פייסבוק נמצאת לאחרונה תחת אש, בעקבות הדלפת מסמכים פנימיים של החברה שמהם עלה בין היתר כי לאינסטגרם עלולות להיות השפעות שליליות על הרווחה הנפשית של צעירים, ובעיקר על נערות, וכי הפלטפורמה עשויה להחמיר מצבים של הפרעות אכילה. אבל שני תחקירים חדשים מצביעים על כך שגם לטיקטוק, שפופולרית בעיקר בקרב צעירים והגיעה לאחרונה למיליארד משתמשים חודשיים, עשויה להיות השפעה שלילית.
עוד בנושא השערוריה בפייסבוק:
תחקיר של הגרדיאן שעסק בתכנים מעודדי הפרעות אכילה בטיקטוק, מצא כי למרות שהפלטפורמה אוסרת באופן רשמי על תכנים כאלו, ומסירה אותם באמצעות בינה מלאכותית ובדיקות ידניות - לפחות 25 האשטגים שמעודדים אנורקסיה עדיין נמצאים בה. לסרטונים עם ההאשטאג skinnycheck# היו מיליון צפיות במצטבר, ולסרטונים עם ההאשטאג size0# בסך הכל 1.4 מיליון צפיות. בנוסף, משתמשים רבים מצאו דרך לעקוף את המדיניות ולהמשיך להשתמש גם בהאשטגים פופולריים שנחסמו, באמצעות כתיבה שלהם בשגיאות כתיב מכוונות. שורת החיפוש בטיקטוק אפילו הציעה השלמה אוטומטית לאותם האשטגים שגויים, לפי התחקיר.
בגרדיאן אף ערכו בדיקה שבמסגרתה צפו דרך הפלטפורמה בתכנים הנוגעים לדיאטה - ותוך פחות מ-24 שעות האלגוריתם החל להמליץ על תכנים שמקדמים הפרעות אכילה. צפייה בסרטונים עם ההאשטאג הפופולרי WhatIEatInADay# למשל, בו מסווגים אלפי סרטונים עם 8.9 מיליארד צפיות במצטבר, הובילה במהרה להמלצות על סרטונים עם האשטאגים כמו Iwillbeskinny# שמקדמים תוכן לא בריא.
עוד צויין כי הפילטרים בטיקטוק עשויים לגרום לדימוי גוף שלילי במיוחד אצל נערות צעירות מאחר שהם קיצוניים יותר משל המתחרות, ויוצרים סטנדרט יופי בלתי אפשרי. בעוד שבסנאפצ'אט ואינסטגרם אמרו כי לא יאפשרו פילטרים שמחקים ניתוחים פלסטיים, הפילטרים בטיקטוק מאפשרים לשנות את העור, צורת הפנים, צורת הגוף ועוד.
עוד בנושא טיקטוק:
ג'ואנה נילסן, נערה בת 17 מפנסילבניה, סיפרה לגרדיאן כי היא מתמודדת עם הפרעת אכילה מגיל 15, שהוחמרה בשל שימוש ברשתות חברתיות. תחילה נחשפה לתכנים באינסטגרם הנוגעים להתעמלות ודיאטות, אך האלגוריתם הוביל אותה לתכנים שהלכו והקצינו כמו מדריך הנוגע לאופן בו כדאי להסתיר מההורים הפרעות אכילה. היא סיפרה כי לאחר מספר חודשים במרכז שיקום, מצבה השתפר, אך כשהורידה טיקטוק במהרה נחשפה לתכנים דומים. "כולם שיתפו תכנים על כמה שהם רזים, על איך שהם לא אוכלים, והתחלתי לחשוב שאני לא טובה מספיק אם אני לא נראית ככה", אמרה.
על ההאשטאג הפופולרי WhatIEatInADay# העידה כי "אנשים משתמשים בו כדי להתרברב בנוגע לדיאטה שלהם, ולרוב לא מדובר במספיק אוכל אפילו עבור פעוט. זה הורס את המשמעות של להיות בריא עבור אנשים בגילי". לבסוף היא הסירה את טיקטוק, אינסטגרם, וכל אפליקציות המדיה החברתית כי אמרה שהרגישה שבלתי אפשרי להשתמש בהן בצורה בריאה. "זה מתפשט כמו מחלה", אמרה על הפרעות אכילה. "מישהו מדבר על זה, ואז מישהו אחר מקבל מזה רעיונות ועושה אותו הדבר. הפלטפורמות האלו צריכות לפעול נגד זה כי זה הורס חיים של אנשים".
רופאים מקשרים פיתוח טיקים לצפייה בסרטוני טיקטוק
במקביל, בוול סטריט ג'ורנל פורסמה בסוף השבוע תופעה מטרידה נוספת שעשויה להיות קשורה לשימוש בטיקטוק. רופאים שמו לב לעלייה במספר הנערות שפיתחו טיקים - פעולות גופניות ומילוליות בלתי רצוניות - מאז תחילת מגפת הקורונה. לאותן נערות היה מספר גבוה באופן חריג של טיקים, אשר התפתחו באופן פתאומי. אחרי חודשים של בדיקת המטופלות והתייעצויות ביניהם, מומחים בבתי חולים מובילים לילדים בארה"ב, קנדה, אוסטרליה ובריטניה גילו מכנה משותף לרוב הנערות - צפייה בסרטוני טיקטוק. לפי מספר מאמרים שהתפרסמו לאחרונה בכתבי עת רפואיים, הנערות צפו בסרטונים של משפיעני טיקטוק שאמרו כי הם סובלים מתסמונת טורט, והציגו בהם את הטיקים איתם הם מתמודדים.
אחת הדוגמאות שצוינו לעליה במספר המקרים הייתה בקרב המטופלים של ד"ר דונלד גילברט, נוירולוג מבית החולים לילדים בסינסינטי, שמתמחה בתסמונת טורט והפרעות תנועה בילדים. מאז מרץ 2020 הגיעו אל ד"ר גילברט מדי חודש כעשרה בני נוער עם טיקים. לפני כן הוא נהג לראות אחד בחודש לכל היותר.
הרופאים אמרו כי ברוב המקרים מדובר במטופלות שאובחנו בעבר עם חרדה או דכאון, אשר התחיל או החמיר בשל המגפה. ד"ר גילברט הסביר כי סימפטומים פיזיים של מתח נפשי באים לידי ביטוי לעתים קרובות בדרכים שהמטופלים ראו לפני כן אצל אחרים - במקרה הזה, בסרטונים בטיקטוק. הרופאים המליצו למטופלים על טיפול התנהגותי קוגנטיבי, ואף להתרחק מטיקטוק למספר שבועות.
בטיקטוק יש כמעט חמישה מיליארד סרטונים עם ההאשטאג tourettes#. הרעיון הוא להעלות מודעות לאתגרים איתם מתמודדים מי שסובלים מהתסמונת, אך גם במקרה הזה, האלגוריתם עשוי להוביל להמלצות על תכנים דומים, כך שהמשתמשים צופים בסוף בתכנים רבים מסוג זה שכעת מסתבר שעשויים להיות מסוכנים.
מקרה מוזר נוסף נוגע ל-30 נערים שהגיעו למרכז הרפואי של אוניברסיטת ראש (Rush) בשיקגו בשנה האחרונה, לאחר שפיתחו טיקים. ד"ר קרולין אולברה מהמרכז מצאה כי חלקם אמרו את המילה "beans" שוב ושוב באופן לא רצוני, לרוב במבטא בריטי, אפילו אם כלל לא דיברו אנגלית. היא גילתה שאחד המשפיענים המובילים שמתמודד עם טורט הוא בריטי שנהג לחזור על המילה "beans". אולברה חקרה 3,000 סרטוני טיקטוק כחלק מהמחקר שלה, ומצאה כי 19 מתוך 28 המשפיענים הנעקבים ביותר דיווחו כי פיתחו טיקים חדשים כתוצאה מצפייה בסרטונים של יוצרים אחרים.
חלק מהרופאים מסתייגים מלהצהיר על קשר סיבתי ברור כל כך בין הצפיה לפיתוח התסמינים. ד"ר ג'וזף מקגווייר, מהמחלקה לפסיכיאטריה ומדע ההתנהגות מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור, אמר לוול סטריט ג'ורנל כי "יש ילדים שצופים במדיה החברתית ומפתחים טיקים, וכאלה שאין להם בכלל גישה למדיה חברתית ומפתחים אותם. אני חושב שיש כאן הרבה משתנים שתורמים לכך, כולל חרדה, דיכאון ולחץ". חלק מהרופאים אף מטילים ספק בכך שלחלק מהמשפיענים שמצהירים כי הם סובלים מתסמונת טורט אכן מאובחנים כך, ואומרים כי ההתנהגויות לא נראות להן כטורט.
אם אתם הורים שהבחינו בטיקים חדשים אצל ילדכם, המומחים ממליצים להפסיק לצפות בסרטונים שמציגים טיקים למספר שבועות, לפנות לרופא שמומחה להפרעות תנועה בילדים, לא להגיב בצורה דרמטית מדי לטיקים ולדאוג לשמור על שגרה. ד"ר מקגוויר אף המליץ על פעילויות כמו ספורט או יוגה.
מטיקטוק נמסר בתגובה לוול סטריט ג'ורנל כי "הבטיחות והרווחה הנפשית של הקהילה שלנו היא בעדיפות עליונה עבורנו, ואנחנו מתייעצים עם מומחים מהתעשייה כדי להבין טוב יותר את הנושא הספציפי הזה". על תחקיר הגרדיאן אמרו בטיקטוק כי הפלטפורמה פועלת לאזן בין צנזורה של תכנים בעייתיים, לבין ניסיון לעודד תכנים שקשורים למניעת הפרעות אכילה, ולכן נמנעים מלהסיר חלק מההאשטגים שייתכן שנעשה בהם שימוש למטרות חינוכיות. טיקטוק הוסיפו כי הם עובדים בשיתוף פעולה עם האגודה הלאומית להפרעות אכילה (ארגון אמריקאי), כדי לספק משאבים חינוכיים למשתמשים, ולהגביל פרסומות בפלטפורמה למוצרים שעשויים להיות בעייתיים כמו תחליפי מזון שמטרתם אובדן משקל.
