גוגל הכריזה אמש (יום ד') כי הגיעה לפריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי. חוקרים של החברה הצליחו לראשונה להוכיח בניסוי כי ניתן להקטין את שיעור השגיאות במחשבים קוונטים באמצעות שימוש בקוד לתיקון שגיאות והגדלת מספר הקיוביטים (יחידות החישוב הבסיסיות במחשוב קוונטי) בקידוד. מחקר בנושא פורסם בכתב העת המדעי Nature.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
למה זה חשוב?
בזכות כוח החישוב העוצמתי שלהם, מחשבים קוונטיים אמורים לפתור בעיות שמחשבים קלאסיים אינם מסוגלים להתמודד איתן. התקווה היא שהם יסייעו לפתח חומרים חדשים כמו דשנים ותרופות, ויזניקו את תחום הבינה המלאכותית בכך שיאפשרו לאמן אלגוריתמים חדשים במהירות רבה מבעבר.
הבעיה היא שהמחשבים הקוונטיים של ימינו עדיין אינם יעילים מספיק: מספר הקיוביטים שלהם קטן מדי, הם מאוד רגישים להפרעות ושיעור השגיאות שלהם גבוה. הקטנת שיעור השגיאות, אם כך, מקרבת אותנו אל מחשבים קוונטיים שימושיים שיכולים לתרום לאנושות.
מה הם אומרים?
גוגל מזכירה שמדובר בפריצת הדרך השנייה של החברה בתחום המחשוב הקוונטי: ב-2019 השיגה החברה "עליונות קוונטית" כאשר המחשב הקוונטי שלה, סיקמור, ביצע תוך 200 שניות חישוב שלמחשב-על היה לוקח 10,000 שנה לסיים (המתחרה IBM, יש לציין, חלקה בזמנו על חשיבות ההישג של גוגל).
"פריצת הדרך שלנו מייצגת שינוי משמעותי בדרך שבה אנחנו מפעילים מחשבים קוונטיים", אמר מנכ"ל גוגל, סונדר פיצ'אי. הוא הוסיף כי מדובר באבן דרך חשובה בתהליך הפיתוח של מחשבים קוונטיים עם פוטנציאל "להביא תועלת לחייהם של מיליונים".
מה אומרים המומחים?
"אחד האתגרים המרכזיים כיום הוא בניית מחשב קוונטי השומר על קוהרנטיות לזמן ארוך מספיק לצורך ביצוע חישובים משמעותיים", אומר ניר מינרבי, מנכ"ל חברת התוכנה הקוונטית הישראלית קלאסיק, "ההכרזה של גוגל מהווה קפיצת מדרגה משמעותית בדרך למימוש מהפכת המחשוב הקוונטי. גוגל, אשר היתה הראשונה להציג עליונות קוונטית בשנת 2019, מציגה אבן דרך משמעותית בדרך לבניית מחשבים קוונטים בקנה מידה תעשייתי".
לדברי מינרבי, "זוהי הצגה ראשונה מסוגה של הגדלת מספר הקיוביטים על המחשב הקוונטי תוך התמודדות עם הרעש, אשר לא מאפשר הרצת אפליקציות משמעותיות על המחשבים הקיימים כיום. הגדלת מספר הקיוביטים תוך הפחתת הרעש עליהם מהווה פריצת דרך בעלת משמעות גדולה לכלל התעשייה".
מה הלאה?
גוגל פרסמה מפת דרכים שכוללת שישה שלבים בדרך למחשב קוונטי שימושי: שני שלבים כבר מאחוריה, ובשלב הבא היא מעוניינת לקודד אלף קיוביטים פיזיים ל"קיוביט לוגי" אחד שיכול לתפקד ללא שגיאות. השלב השישי והאחרון במפת הדרכים שלה הוא בנייה של מחשב עם מיליון קיוביטים פיזיים ו-1,000 קיוביטים לוגיים.
גוגל כמובן לא פועלת בחלל ריק: IBM, מיקרוסופט, אמזון, אינטל וחברות נוספות ברחבי העולם משקיעות בשנים האחרונות משאבים רבים במחשוב קוונטי. גם בישראל צמח אקוסיסטם מרשים של חברות שמקדמות את התחום, בהן קלאסיק, קוונטום מאשינס, קוונטום סורס ואחרות. בחודש שעבר הודיעה רשות החדשנות על הקמת מאגד לפיתוח טכנולוגיות מחשוב קוונטי בתקציב של 115 מיליון שקלים.