כשהמרוץ לפיתוח בינה מלאכותית כוללת (AGI) מתלכד עם המרוץ לספק אנרגיה גרעינית לעולם, אולי זה הזמן להתחיל לדאוג. ענקית מחשוב הענן ומרכזי הנתונים אורקל (Oracle) הודיעה השבוע שהיא מתכוונת להפעיל שלושה כורים גרעיניים "מודולריים" (SMRs) כדי להניע את מרכז הנתונים (חוות שרתים) האדיר שהיא מקימה.
5 צפייה בגלריה
חוות שרתים
חוות שרתים
חוות שרתים. בשביל AI דרוש חשמל, והרבה ממנו
(צילום: shutterstock)
אורקל מתכננת להקים את מחשב העל החזק ביותר בעולם, ולגבור על מרכז נתונים דומה – Colossus – שמקימה חברת xAI של אילון מאסק. ושני אלה כנראה ייראו כגמדים מול מיקרוסופט, שביחד עם OpenAI מתכננת להקים את מרכז הנתונים Stargate, בהספק הגדול פי חמישה מזה שמתכננת אורקל.

דרוש: חשמל, והרבה ממנו

השבוע, לרגע אחד, הופנתה לשם שינוי תשומת הלב למשמעות האנרגטית של טרפת ה-AI. בשיחת משקיעים שניהל נשיא אורקל, לארי אליסון, ושדווחה ב-Motley Fool, הוא אמר: "אנחנו בעיצומו של תכנון מרכז נתונים בהספק של למעלה מג'יגה-וואט, שיופעל באנרגיה גרעינית. איתרנו מיקום למרכז הנתונים ולתחנות הכוח, וחברת האנרגיה כבר קיבלה היתרי בנייה לשלושה כורים גרעיניים. מתחיל להיות מטורף מה שקורה".
מעט רקע לסיפור המטריד הזה: צרכי עיבוד הנתונים של הבינה המלאכותית עולים בקצב אקספוננציאלי, במקביל לגידול בהיקף השימוש במודלים (LLMs) ובכלי AI מכל הסוגים והמינים.
5 צפייה בגלריה
משרדי מיקרוסופט ואורקל
משרדי מיקרוסופט ואורקל
משרדי מיקרוסופט ואורקל. המרוץ הגדול לפיתוח בינה מלאכותית הפך למרוץ החימוש של חברות הטק
(צילום: shutterstock)
בינתיים, מאחורי הקלעים מתנהל מרוץ חסר רחמים בין החברות מי תהיה הראשונה להציג מערכת AGI אמיתית ושירותי AI נוספים. לשם כך, הן בונות עוד ועוד מרכזי נתונים עם עשרות אלפי יחידות מעבדים, בין היתר של אנבידיה (Nvidia), שבאמצעותם מתבצע האימון וההרצה של הבינה המלאכותית.
העניין הוא שהמרכזים האלה הם צרכנים אדירים של אנרגיה - עד כדי כך שכוח העיבוד של מרכז נתונים נמדד לפי צריכת החשמל שלו. הצורך בכמויות כאלה של אנרגיה נובע גם מהעובדה ששבבי ה-AI מייצרים המון חום. למעשה, 40% מצריכת האנרגיה של מרכז נתונים מיועדת למערכות הקירור, שפולטות את האנרגיה לאטמוספירה.
5 צפייה בגלריה
אירוע הכרזת GPT-4o של OpenAI
אירוע הכרזת GPT-4o של OpenAI
אירוע הכרזת GPT-4o של OpenAI. ככל שחברות מתקדמות בפיתוחי ה-AI שלהן - כך גם גוברת צריכת החשמל
(צילום מסך: יוטיוב)
לפי אליסון, אורקל מנהלת כיום 162 מרכזי נתונים בעולם, חלקם נבנים ממש בימים אלו, כאשר הגדול שבהם יצרוך 800 מגה-וואט - פי עשרה מהממוצע הנוכחי. כעת, בחברה נערכים להקמת מרכזים בהיקף של יותר מג'יגה-וואט.
"זה מה שנדרש כדי להישאר תחרותי במרוץ לבנות רק אחת מרשתות המחשוב הנוירוני החזקות בעולם", טען אליסון, "וזה מייקר את עלויות האימון של ה-AI, שהופכות להיות אסטרונומיות. המחיר ההתחלתי למודל מתקדם הוא בסביבות ה-100 מיליארד דולר. תנו לי לחזור על זה - 100 מיליארד דולר".

תחנות כוח רגילות כבר לא מספיקות

לפי דוח של גולדמן זאקס, צריכת החשמל של מרכזי הנתונים תגדל ב-160% עד 2030. לפי הדוח, שימוש בודד ב-ChatGPT צורך כבר היום 2.9 וואט לשעה - פי עשרה מחיפוש בודד בגוגל (0.3 וואט לשעה). לפי נתוני הלמ"ס של אירלנד, שבתחומה פועלות חברות רב לאומיות רבות, צריכת החשמל של מרכזי הנתונים עולה על צריכת האנרגיה של משקי הבית באירלנד, ומהווה כחמישית מכלל צריכת החשמל של האיחוד האירופי.
5 צפייה בגלריה
חוות שרתים עם TPUs של גוגל
חוות שרתים עם TPUs של גוגל
חוות שרתים עם TPUs של גוגל
(צילום: גוגל)
דו"ח של משרד האנרגיה האמריקני (DOE) התריע כי תחנות הכוח בארה"ב יתקשו לעמוד בעתיד הקרוב בצרכי מרכזי הנתונים ומערכות ה-AI. דו"ח של איגוד האנרגיה הבינלאומי (IEA) קובע שבתוך שנתיים, מרכזי הנתונים יצרכו שליש מהגידול בצריכת האנרגיה בארה"ב ויותר ממחצית צריכת האנרגיה בעולם כולו. ההערכות שלהם מדברות על 1,000 טרה-וואט לשעה - מקביל לצריכת האנרגיה של יפן כולה.
וכך אנחנו מגיעים לתחנות כוח גרעיניות כפתרון להנעת מרכזי נתונים, ואורקל אינה היחידה בתחום הזה. גם מיקרוסופט וגם אמזון בוחנות שימוש באנרגיה גרעינית לאספקת חשמל לחלק ממערך מרכזי הנתונים שלהן.

עלייתה של תעשיית האנרגיה הגרעינית

כמו שניתן להבין, בתעשיית האנרגיה הגרעינית ההתרגשות רבה. כחמישית מייצור החשמל בארה"ב נעשה באנרגיה גרעינית, אבל המספר הזה קפוא כבר הרבה שנים. הדיבור העיקרי בימים אלו בתעשייה הוא על כורים מודולריים קטנים (SMRs) - הסבה של טכנולוגיה ששימשה עד היום להנעת ספינות וצוללת. אותם כורים קטנים, לא מזהמים וזולים יחסית (יחד עם זאת הם בינתיים עוד לא להיט, עם כורים בודדים שהותקנו עד כה ביפן, סין ורוסיה).
5 צפייה בגלריה
כנס המפתחים של OpenAI
כנס המפתחים של OpenAI
מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה ומנכ"ל OpenAI, סם אלטמן. מי ישלוט ב-AI שהם מקדמים ומפתחים?
(צילום: JUSTIN SULLIVAN / GETTY IMAGES)
אבל התמונה הגדולה מכל הסיפור הזה היא די מטרידה: לאחר הטרפת שנוצרה בשנים האחרונות סביב ה-AI, נוצר ביקוש הולך וגדל לטכנולוגיות חדשות בתחום, מה שיצר השקעות עתק ותחרות בלתי מרוסנת בין החברות השונות, שמובילות בתורן למה שמניע את כל הסיפור – אנרגיה גרעינית, שעדיין זכורה לנו כמסוכנת מאוד.
ומי בסופו של דבר ינהל וישלוט באנרגיה הגרעינית הזאת? נכון, ה-AGI שיישב בתוך השרתים שהיא מניעה. במקרה שהבינה המלאכותית תתחיל להשתולל (כמו שחוששים רבים ממומחי ה-AI בעולם), האם היא תסכים לכבות את עצמה לדעת?