אין הרבה מאוד יחידות בצה"ל שנתפסות כמשעממות. ממר"ם היא אחת מאלה, אבל היא גם זו שהכי פחות מגיע לה הדימוי הזה. יחידת המחשוב של צה"ל הוקמה עוד ב-1959, מה שהופך אותה בפועל לאחת היחידות הוותיקות בצבא שעדיין עובדת על אותה משימה מאז הקמתה. אם כולם חושבים שהטופ של הטכנולוגיה בצבא זה 8200, זה רק חצי נכון. היחידה של אגף המודיעין אומנם נחשבת לאחת המוכרות בצבא, אבל את רוב הטכנולוגיה שמובילה את הצבא מפתחים דווקא בממר"ם. זו גם כנראה היחידה הכי פלורליסטית בצה"ל - מאז הקמתה פיקדו עליה חמש נשים. המפקדת הנוכחית, אלוף-משנה רחלי דמבינסקי, החליפה את תת-אלוף יעל גרוסמן, שמונתה למפקדת לוט''ם, היחידה האם של ממר''ם ושל יחידות טכנולוגיות נוספות.
המלחמה בעזה תפסה את ממר"ם, כמו את כולם, בהפתעה. "האתגר המרכזי שלנו הוא יכולת להתמודד ולהכיל זינוק מטורף של פי שישה מכמות המשתמשים במבצעים שאנחנו רגילים אליהם. אנחנו היום עומדים על עשרות אלפי משתמשים ביום לחימה", אומר לנו סגן-אלוף גרמן, ראש ענף הענן המבצעי ביחידה. הענן של צה"ל נמצא תחת האחריות שלו. אם מחשוב ענן מזכיר לכם את גוגל או מיקרוסופט, זה בדיוק אותו הדבר, רק בפורמט צבאי. במקום להיות פתוח לעולם הגדול, ניתן להשתמש בו רק דרך מחשבים או סמארטפונים צבאיים. מדובר בתשתית חשובה מאין כמוה בעולם הדיגיטלי הצבאי. למעשה, כל בנק המטרות הצה"לי יושב עליו. הוא מאפשר ליחידות לקבל נתונים ומידע בזמן אמת ולזהות את המטרות במהלך התמרון כמו שאנחנו מזינים כתובת לווייז והוא מביא אותנו אליה ישירות.
ריפרש
החברה הישראלית שהמציאה מחשב עם משקפיים במקום מסך / עם טמיר ברלינר
42:48
"הענן המבצעי זאת פלטפורמה שמפותחת על ידי מיטב מוחות של של אגף התקשוב. אנחנו בוחרים בקפידה את אנשינו וכמובן כל זה בשיתוף של תעשיות מובילות. והכי חשוב שזה בהשראה של ענקיות ענן האזרחיות, אנחנו תמיד מסתכלים רגע מה קורה באמזון ובגוגל קלאוד. שואבים מהם המון השראה וגם מיישמים אותה בסביבה שלנו", מוסיפה אלוף-משנה דמבינסקי. לא לחינם היא מתייחסת לעניין ענקיות הטק הגלובליות. לא מעט מהטכנולוגיות שמיושמות כאן הן אותן אלה שנמצאות בענני המחשוב הגלובליים. מדובר בהישג עצום, הפעלה של מערך מחשוב ענן עם זמני השבתה של פחות מ-0.1 אחוז נחשב ליכולת מקצועית ברמה גבוהה.
המבנה של הענן הצה"לי לוקח יותר מקצת השראה מחו"ל. הוא גם מתאים למציאות הצבאית בשטח. כך, למשל, כדי לפעול באזורים ללא תקשורת צריך להעמיס את הענן ולרדת איתו לשטח. זה אמנם לא ברמה של לוחם סיירת, אבל לוחמי ממר"ם נמצאים הכי קרוב שאפשר ללקוחות שלהם. המערכות האלה - בין אם הן פועלות בשטח או במרכזי הנתונים הצבאיים - מספקות את כל המידע והנתונים הנדרשים למפקדים ולחיילים בשטח כדי לבצע את המשימות שלהם. למשל, היכולת לזהות מטרה, "לדעת לשייך אותה ולתעדף את מטסי התקיפה של חיל אוויר לאור היעדים הספציפיים שהוגדרו, וגם אל מול כשירות המטרה באותה עת", מסביר גרמן.
מעבר להשראה, ממר"ם עושה שימוש בציוד קצה מתקדם. כך, למשל, חלק ניכר מיכולות החישוב של צה"ל מתבססות על מעבדים מתקדמים שמשמשים לשלל משימות, החל מאספקת מודיעין חוזי וכלה בחישובי AI. מדובר ביכולות שמאפשרות לצבא לשמור על יכולות גבוהות תוך שימוש בכוח אדם מוגבל אבל מאוד איכותי. לא מעט בוגרי תוכנית תלפיות (תכנית צבאית שבה מאתרים תלמידים מצטיינים במדעים ומכשירים אותם לתפקידים טכנולוגיים בצבא) מגויסים לממר''ם בין היתר כמדעני נתונים.
המלחמה המודרנית מתבססת לא מעט על מערכות מידע מתקדמות. הפעלה של יחידה צבאית בשטח דורשת מתווה פעולה. כל זה מתבסס על נתונים שנאספים משלל חיישנים בשטח, ממצלמות קסדה ועד כטמ''מים שתרים את שדה הקרב בכל עת. את המידע הזה צריך לאסוף, לאגור, לנתח ולהחזיר ליחידות ולמפקדים. מדובר במערך עצום של מכונות שעוסקות בזה. לכל מפקד בשטח יש סמארטפון מאובטח ברשת הפנימית של צה''ל. מדובר במכשיר עם מצלמה, אפליקציות מבצעיות ועם גישה לנתוני המשימות והמטרות בסביבה של החייל. לא מדובר בהסתמכות על טכנולוגיה כדי להחליף את החייל, אלא באמצעים המאפשרים להעצים אותו.
"כל התצפיות האלה מזרימות וידאו בזמן אמת ויש מאות רבות של חיישנים כאלה בצה"ל שמוזרמים בכל רגע נתון לליבה של הענן המבצעי . פונים אליה עשרות אלפי משתמשים מבצעיים וצורכים את הווידאו הזה בהקשרים שונים. בזמן אמת בתהליכי טיפול ושליטה, תהליכי ציד וגם לצרכי איסוף מודיעין", אומרת אלוף-משנה דמבינסקי . מדובר בכמויות נתונים אדירות שכולן צריכות להיות מסווגות, מקוטלגות, מנותחות ואת זה עושים כאן בסיוע של בינה מלאכותית, כלומר בתחילת כל הסתערות של יחידה יש גם AI. אבל אנחנו לא מדברים על ChatGPT, אלא על מערכות שיודעות לסרוק את כל הנתונים ולהוציא מהם תובנות שמשמשות לאחר מכן את הדרג המסתער וגם את הדרג הבכיר.
את השימוש של הדרג הבכיר אפשר להבין: מדובר במטה עם אנשי מבצעים שכל אחד מזרים מידע למקבלי ההחלטות. אבל באותה מידה שזה קורה בבור בקריה, זה גם קורה בשטח. "מאפשרים ליצור עוד מטרות, עוד מטרות, בזמן אמת, מודלים שמאפשרים לזהות כלי אויב", מסבירה אלוף-משנה דמבינסקי.
איך זה משנה להם את היכולות הטקטיות?
"תחשוב על סטרימינג בכל רגע נתון. המפקד והלוחם יודעים להצביע ממש באותה נקודת זמן, ולראות בלייב את כל מה שקורה בגזרות השונות. מהנייד המוגן שלו, מפקד יכול לראות באמצעות אפליקציה את כל מה שנעשה בגזרה עם החיילים שלו, על גג בשג'עיה למשל. כל מה שהוא רוצה בזמן אמת", מסביר לי ראש מרחב מבצעי טקטי, סגן-אלוף שחר.
זאת אומרת, הוא מסתובב ברחוב באזור שהוא מתמרן בו, הוא יכול להצביע עם המצלמה של הטלפון, לצלם איזשהו אזור מסוים, ובאזור הזה הוא יכול לדעת איפה יש בו מטרות.
דמבינסקי: "זה חלק מהיכולות. היכולת המרכזית זה שהוא לצורך העניין מתמרן באזור ג'באליה והוא רוצה לקבל תצפית אווירית על מבנה מסוים. אז הוא רוצה רגע לראות את הגג למשל, כדי לוודא שאין שם איום נ''ט (נגד טנקים - ר''ק) או משהו אחר".
כאמור, את כל המידע הזה פלטפורמות הענן של צה''ל מנתחות. ה-AI עליו דיברנו קודם מתפקד כגורם המסייע לטיפול בנתונים. אבל גם אותנו, הציבור, זה פוגש במקום מאוד לא צפוי. סרטוני הווידאו של דובר צה''ל שמופצים לתקשורת, להסברה או דרך ערוצי הטלגרם מגיעים ממה שמכונה בממר''ם זי-טיוב, תסלחו להם על האינגלוז. זי-טיוב הצה''לי כמובן מתכתב עם יוטיוב הגוגלי, אבל זו קצת יותר מפלטפורמה להעלאה של תכני וידאו והפצה שלהם. הסרטונים שמגיעים לטלגרם או לתקשורת ערוכים, אבל בזמן אמת הם מספקים למפקד יכולת להבין בדיוק היכן נמצא החייל ומה כל אחד בכוח עושה.
המערכות האלה מוגנות היטב? גם בשטח?
דמבינסקי: "יש מגוון רחב של כלי הגנה שבהם אנחנו משתמשים לפי המתאר איום שקיים על המערכות שלנו, בין אם זה מערכות שהן מערכות שיושבות במפקדות והן מערכות לבין אם זה מערכות שהן מערכות נקרא לזה יותר טקטיות, ואז בהתאם לזה אנחנו מגבשים את מענה ההגנה ובעצם הלכה למעשה מגנים במידה ועכשיו משהו נופל. אחת מהמטרות של היחידה היא ממש להגן מפני מקרים של אובדן או מקרים של תקיפה".
העתיד של צה"ל טמון לא רק בענן או בסטרימינג של מטרות ליחידות המתמרנות אלא גם במחשבים קוונטיים למשל או ברובוטים, אבל את אלה אנחנו עדיין לא רואים היום. התחרות על חשיפה בימים אלה קשה, לכל יחידה יש רצון להראות מה מסוגלים החיילים שלה וכיצד הם מסייעים למאמץ המלחמתי. גם בממר''ם מרגישים שהם רוצים לספר. אבל זה לא תמיד פשוט להמחיש לציבור ואפילו לחיילים כמה מאמצים וחדשנות נדרשים כדי להפעיל פלטפורמות כמו הענן של צה''ל או אפילו הסמארטפון של המפקד. וזה לא נגמר רק בזה, יש שלל דברים שלא נוכל לדבר עליהם אך שמספיקים כדי להמחיש היטב למה אנשי ההייטק הישראלים מבוקשים בכל העולם. לא מעט מהם התחילו בממר''ם ואם זה תלוי ביחידה, היא הסטארט-אפ, היוניקורן של הצבא.
