ועידת החינוך 2023 הוראה פורצת דרך איריס וולף, תמר לנגברוד, לביא שחר, יובל אבידר
(צילום: שמוליק דודפור, חגי דקל, טל אזולאי)
ועידת החינוך מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
"אנחנו מנסים לאתר ולהרחיב את ההון האנושי, להביא מורים ומורות מצוינים אל המערכת", כך אמרה איריס וולף, מנהלת אגף בכיר להכשרה במשרד החינוך, בפתיחת פאנל "מורים אחרת: הוראה פורצת דרך", שנערך היום במסגרת ועידת החינוך של ynet ו-"ידיעות אחרונות". בפאנל השתתפו גם שלושה מורים שיוצרים תוכן ברשתות החברתיות - לביא שחר, מורה לפיזיקה, יובל אבידר, מורה בתיכון ממלכתי דתי בראש העין, ותמר לנגבורד, מורה לאנגלית.
עוד בנושא:
"יש שתי כניסות אל תוך המערכת - אחת היא הסדירים, אנשים צעירים שסיימו צבא, טיילו בעולם ואז עושים תואר ותעודת הוראה", הסבירה וולף. לצדה, לאחרונה אנחנו רואים מגמה הולכת ומתרחבת של קריירה שנייה. אנשים שמחפשים שינוי בחיים, וחלק ממה שאנחנו עושים זה לבנות ולפתח תוכניות מותאמות לאוכלוסיה הזו. לראות איך הידע שלהם רלוונטי ומשמעותי בכניסה אל תוך הכיתה. זה סוג של פריצת דרך לכוון לאוכלוסייה הזו, יש כאלה שמגיעים מעולם ההייטק, מעולמות של צה"ל, יש לנו שיתופי פעולה עם כל מיני גופים והתוכניות מדויקות למקום של להכניס לכיתה אנשים עם רוח אחרת, כך שייוצר תמהיל בחדר המורים, ואולי גם לאחוז קצת ברכיבים מהעולם הקודם שלהם"
ריפרש
הלוחש ל-ChatGPT: הסודות שיעזרו לכם לקבל תוצאות טובות יותר / עם אלירן בן חיים
48:10
את מרגישה את המחסור בכח אדם?
"כשאנחנו מדברים על מחסור אנחנו מדברים על מחסור נקודתי, גיאוגרפי, ואנחנו מדברים על מגזריות גבוהה. המראה של החברה הישראלית משקפת לנו שונות גדולה, הרי שעיקר המחסור יהיה באזור המרכז ותל אביב. שם יש אלטרנטיבות, המחיה יקרה יותר, ולכן פחות נכון לדבר על מחסור לאומי, וכך לתת פתרונות נקודתיים. לאחרונה הקמנו צוות בין משרדי של מספר משרדי ממשלה, ואנחנו חושבים על האתגר הלאומי הזה ממגוון נקודות מבט. אפשר לדבר על הוראה במילוי מקום כעבודה מועדפת אחרי שחרור, אפשר לדבר על הקלות מס, תמריצים ייחודיים, דברים שהיינו רוצים את משרדי הממשלה האחרים שותפים אליהם. נציין גם את תוכנית העבודה החדשה שלנו השנה, שמתמקדת גם בשלומות (well being) המורה ומעמד המורה. לא רק להביא את המורים, גם לשמר אותם".
לביא, באחד הסרטונים הכי רבי צפייה שלך זה שהדגמת עלייה וירידה של לחץ אוויר בבמבה וקולה בזמן שאתה ממריא. מה באת להדגיש בו?
"הסרטון הזה מדגים איך לחץ אוויר משתנה במטוס, ואפשר לראות את זה באמצעים יומיומיים", אומר שחר. "הראיתי איך הבקבוק מתכווץ כי האוויר לוחץ עליו מסביב, אני מנסה להמחיש דברים שאנחנו לומדים עליהם בצורה תאורטית. בשיעור נשתדל לפעמים לצאת מהכיתה, וזו נקודה שאני שואף שתיהיה דומה בין הכיתה לטיקטוק, הרצון להנגיש. אני לא יכול לדבר רק תאורטי כי אנשים יעופפו ולא יבינו איך זה רלוונטי. החיבור לעשייה תורם מאוד להבנה ולזיכרון של החומר".
1 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: יובל אבידר, תמר לנגבורד, שחר לביא, איריס וולף וליאור אוחנה
(צילום: דנה קופל)
לנגבורד מוסיפה כי "הנגשה זה אולי מילת המפתח במורים בטיקטוק. כשהייתה לי רק דקה לסרטון, אני לא יכולה ללמד את All My Sons, אבל אני יכולה לתת טעימה, שאלה, אנקדוטה מצחיקה. זה פותח את הראש, ומחדד אותי. אני יכולה להפנות אותם לסרטונים יותר ארוכים שלי ביוטיוב. כשהם יראו את זה בכתה, אולי הם יבינו את זה יותר, זה ידבר אליהם יותר, זה לא יהיה זר לגמרי. אני חושבת שזה הקסם של הטיקטוק אולי, הטעימות הקטנות האלה בחומר הלימוד".
אבידר סיפר על מקרה מרגש שהפך לסרטון טיקטוק - "היה תלמיד שהצטרף אליי לפני שנתיים, ופשוט היה סוג של מקרה אבוד, עוף מוזר. אמר שלא היה לו טוב בבתי הספר הקודמים שלו, והוא הביא את כל מה שהוא עבר לבית ספר שלנו. הוא לא הצליח להתקרב לתלמידים האחרים והיה מוחרם. כשהוא פנה אליי, נתתי לו כלים להתמודדות. אחרי שנתיים שלנו יחד, הוא פתאום ניהיה אחד המובילים בכיתה. ואם טוב לו - טוב לי, עשיתי את שלי. בעקבות המקרה הזה, החלטתי לעשות סרטון שקשור לקבלת השונה. בשביל מה כל הזמן לריב? יש לנו סוג של אינסטינקט, האגו של נערים הוא חזק מדי וצריך לדעת לשחרר. לפרגן, כשנותנים עקיצה או צ'אפחה שלא במקום, תלמידים הולכים עם זה הביתה. לסרטון יש הרבה צפיות ברוך השם והרבה שיתופים בפייסבוק, ואני מקווה שאני עושה פה קידוש השם ומשמח עוד הרבה נערים וילדות".
מה החיובי והשלילי ברשתות החברתיות?
"הרשתות החברתיות הן כל כך חלק מהעולם שלנו המבוגרים, אבל אצל הילדים זה עוד יותר חזק", אומרת לנגבורד. "הרבה פעמים בבית ספר אנחנו המורים מרגישים תחרות מול הטלפון, הטיקטוק, כי מי אני שאתחרה בטיקטוק, הוא יותר מעניין ממני ומכל מורה שתפגשו בחיים שלכם כנראה. המורה לא צריכה לשכנע ילדים להימנע מטיקטוק, כי זה לא יעזור, וגם כי לטיקטוק יש הרבה דברים להציע, יש הרבה תכנים חיוביים בטיקטוק. צריך ללמד ילדים איך להתמודד עם הרשתות החברתיות מתוך הבנה של מה קורה בפנים. האלגוריתמים שמפעילים את הדבר הזה מאחורה, איך לגשת לתכנים האיכותיים ולסנן מה שלא איכותי, להבין מה טוב לי ומה לא. תפקידנו גם להסביר לילדים שמעוניינים ליצור תוכן ולא להיות רק צרכנים, איך לעשות את זה נכון, להזכיר להם שכל דבר שיעלו לרשת נשאר שם לנצח. וללמד אותם שזה בסדר אם הם לא רוצים להיות חלק מזה. יש הרבה פעמים ילדים שמרגישים לחץ חזק להעלות דברים, שרוצים להיות משפיענים ולהצליח ואת הלייקים, ובסוף יוצא להם הפוך והם מקבלים תגובות קשות ובריונות, אז צריך לגשר להם את הדבר הזה שאולי הם לא מבינים עד הסוף".
