאינם קיימים. מקרים אלו הופכים את מודל הדרופשיפינג לכר פורה להונאות צרכנים.
תופעה מדאיגה במיוחד שהתגלתה לאחרונה היא קמפיין פרסומי נרחב ברשתות החברתיות, במרכזו עומדות מודעות מניפולטיביות המציגות סיפור מרגש של בעל עסק משפחתי הנקלע כביכול לקשיים. "לצערי אני חייב לסגור את העסק המשפחתי," נכתב באחת המודעות הללו, "פתחתי את החנות בציפייה ותשוקה גדולה והבנתי כי לעסקים היום קשה. בגלל הסגירה אני מציע לכם 80% הנחה על כל המוצרים".
הפנייה הרגשית, בשילוב עם ההנחות המפתות, נועדה לעודד רכישות מהירות ללא בדיקה מעמיקה. מומחי אבטחת מידע מזהירים כי מאחורי המודעות הללו מסתתרים לרוב אתרים זדוניים שמטרתם גניבת פרטי אשראי או הפעלת מערך דרופשיפינג בלתי חוקי. בדיקה מעמיקה של האתרים החשודים חושפת סימני זיהוי ברורים להונאה. כך למשל, באחד המקרים שנבדקו, הכפתור "אודות" באתר הוביל לעמוד ריק, ועמוד הבלוג הכיל רק טקסט ממלא מקום ("לורם איפסום") - סממנים מובהקים לפעילות חשודה.
אז איך אפשר לדעת שאנחנו רוכשים מאתר אמין?
לדבריו של אלכס שטיינברג, מנהל מוצר בחברת אבטחת המידע ESET, יש לבדוק לפני רכישה מאתר לא מוכר את הנקודות הבאות:
• חפשו את התמונה - בחרתם מוצר? בדקו את התמונה שלו בגוגל או באתרי סחר סינים ידועים באמצעות שורת החיפוש והאייקון של המצלמה. כך תוכלו לדעת האם התמונה היא מקורית, או שמדובר במוצר שנמכר באינספור אתרים אחרים. אם יש לכם אנדרואיד - תוכלו להשתמש ב-Google Lens המאפשר חיפוש בעזרת המצלמה או באמצעות תמונה. לחצו לחיצה ארוכה על התמונה ותקפוץ לכם אפשרות לעשות חיפוש לפי תמונה.
• בדקו את העברית – באתרים מזויפים השפה תהיה הרבה פעמים לא מדויקת והתרגום יהיה מעט כושל.
• חפשו ביקורות אמינות – חפשו את שם האתר בגוגל או בפייסבוק וחפשו ביקורות של משתמשים אחרים. שימו לב אם יש חוות דעת חוזרות ונשנות שמזכירות בעיות עם המוצרים או השירות. בנוסף, הרבה מהביקורות עלולות להיות גם מזויפות, לכן חשוב לשים לב האם למשל השאלה נשאלת בעברית והמענה ניתן באנגלית, וגם במקרים האלה בחנו את השפה.
• "נגמר המלאי" – אל תתרגשו ממילים כמו "הרגע פתחנו – 70%, מכירת חיסול, חייבים לסיים את המלאי, מכירה גדולה לפני סגירה". לרב אלו מילים שאמורות לשכנע אתכם שהעסקה כדאית, כשבפועל זו איננה המציאות.
• יצירת קשר רק מול חו"ל – נסו להבין איך יוצרים קשר עם בעל החנות או האתר. אם זה רק באמצעות שיחה לחו"ל, יש לכם סיבה טובה לחשוד.
• זמן האספקה ארוך במיוחד ומדיניות החזרות לא ברורה – אתרים לגיטימיים כוללים הסבר מפורט מה צריך לעשות במידה ואתם מעוניינים לבצע החזרה או החלפה של מוצר. אתרים שאינם כוללים התייחסות כזו ולא מספקים מידע מלא, הם ככל הנראה מזויפים או עשויים להשאיר פתח לבעיות עתידיות.
• מדיניות פרטיות ותנאי שימוש – אתרים לגיטימיים כוללים מדיניות פרטיות ותנאי שימוש ברורים ומפורטים. אם קשה למצוא אותם או שהם כלל לא קיימים, זהו דגל אדום.
• המנעו מלהקליק על פרסומות שמבטיחות הנחות ענק - הימנעו ככל האפשר מלהקליק על פרסומות קופצות, גם אם יש בהן מבצעים חסרי תקדים, שכן פרסומות כאלה הן זדוניות בדרך כלל.
• רגע לפני שאתם רוכשים – נסו ליצור קשר עם החנות או העסק ובדקו האם יש שם מישהו זמין שמספק תמיכה או עזרה. במקרים רבים תגלו שאין אפילו לאן להתקשר.
מה ניתן לעשות אם כבר ביצעתם רכישה?
במקרה וביצעתם רכישה מאתר חשוד ואתם מתחרטים, תוכלו לנסות ליצור קשר עם בעל האתר/חנות ולבקש ביטול. אם זה לא עוזר, תוכלו לפנות לחברת האשראי, להסביר את הסיטואציה ולנסות לבצע הכחשת עסקה. בכל אופן תמיד כדאי להקפיד ולעקוב אחר חיובי האשראי על מנת להיות בבקרה מפני חיובים שלא אתם ביצעתם.
