לפני כמה שבועות רצה ברשת תמונה משונה של האפיפיור פרנציסקוס לובש מעיל נפוח המזוהה עם המותג היוקרתי בלנסיאגה. למי שתהה אם הטעם של האפיפיור בלבוש השתנה לקח כמה דקות להבין שהוא צופה בתמונה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית. התמונה הוויראלית זכתה לכינוי "האפיפיור בלנסיאגה". ככל שהבינה המלאכותית נכנסת ליותר ויותר תחומים בחיינו, עולה השאלה מה אמיתי ומה נעשה באמצעות פקודות במחשב.
5 צפייה בגלריה
היא רק נראית כמו אווה הרציגובה. הכפילה הדיגיטלית
(צילום: Unsigned Group and Dimension Studio)
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
דוגמנית העל הצ'כית אווה הרציגובה הפכה לאחרונה לדוגמנית הראשונה שיש לה "תאומה דיגיטלית" (אווטאר) - דמות וירטואלית שהיא העתק מדויק שלה. הדמות הווירטואלית תוכל להשתתף בקמפיינים, בסרטים ואפילו בתצוגות אופנה, בזמן שאווה עצמה תוכל להיות בבית עם ילדיה.
כשמדובר באפיפיור הלובש בגדי מעצבים קל לנו להבין שמדובר בפייק ניוז, אבל כשמדובר בקמפיין מושקע של מותג מוביל עם דוגמנית מוכרת - לא בטוח שנצליח להבחין שמי שמופיעה בפרסומת או צועדת על המסלול היא למעשה "התאומה הדיגיטלית" ולא הדוגמנית האנושית. איך זה ישפיע על תעשיית האופנה? האם שחקנים, דוגמנים, צלמים וסטייליסטים יצטרכו לחפש תעסוקה חדשה? והאם אנחנו, הקהל הרחב, נוכל בכלל להתחבר לדמויות המפוקסלות? כמו בכל דבר, יש יתרונות וחסרונות להתפוצצות הטכנולוגית הזאת, אבל מה שבטוח - המשפט המוכר "אם לא הייתי רואה לא הייתי מאמין" כבר לא תופס בעידן הנוכחי.
איך זה עובד?
כדי ליצור העתק מדויק של אווה הרציגובה בת ה-50 נדרשו 70 מצלמות שסרקו את פניה ואת גופה, ובאמצעות טכנולוגיית MetaHuman של חברת Epic Games יצרו מדמותה אווטארית היפר-אנושית. המצלמות התמקדו בכל ניואנס בגוף שלה, כולל ההליכה, הבעות הפנים והאופן שבו השיער נופל על צווארה. מי שעומד מאחורי הפרויקט הוא סטארט-אפ לונדוני בשם Dimension Studio, שיש לו כבר ניסיון עם כמה וכמה מותגים בעולמות המטאברס, אבל גם עבורו מדובר בהפקה ראשונה מסוגה. בריאיונות סיפרה הרציגובה שבמהלך הצילומים היא הרגישה ממש כאילו ילדו אותה מחדש והיא בעצמה הייתה מופתעת עד כמה הדמות דומה לה.
התאומה הדיגיטלית של אווה הרציגובה
5 צפייה בגלריה
יכולה לעבוד בלי הפסקה. הכפילה הדיגיטלית של אווה הרציגובה
(צילום: Unsigned Group and Dimension Studio)
אווטאר שתמיד עובד בשבילך
"תאומים דיגיטליים" יכולים לעשות כמעט כל דבר שהדמות האנושית יכולה לעשות, ואפילו יותר. הם יכולים להשתתף במספר קמפיינים במקביל, אפילו ביבשות שונות, ולדבר בכל שפה שהם נדרשים. הם יכולים לפגוש מעריצים, לנהל עמוד סושיאל 24/7 ולא לקחת אף יום מחלה. הם יכולים להופיע על שערי מגזינים, בסרטים, בפרסומות וכמובן גם כדמות במשחקי מחשב.
מי שירצה לשכור את השירותים של אווה הדיגיטלית יצטרך לפנות לסוכנות שמייצגת אותה, בדיוק כמו בחיים האמיתיים. ניתן יהיה להתאים את הנראות של אווה בהתאם למטרות ולקהל היעד של הקמפיין. המודל העסקי ברור: על כל קמפיין וירטואלי, הדוגמנית האנושית מרוויחה כסף ובעתיד היא תוכל למכור בכמה מיליונים את הזכויות על הדמות הווירטואלית שלה. ההתקדמות הטכנולוגית מעלה שאלה יותר מורכבת - מה יקרה עם הדמות לאחר מותה של הרציגובה? האם ניתן יהיה לעשות בה שימוש? ולמי יגיעו התמלוגים?
המותגים כבר בפנים
לאחרונה בעלי המותג ליווייס הודיעו כי ישתמשו השנה בשירותי דוגמנים וירטואליים כדי להציג גיוון, מאחר והדוגמנים הפיזיים לא מספקים גיוון מספיק בפרמטרים כמו גיל, צבע עור ומבנה גוף, העונה לציפיות קהל היעד של המותג. ליוויס בחרו לפרויקט את Lalaland.ai, סוכנות דוגמנים מבוססי בינה מלאכותית בהתאמה אישית מאמסטרדם. מי שנכנס לאתר החברה לא יכול לזהות שמדובר בדוגמנים וירטואליים מאחר והם נראים היפר-ריאליסטיים. מעבר לגיוון החברתי, יש כמובן את העניין הכלכלי; עלות מינוי חודשי לסוכנות מתחילה ב-260 אירו לחודש, בעוד שעלות צילומים, כולל דוגמנים, צלמים, סטייליסטים, תאורה ועוד, מגיעה לסכום גבוה משמעותית.
הקשר הישראלי
כמו בתחומים רבים, ישראל לא נשארת מאחור. Yoom (לשעבר Tetavi) הוא סטארט-אפ ישראלי שמאפשר להכניס אווטארים ריאליסטיים לתוך עולמות וירטואליים באמצעות מצלמות ייחודיות, לוכדי תנועה וכלי בינה מלאכותית. למעשה, כל משתמש בעולם יכול ליהנות באמצעות הטכנולוגיה ממופע וירטואלי בתלת-ממד של אומנים מוכרים כמו הדיג'יי הבינלאומי פול אוקנפלד ושל להקת אינפקטד משרום.
מנכ״ל החברה, גלעד טלמון, מספר שבעקבות ההתפתחות הטכנולוגית בחודשים האחרונים, החברה יכולה להפיק מופע שלם עם כפילים וירטואליים. מרגע שהדמות נסרקת, אפשר להלביש אותה, ליצור לה תנועה, רקע ייחודי ואפילו סאונד חדש מבלי שהאמן נדרש להגיע לאולפן. מדובר בשינוי עצום לתעשיית המוזיקה והמשחקים.
לאן כל זה הולך?
לפני כמה חודשים טסתי ללונדון לראות את המופע הראשון של להקת אבבא לאחר 45 שנה. זו הייתה הופעה מחשמלת ומלאת אנרגיה. במקום בני, אנייטה, ביורן ואנני שרו ורקדו על הבמה אווטארים וירטואליים שהחזירו את הלהקה לימיה הגדולים בשנות ה-80. מדובר במגה-הפקה שעלתה יותר מ-175 מיליון דולר. נדרשו חמישה שבועות של צילומים מורכבים ומאות אנשי צוות כדי להגיע לתוצאה הרצויה.
חצי שנה אחרי שצפיתי במופע, נחשפתי כבר לטכנולוגיות חדשות שמאפשרות ליצור שיבוט טכנולוגי מהיר ותוצאות היפר-ריאליסטיות, כך שהמופע הווירטואלי של להקת אבבא כבר נראה לי מיושן. כרגע השמועות מספרות שעובדים על מופע חדש של דיוויד בואי – האם נוכל בכלל להבחין שהכוכב הוא אווטאר?
אנחנו חיים בעידן של טכנולוגיה היפר-ריאליסטית על סטרואידים שמשאירה אותנו המומים מול השינויים ומעלה אצלנו תחושות אמביוולנטיות. מצד אחד ריגוש מהזדמנויות החדשנות שהעולם הזה מביא, ומצד שני עולות שאלות מהותיות: האם אנחנו באמת מוכנים לכל זה? האם לכל אחד מאיתנו יהיה בקרוב תאום דיגיטלי שייצג אותנו – בעבודה, בבילויים ואפילו בדייטים? מה שבטוח, בקצב שבו הדברים מתפתחים זה כבר לא נראה כמו מדע בדיוני.
נטלי זהר היא חוקרת מגמות ועולמות ווירטואליים, מרצה באוניברסיטת רייכמן ושותפה בפודקאסט Pas Normal
