משרד הביטחון של אוקראינה החל להשתמש בתוכנת זיהוי הפנים של חברת "Clearview AI" האמריקאית, כך אמר מנכ"ל החברה, הואן תון-טאט לרויטרס. בחברה אמרו כי השירות הוצע לממשלת אוקראינה בחינם, והדגישו כי הוא לא הוצע גם לרוסיה. עוד אמרו בחברה כי המדינה יכולה לעשות בו שימושים מגוונים במסגרת המלחמה נגד רוסיה. השימושים כוללים זיהוי סוכנים רוסים, שימוש במעברי גבול, זיהוי חיילים שנהרגו, איחוד משפחות של פליטים שהופרדו ואף הפרכת פוסטים שקריים המופצים ברשתות החברתיות. לא ידוע לאיזו מטרה אכן משתמשים בתוכנה באוקראינה.
עוד בנושא:
קלירוויו פועלת בתור "מנוע חיפוש לפרצופים". יש ברשותה מאגר ענק של עשר מיליארד תמונות מהעולם, אותן משכה ממאגרים ציבוריים - תמונות ממאגרים משטרתיים, כאלו שהועלו באופן פומבי לרשתות חברתיות, אתרי חדשות ועוד. האלגוריתם שלה מתאים בין האדם שרוצים לזהות לבין התמונות במאגר. קלירוויו עובדת בעיקר עם רשויות אכיפת חוק בארה"ב, ומספר מדינות אחרות - בהן בריטניה ואוסטרליה כבר קבעו כי אופן פעולתה אינו חוקי ומהווה פגיעה בפרטיות. גם בארה"ב מתנהלות מספר תביעות נגדה.
תון-טאט אמר לרויטרס כי במאגר התמונות של קלירוויו קיימות מעל שתי מיליארד תמונות מהרשת החברתית הרוסית VKontakte - שעשויות לסייע לאוקראינים. בנוסף הוא הסביר כי במקרה של זיהוי מתים, הטכנולוגיה פועלת גם אם קיים נזק לפניו של ההרוג, והיא מהווה דרך זיהוי פשוטה יותר מטביעות אצבע.
מנגד, אחת הביקורות המרכזיות נגד טכנולוגיות זיהוי פנים מלבד הפגיעה בפרטיות, היא הסכנה שבזיהוי שגוי. בעבר כבר התקיימו מעצרי שווא שנבעו משימוש של גופי אכיפת חוק בטכנולוגיה, ובמצב של מלחמה, זיהוי לא נכון במעברי גבול או בקרב עשוי להיות מסוכן אף יותר.
אלברט פוקס קאהן מארגון the Surveillance Technology Oversight Project in New York שמקדם פרטיות ומתנגד לניטור יתר על-ידי רשויות אמר לרויטרס כי "אנחנו הולכים לראות טכנולוגיה עם כוונות טובות פוגעת בדיוק באנשים להם היא אמורה לעזור". והוסיף כי "ברגע שמציגים את המערכות האלו ואת המאגרים הקשורים אליהן באזור מלחמה, אין שליטה על האופן בו יעשה בהן שימוש". תון-טאט אמר בתגובה לטענה זו שאין להשתמש בקלירוויו בתור מקור זיהוי יחיד, וכי לא היה רוצה שישתמשו בטכנולוגיה באופן שמפר את אמנת ז'נווה. לפי הדיווח, השימוש בטכנולוגיה צפוי להתפשט למשרדי ממשלה נוספים באוקראינה בקרוב.
