הפרלמנט של האיחוד האירופי ומדינות האיחוד הגיעו בסוף השבוע להסכמה לגבי "חוק השווקים הדיגיטליים" (Digital Markets Act) - רפורמה בחוקי התחרות שמטרתה לרסן את עוצמתן של ענקיות הטכנולוגיה, ולמנוע מצבים שבהן הן מנצלות אותה לרעה כדי לפגוע במתחרים קטנים יותר. הרפורמה עשויה להיות בעלת השלכות דרמטיות על חברות כמו אפל, גוגל, מטא ואמזון, ויש שמכנים אותה "היסטורית".
עוד בנושא:
במסגרת החוקים, חברות יידרשו שלא להגדיר מראש את התוכנה החשובה ביותר שלהן בתור אופציית ברירת המחדל כשמשתמש מפעיל את המכשיר שלו. כמו כן, ייאסר עליהן לתת העדפה לשירותים של עצמן על פני שירותים אחרים. בנוסף, על החברות לאפשר הדדיות (interoperability) - כך ששירותים שונים יוכלו לפעול בשיתוף פעולה עם אלו של המתחרים.
חוקים אלו עשויים לשנות לחלוטין את המודל העסקי של הענקיות. השלכות אפשריות שלהם כוללות למשל שגוגל לא תוכל להגדיר את דפדפן גוגל כרום כדפדפן ברירת מחדל במכשירי אנדרואיד; אמזון לא תוכל לדרג מוצרים שהיא מייצרת גבוה יותר בתוצאות החיפוש באתר האי-קומרס שלה; משתמשי וואטסאפ של חברת "מטא" יוכלו לשלוח הודעות למשתמשי אפליקציות צ'אט מתחרות; אפל תחויב לאפשר למשתמשי אייפון להוריד אפליקציות מחנויות אפליקציות פרט לאפסטור - נושא שאפל סופגת עליו ביקורת רבה לאחרונה.
החוקים יוחלו על חברות טכנולוגיה עם שווי שוק של לפחות 75 מיליארד אירו, או הכנסות שנתיות של לפחות 7.5 מיליארד אירו בשלוש השנים האחרונות בתוך אירופה. בנוסף, צריכים להיות להם לפחות 45 מיליון משתמשים חודשיים, או עשרת אלפים משתמשים עסקיים בתוך אירופה.
הפרה של החוקים יכולה להביא לקנסות בגובה של עד 10% מההכנסה הגלובלית השנתית של חברה (מטא הכניסה ב-2021 117 מיליארד דולר, אפל הכניסה 378 מיליארד דולר). מי שיחזור על עבירות שוב ושוב עשוי לקבל קנסות בגובה עד 20% מההכנסות השנתיות. מי שיפר את החוקים לפחות שלוש פעמים בשמונה שנים עשוי להיות נתון לעונשים כבדים יותר, כמו פירוק או מניעת מיזוגים.
החוקים עדיין לא אומצו באופן רשמי וצריכים לעבור הצבעה סופית, אך זו נחשבת לצעד פורמלי בלבד. מרגרט וסטגר, נציבת התחרות האירופית, אמרה כי היא צופה שייכנסו לתוקף כבר מאוקטובר השנה, והצהירה כי "מה שלמדנו במהלך השנים זה שאנחנו יכולים לתקן במקרים מסוימים, ויכולים להעניש על התנהגות לא חוקית, אבל כשדברים הופכים למערכתיים, ויש עמדות מושרשות, אנחנו צריכים גם רגולציה".
למרות שהחוקים מחייבים בשוק האירופי בלבד, ייתכן שבשל המורכבות הטכנית הנדרשת בשינויי מערכות כדי לעמוד בהם, החברות יחילו אותם באופן בינלאומי. כך קרה כשהאיחוד האירופי העביר את חקיקת הפרטיות GDPR.
אפל הגיבה לחקיקה ואמרה כי היא חוששת מפגיעות בפרטיות ובאבטחה של משתמשיה בעקבותיה, ומכך שלא תוכל "לגבות תשלום עבור קניין רוחני" שפיתחה. גוגל אמרה כי היא תומכת בשאיפות הנוגעות לבחירה צרכנית והדדיות, אך "מודאגת מכך שחלק מהחוקים יפגעו בחדשנות ובאפשרויות הבחירה שמוצעות לאירופאים". קספר קלינג, סגן נשיא מיקרוסופט הממונה על היחסים עם אירופה, אמר כי החברה "תומכת" בחקיקה.
חברות הטכנולוגיה נלחמו נגד העברת החוקים, ולפי ארגון "Transparency International EU", לוביסטים מטעם גוגל, אפל, פייסבוק, אמזון ומיקרוסופט ניהלו 48 פגישות עם גורמים רשמיים בפרלמנט האירופי ובנציבות האירופית מאז דצמבר 2019 - ומידע זה מתבסס על הנציגים שמשתפים בפגישות שלהם עם לוביסטים באופן פומבי בלבד.
ייתכן שהחקיקה כבר נותנת את אותותיה - יום לפני שפורסמו תוצאות המשא ומתן הסופי בין המחוקקים האירופיים, גוגל הודיעה כי תאפשר לספוטיפיי לבחון מערכת תשלום עצמאית באפליקציית האנדרואיד שלה.
