"עברנו אבולוציה קוגניטיבית, המוח שלנו מחווט מחדש": כך נפתח דוח האינטרנט העשירי של בזק, מחקר שסוקר את השינויים בכל התחומים שבהם חברת התקשורת הגדולה פעילה בהם ובעיקר עולם הרשת והדיגיטל. "אם לפני עשור בזק הייתה 80% טלפוניה, היום בזק היא לפני הכל חברת אינטרנט ודאטה", אמר הבוקר (יום ב') מנכ"ל בזק רן גוראון ל-ynet באירוע חשיפת הדוח החדש של החברה. אין זה מפתיע: בעולם שבו רוב החיים שלנו עברו לדיגיטל, בבזק התחברו למגמה היטב. "טלפוניה חיה ובועטת בעסקים, אבל בשוק הפרטי אנחנו מתחת ל-50%", ממחיש גוראון את השינוי המשמעותי שעברה ישראל בעשור האחרון.
בכלל, שיחות הטלפון הן ככל הנראה אמצעי תקשורת שעשוי להיעלם או לפחות להפוך לנדיר מאוד בעתיד. כבר כיום 57% מהישראלים מעדיפים לא לענות לטלפון ולכתוב הודעה במקום ו-58% מעדיפים באופן כללי לתקשר רק באמצעות הודעות טקסט או הודעות קוליות. הסיבות לכך תלויות גם בגיל: צעירים, בעיקר בני נוער, טוענים שהשיחות מלחיצות אותם (25%) והם מודאגים מכך שאי אפשר לתקן או למחוק (23%). אצל המבוגרים בגילאי 18 ומעלה, הסיבות דומות אבל "בוגרות" יותר: 37% מודאגים מכך שהם צריכים להיות מרוכזים ולהגיב בזמן אמת. 32% טוענים שהם מודאגים מכך שהם לא שולטים באורך השיחה. 72% מהישראלים במקרים רבים ישלחו בכלל תמונות במקום הודעה. ב-2016 רק 44% מהישראלים העדיפו לעשות זאת.
האינטרנט נתפס לפני עשרים שנה כסוג של טכנולוגיה שרק מתי מעט יודעים לעבוד איתה, אבל כיום גם הסבתא שלכם תדע להפעיל דפדפן ולגלוש או להיכנס לפייסבוק ולוואטסאפ בסמארטפון. וזה לא מפתיע, לפי בזק אנחנו מבלים יותר מ-12 שעות במסך. אומנם ההגדרה של מסך די נזילה, כי מבחינת הסקר שערכה עם מכון Kantar בקרב כ-4,500 ישראלים בגילאים 8 עד 99, שימוש במסך נחשב גם האזנה למוזיקה בספוטיפיי או צפייה בטלוויזיה (שהיום ברובה משודרת דרך הרשת). אבל המגמה ברורה. אנחנו לא יכולים בלי הטכנולוגיה בחיים שלנו.
השימוש שאנחנו עושים ברשת השתנה בעיקר בהיקף וזאת בזכות השימוש בסמארטפון. המחקר מעלה שרבים מאיתנו פשוט העבירו חלק ניכר מהמטלות הקוגניטיביות שלנו - כגון לזכור מיקום, תאריכי יום הולדת של בני משפחה או מספרי טלפון לאפליקציות או לשירותי רשת. על פי הדוח, 58% מהישראלים מודים כי הם לא זוכרים יותר תאריכים חשובים, מספרי טלפון ועוד, 43% מודים שהשימוש בווייז ובגוגל מפות פגע ביכולת הניווט שלהם ו-48% מעידים כי השימוש בנייד ובאפליקציות פוגעים להם בקשב ובריכוז. 71% מוסחים מהתראות ברשתות ובוואטסאפ מהפעולה שתכננו לבצע בנייד ו-41% רואים שני תכנים שונים על גבי אותו מסך.
ריפרש
ג'ו ביידן, טיילור סוויפט ומשבר ה-דיפ פייק / עם מיכאל מטיאס
34:49
מגלים את הצד השלילי של הרשתות
חלק ניכר מהחיים שלנו עוברים ברשתות החברתיות ואלה דווקא פחות נחשבות בקרב צעירים. כך, בשנת 2019 60% מהישראלים העידו שהרשתות החברתיות גורמות להן להרגיש חלק מהקהילה לעומת 46% בלבד בשנת 2023. ב-2019, 45% העידו שהרשתות החברתיות גורמות להם לבטא טוב יותר את עצמם לעומת 32% ב-2023. הרשתות החברתיות שגרמו ב-2019 ל-23% מהישראלים הבוגרים להרגיש טוב עם הגוף שלהם, גורמות נכון ל-2023 רק ל-17% לתחושה חיובית לגביו.
אצל הצעירים המצב יותר גרוע והרשתות החברתיות גרמו לעלייה בהשפעה השלילית: ב-2019, 28% מבני הנוער העידו שהרשתות החברתיות גורמות להם להרגיש פחות טוב עם הגוף שלהם וב-2023 חל זינוק ל-41% לאלו שמעידים כך. ב-2019, 45% העידו שהרשתות החברתיות גורמות להם להרגיש שהחיים של אחרים יותר מאושרים ומושלמים וב-2023 כבר למעלה ממחצית מבני הנוער - 55% חיים עם התחושה הזו. ב-2023 חלה גם עלייה קלה באלו שמעידים שהרשתות החברתיות פוגעות להן באיכות ושעות השינה – 63% ב-2023 מול 58% ב-2019.
באופן שקצת סותר את הממצאים לעיל, הרשתות החברתיות מראות יציבות מרשימה בקרב המשתמשים. כמובן שלכל רשת יש את הקהל שמתאים לה, בוגרים בפייסבוק (למרות שגם צעירים משתמשים בה - רק בצורה יותר מתוחכמת), צעירים בטיקטוק, אינסטגרם, וואטסאפ וטלגרם. כך ל-76% מהישראלים הבוגרים (18+) יש פרופיל פייסבוק ב-2023, ירידה של 2% בלבד לעומת 2016, אבל זה לא מעיד על היקף השימוש שנעשה בה. כך למשל, כמות הפרופילים ברשתות החברתיות רק הולכת וגדלה אבל השימוש בהן במגמת ירידה, רק 72% מגיבים לתכנים בפייסבוק באמצעות לייק או תגובה בהשוואה ל-83% ב-2019 ורק 45% מעלים פוסטים לעומת 54% ב-2019.
ברשתות האחרות יש מגמת עלייה בשימוש וזה כנראה בא על חשבון פייסבוק הוותיקה. ל-58% מהישראלים הבוגרים יש אינסטגרם לעומת 19% בלבד שהיה להם פרופיל ב-2014 ול-40% יש חשבון בטלגרם – הרשת שצברה הכי הרבה תאוצה מאז 7 באוקטובר. לשם השוואה, ב-2018 רק ל-11% היה חשבון טלגרם. ליותר מרבע מהישראלים הבוגרים (26%) יש חשבון טיקטוק לעומת 2% בלבד שהיה להם חשבון ב-2018. למרות הרעש הגדול שהיא עושה בתקשורת ובחיים הציבוריים, רק ל-13% מהישראלים הבוגרים יש חשבון X (טוויטר לשעבר) לעומת 7% ב-2015.
לכמחצית מהנוער יש פרופיל נוסף ברשתות
הפעילות של הצעירים ברשתות חברתיות כמובן שונה בתכלית השינוי לזו של המבוגרים. הרשת הפופולרית ביותר אצל בני הנוער היא אינסטגרם, עם 66% שמחזיקים חשבון פעיל. במקום השני נמצאת טיקטוק, עם 48% שמחזיקים חשבון ברשת החברתית ב-2023 לעומת 18% שהחזיקו חשבון ב-2018 – מה שהופך טיקטוק לרשת הצומחת ביותר בקרב משתמשים בני פחות מ-18. מה שכמובן מסביר את המגמה שבקרב ילדים, טיקטוק היא הרשת הפופולרית ביותר (74%). הרשת הזו גם ממלאת עבורם גם תחליף לסטרימינג – 65% מבני ה-18 ומטה מעדיפים לצפות בתכנים בטיקטוק ורק -35% מעדיפים להיכנס לנטפליקס למשל. ב-2022 לשם השוואה הקרב היה עוד צמוד: 51% העדיפו את תכני טיקטוק מול 49% שהעדיפו את תכני הסטרימינג.
במקום השלישי בדירוג הרשתות החברתיות נמצאת פייסבוק, הרשת הפופולרית ביותר אצל המבוגרים, בה משתמשים קצת פחות מרבע מבני הנוער (24%). בשנת 2015 התמונה הייתה נראית אחרת לחלוטין – כ-60% מבני הנוער החזיקו פרופיל פייסבוק. עוד נתון מעניין שממחיש את הפער בין הצעירים למבוגרים הוא ש-47% מבני הנוער לא מסתפקים רק בפרופיל אחד בכל רשת חברתית, ומחזיקים פרופיל נוסף פיקטיבי/בדוי לעומת 10% מהמבוגרים שעושים זאת. גם אופי השימוש מעניין: רק 33% מבני הנוער משתפים את כל התכנים שלהם עם כל העוקבים או החברים שלהם והשאר ממדרים. בוגרים ממדרים הרבה פחות, 62% משתפים את כל התכנים שלהם עם כל החברים. בכל מקרה, הישראלים פחות מכורים לטיקטוק מאשר מקביליהם בארה"ב או באירופה, שם ממוצע זמן השימוש ברשת מגיע ליותר מ-90 דקות ביום לעומת מעט יותר מ-70 דקות בארץ.
אפשר גם להוסיף שהרשתות החברתיות הפכו לאמצעי עבור צעירים להשפיע על המציאות או לפחות על הדימוי שלה ברשת. כך למשל הצעירים הרבה יותר לוחמניים ברשת עם חסימות, הסרת עוקבים או דיווחים על תכנים אנטי-ישראליים או אנטישמיים. גם המבוגרים פעילים אך הרבה פחות, 65% מהצעירים לעומת כ-35% מהמבוגרים. בכלל, גיל השימוש בדיגיטל הולך ויורד. אם ב-2014 הגיל הממוצע לקבלת סמארטפון היה 11, ב-2023 הוא ירד ל-6.7 כלומר מכיתה ה' ירדנו לילדי כיתה א'. אם ב-2015 רק כשליש מבני ה-6 עד 9 החזיקו סמארטפון, ב-2023 מדובר על כמעט 60%. הסיבות מגוונות, כמו למשל שקל יותר להעביר לילדים את הסמארטפון הישן שלנו לעומת רכישה של אחד חדש. ואם אתם חושבים שלמבוגרים יש בעיה עם השימוש במסכים של הילדים, דעו לכם שלילדים יש יותר בעיה עם זמן השימוש של המבוגרים במסכים. 57% מבני הנוער ו-50% מהילדים אומרים שהמבוגרים לא קשובים להם במהלך שיחות בגלל התעסקות בטלפון. ל-79% מבני הנוער זה מפריע. אז קחו זאת לתשומת ליבכם כשאתם בגינה או בזמן איכות איתם, הם רואים את זה. ואם כבר מדברים על התמכרות למסכים, אם ל-76% מהמבוגרים יהיה קשה בלי מזגן והם לא יוכלו לוותר עליו, ל-90% יהיה יותר קשה לוותר על שימוש באינטרנט.
אומת ה-AI
ונסיים, איך לא, בבינה מלאכותית. הבאזז-וורד של 2023 לא חלף מעל הראש שלנו. למעשה הישראלים מוכיחים למה אנחנו אומת הסטארט-אפ בהקשר הזה. 63% מהבוגרים (מעל גיל 18) משתמשים בכלי AI, והמספר אפילו גבוה יותר בגילאי 13 עד 30, כ-82%. 16% מהבוגרים וכ-34% מבני הנוער מגדירים את עצמם משתמשים כבדים ב-ChatGPT. הדבר גם מתבטא בשיעור השימוש ובאופן מפתיע גם מול חו''ל. כ-63% מהישראלים עושים שימוש בצ'אבוט של OpenAI (שהוא בין היתר המצאה של הישראלי איליה סוצקבר) לעומת רק 51% מהאמריקאים.
מה שכן, הפער המגדרי בשימוש ב-AI קיים גם כאן. אם קצת פחות ממחצית הנשים מתמצאות בכלים של התחום, יותר משני שליש מהגברים מבינים בזה. הנחמה היא שבעתיד הפערים האלה יצטמצמו משמעותית שכן בקרב ילדים ההבדלים נמחקים ומשתווים בין בנות לבנים. הנוער בעתיד ישתמש ב-AI כמו שהבוגרים השתמשו בגוגל, 73% מבני הנוער אומרים שמדובר כלי שהופך את החיים לקלים יותר. אבל אם יש אפליקציה אחת שאף ישראלי לא יוותר עליה זו וואטסאפ, גם בוגרים וגם בני נוער מ-2014 עד היום לא ייתפסו בלעדיה בסמארטפון.
