סעיף 230 בחוק ההגינות בתקשורת בארה"ב, שמעניק לחברות טכנולגיה חסינות משפטית מפני תביעות על התבטאויות של משתמשים, עומד למבחן: בית המשפט העליון ידון היום (ג') ומחר בשני תיקים תקדימיים בעקבות תביעה שהוגשה על ידי הארגון הישראלי "שורת הדין". הטענה המרכזית בתביעה: ענקיות המדיה החברתית חדלו להיות "לוח מודעות" בלבד, ועל כן אינן יכולות להתנער מאחריות לתכנים טרוריסטיים ברשת.
3 צפייה בגלריה
עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר עם אמה ואביה החורג של גונזלס מחוץ לבית המשפט העליון
(צילום: שורת הדין)
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
אחד התיקים שבהם ידון בית המשפט הוא בעניינה של נעמי גונזלס ז"ל, סטודנטית אמריקאית שנרצחה במתקפת הטרור בפריז ב-2015 על ידי מחבל המזוהה עם ארגון הטרור דאעש. בני משפחת גונזלס טוענים כי ארגוני הטרור מנצלים את הפרסום ברשתות החברתיות על מנת להפיץ תכנים קיצוניים, שכוללים סרטוני עריפת ראשים, על מנת לעודד ולגייס לוחמים להצטרף לשורותיהם.
>>הצטרפו לקהילת הטכנולוגיה שלנו בפייסבוק<<
המשפחה מעוניינת לתבוע את גוגל, שלטענתם איפשרה לטרוריסטים להפיץ תכנים באמצעות יוטיוב, הפלטפורמה לשיתוף סרטונים שבבעלותה. התיק תוקף את השימוש שעושות הרשתות באלגוריתמים הדוחפים וממליצים למשתמשים פוסטים וכך מגבירים את ההסתה. בגוגל דחו את טענות המשפחה על תמיכה בטרור ואמרו כי הן בלתי מבוססות וספקולטיביות. לגבי השימוש באלגוריתמים, אמרו עורכי הדין של החברה כי "הם מה שמאפשר למצוא מחטים בערימת השחת הגדולה ביותר של האנושות".
אביה של גונזלס תבע את גוגל, פייסבוק וטוויטר בשנת 2016. פייסבוק וטוויטר הוסרו מהתביעה בשנת 2017 ובאותה שנה הצטרפו לתביעה אמה, אביה החורג ואחיה של הנרצחת. בשנה שעברה קבע בית משפט פדרלי לערעורים כי המשפחה לא יכולה לתבוע את גוגל מכיוון שהחברה מוגנת על ידי סעיף 230. המשפחה מיוצגת על ידי "שורת הדין" לצד עורכי הדין האמריקאים רוברט טולצ'ין ופרופ' אריק שנפר.
לקראת הדיון הוגשו לבית המשפט העליון מאה חוות דעת כ"ידידי בית המשפט" של מדינות, סנאטורים, חברות תקשורת וארגוני זכויות אדם. מישראל הוגשה חוות דעת של בכירי מערכת הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון, רוני אלשיך, יעקב עמידרור, תמיר הימן, יוסי קופרווסר וחיים תומר, שקובעת כי לרשתות החברתיות משקל מכריע בעידוד ובסיוע לפיגועי טרור ברחבי העולם. בנוסף הוגשה עמדת ממשל ביידן עצמו, התומכת בהסרת החסינות בגלל האלגוריתמים שבהן משתמשות הרשתות. ההכרעה במשפט צפויה להתקבל בחודש יוני.
חוק ההגינות בתקשורת אושר על ידי הקונגרס בשנת 1996, בימים המוקדמים של האינטרנט. סעיף 230 בחוק קובע כי רשתות חברתיות ושרתי אינטרנט לא יוכרו בחזקת מפרסם, כמו עיתון וטלוויזיה, ועל כן לא יהיו אחראים לתכנים שמועלים על ידי צדדים שלישיים בפלטפורמות שלהם. בשנים האחרונות גברו הקריאות לשנות את סעיף 230, בטענה שהוא כבר אינו רלוונטי לאור השימוש שעושות הרשתות החברתיות במנגנוני המלצה מבוססי אלגוריתמים, שקובעים למעשה את התפוצה של כל פוסט, תמונה או סרטון.
עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, נשיאת ארגון "שורת הדין", מסרה: "אחרי שבע שנים ארוכות שבהן התיק מתנהל בערכאות בית המשפט בארה"ב, הגיע הזמן שהצדק ייעשה. המדיה החברתית הפכה לכלי בידי ארגוני הטרור שבלעדיו כמעט שלא מתבצע פיגוע טרור. האלגוריתמים המתוחכמים שמייצרים מיליארדי דולרים לפלטפורמות המדיה החברתית הפכו להיות קרקע פורייה להסתה לאלימות ולטרור, לגיוס משאבים לארגוני הטרור, ולהכוונת אינדיווידואלים שיצטרפו למעגל הטרור ויבצעו פיגועים. אנו מקווים כי הרכב שופטים שמרנים בבית המשפט העליון בארה"ב יצמצם את החסינות של ענקיות המדיה החברתית ויעשה צדק היסטורי עם קורבנות הטרור".
חלימה דיליין פראדו, יועצת משפטית ראשית בגוגל, מסרה: "הקונגרס היה ברור לגבי העובדה שסעיף 230 מגן על היכולת של שירותים מקוונים לארגן תוכן. שחיקת ההגנות הללו תשנה מהותית את האופן שבו פועל האינטרנט, מה שיהפוך אותו לפחות פתוח, פחות בטוח ופחות מסייע. אנחנו גאים להציג את טענותינו בפני בית המשפט העליון".
מחר צפוי בית המשפט העליון לשמוע את הטיעונים בתביעה שהוגשה נגד טוויטר על ידי משפחתו של נווראס אל-אסף, שנרצח בפיגוע של דאעש במועדון לילה באיסטנבול בשנת 2017. בני משפחתו של הנרצח טוענים כי הרשת החברתית אפשרה לארגון הטרור להפיץ תכנים קיצוניים. גם במקרה הזה התובעים מיוצגים על ידי ארגון "שורת הדין" לצד עורכי הדין טולצ׳ין, שנפר וקית' אולטמן.
