רבות נאמר על הגורמים שתרמו לניצחונו של הנשיא החדש-ישן דונלד טראמפ בבחירות בארצות הברית, אבל לא מספיק דובר על התרומה המשמעותית של הרשת החברתית טיקטוק לכך, ועל כמה לא מובנת מאליה עצם העובדה שהוא פעיל ברשת החברתית.
תזכורת - במהלך כהונתו הראשונה, ביקש טראמפ לקדם את הפסקת פעילות טיקטוק בארה״ב, ואף חתם על צו נשיאותי בנדון, משום שתפס את הפלטפורמה כסכנה לביטחון הלאומי האמריקאי. ההצעה גררה תביעה של טיקטוק נגד הנשיא, בה טענה החברה שצו הסגירה הוא לא יותר מניסיון של טראמפ לקושש קולות לקראת בחירות 2020 על ידי פרוטקציוניזם כלכלי.
הצו הנשיאותי, אגב, נמשך ע״י ביידן עם כניסתו לתפקיד, מה שייתר את התביעה. אך בהמשך, היה זה ביידן שנקט צעד חמור אף יותר וחתם על חוק שמשמעותו כי על טיקטוק להיפרד מבעלת הבית הסינית שלה בייטדאנס (ByteDance) ולהימכר, או שכל פעילותה בארה"ב תיפסק.
מאז שחתם ביידן על החוק - שעבר בבית הנבחרים ללא מתנגדים בתמיכתם של חברי קונגרס משתי המפלגות, דבר נדיר כלשעצמו - הנושא נדון בבתי המשפט בארה״ב. בשבוע שעבר פרסם בית המשפט את החלטתו, שהתקבלה פה אחד, והודיע כי החוק הוא חוקתי ואינו פוגע בחופש הביטוי, ועל בייטדאנס למכור את אחזקותיה בטיקטוק עד לחודש הבא או לסגור את פעילותה בארה"ב.
בתגובה, טיקטוק פנתה לבית המשפט הפדרלי בבקשה דחופה להקפיא זמנית את החוק עד שבית המשפט העליון ידון בערעור שלה, כך לפי דיווח של ה"ניו יורק טיימס". בחברה הסינית ככל הנראה מקווים שבית המשפט העליון, או הממשל החדש של טראמפ שעתיד להיכנס לבית הלבן בחודש הבא גם כן, יתערבו לטובתה.
שינוי הגישה הפתאומי
מעניין לציין שלמרות עמדתם של שני הנשיאים נגד טיקטוק, במהלך קמפיין הבחירות – גם טראמפ וגם ביידן השיקו חשבונות טיקטוק והיו פעילים בהם. בכל הנוגע לטראמפ, חשבון הטיקטוק שלו, שהושק ביוני 2024, הספיק לצבור לא פחות מ-14.5 מיליון עוקבים עד חודש נובמבר (תוך 5 חודשים בלבד).
אך מעורבותו של טראמפ לא הסתכמה רק בפעילותו בפלטפורמה, אלא גם בשינוי גישה פתאומי למדי כלפיה. בספטמבר, שלושה חודשים בלבד לאחר שפתח את החשבון, כתב הנשיא הנבחר ברשת החברתית שלו Truth כי ״מי שרוצה להציל את טיקטוק - צריך להצביע עבורי". ואכן, זמן קצר לאחר הבחירות, החלו לצוץ דיווחים שבכוונתו של טראמפ לעמוד במילתו ו״להציל״ את טיקטוק.
מספר גורמים יכלו להוביל לשינוי הגישה הזה, בהם כמובן הפופולריות שצבר בפלטפורמה, אבל גם העובדה שאחד מתורמיה הגדולים של המפלגה הרפובליקנית, ג׳ף יאס, הוא מבעלי וממקימי חברת ההשקעות "סוסקהאנה" (Susquehanna International Group), המחזיקה ב-7% ממניות בייטדאנס, חברת האם של טיקטוק.
טוני סייג, מקורב לילדיו של טראמפ, דונלד ג׳וניור ואיוונקה, שגם עובד בחברתו של יאס, אף הגדיל לעשות ולפי הדיווחים שכנע את צוותו של הנשיא הנכנס שהפסקת פעילות טיקטוק בארה״ב תיטיב עם מארק צוקרברג ומטא, הנחשבים לעומתיים לטראמפ, וגם תציג את ביידן והדמוקרטים כחזקים יותר מול סין, שהרי החקיקה עברה בזמנם.
לפי דיווחים נוספים, טיקטוק אף פנתה למקורבו של טראמפ, איל ההון ואחד האנשים החזקים והמשפיעים בעולם, אילון מאסק (שלו אגב עסקים בסין), בניסיון להבין את הממשל החדש ואת דרכי הפעולה שיש לנקוט מולו.
יציל את טיקטוק?
תאריך היעד למכירת הפעילות של טיקטוק בארה״ב לחברה שאינה סינית אמנם נקבע ליום שלפני יום השבעתו של טראמפ, אך ישנם עדיין מהלכים שהנשיא החדש יוכל להוביל כדי לשנות את גורלה של החברה, מהלכים שלטובתם יצטרך לנקוט בצעדים חריגים ולהסתמך על תמיכה פוליטית רחבה שתהיה קשה להשגה.
הדרך הראשונה, שהיא קלה יותר מעשית אך קשה יותר פוליטית, היא לגרום לכך שהקונגרס ימשוך את החוק. דרך זו אולי אפשרית עבור טראמפ, שזכה לרוב בשני בתי הנבחרים, אבל תקשה על כל אלה שהצביעו בעד החוק להסביר את שינוי דעתם הקיצוני. הדרך השנייה עוברת דרך סיוע לטיקטוק למצוא קונה אמריקאי שיאפשר לה להמשיך בפעילותה לפי החוק החדש- דבר שעשוי להיות קל לאיש העסקים הממולח שהוא הנשיא הנבחר, אבל קשה יותר עבור טיקטוק ובייטדאנס שלא מעוניינות בכך.
הדרך השלישית, שהיא הפשוטה ביותר, אך באותה הנשימה מעוררת המחלוקת ביותר, היא לסרב לאכוף את החוק. מוקדם לדעת האם שינוי הגישה של טראמפ הוא טקטיקת בחירות או שינוי אמיתי, אך עדות לכך נקבל בחודשים הקרובים כשניווכח באיזו מהדרכים, אם בכלל, ינקוט הנשיא הנבחר.
אופיר דיין היא חוקרת במרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין, המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
