בלוסקיי, הרשת החברתית הלוהטת שהוקמה על ידי מייסד ומנכ"ל טוויטר לשעבר ג'ק דורסי, לא מפסיקה להוסיף משתמשים בשבועות האחרונים והפכה לאחת האפליקציות המדוברות ברשת. על הרשת עצמה כתבנו כבר כאן והיא חלק מסוג חדש של רשתות ומדיה חברתיות שמנסות לעקוף את הצנזורה ומגבלת התוכן שנהוגה בפייסבוק, טוויטר ואפילו טלגרם. אבל עבור רבים מאיתנו לא ברור על מה המהומה. בשנה שעברה כבר ניסו למכור לנו את מסטודון כתחליף לטוויטר שבדיוק נמכרה לאילון מאסק. אבל כיום כבר ברור שמסטודון אינה התשובה המתאימה לציבור הרחב. מה שכן, גם בלוסקיי, כמו מסטודון, ספינקס או Nostr (החביבה על דורסי) היא חלק מז'אנר חדש - רשתות חברתיות מבוזרות. אז מהי בלוסקיי, איך היא עובדת ומדוע סלבריטאים נוהרים אליה?
מי את בלוסקיי?
במילים פשוטות, בלוסקיי היא רשת חברתית מבוזרת עם דמיון מספיק לטוויטר כדי שעבור חלק מהמשתמשים היא עשויה להוות תחליף לציפור הכחולה. כאמור, גם מסטודון הייתה במקום הזה בשנה שעברה, אבל כאן מסתיים הקשר בין השתיים. בעוד שמסטודון דורשת הרבה עבודה מאחורי הקלעים כדי לנצל את יכולותיה (המרובות), בלוסקיי יותר פשוטה להבנה ולתפעול. למעשה, בניו יורק טיימס דיווחו שעבור משתמשים רבים זו האפליקציה הקרובה ביותר למבנה של טוויטר וזו שמחקה אותה בצורה הכי מוצלחת (בינתיים).
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
האפליקציה בנויה על פרוטוקול שהחברה פיתחה בעצמה, שנקרא AT או Authenticated Transport, כלומר העברה מאובטחת. זהו פרוטוקול לרשתות חברתיות שמאפשר לכל מי שמעוניין להקים לו אחת כזו. הרעיון הוא שכל רשת שמשתמשת בפרוטוקול הזה (סוג של תקן למדיה חברתית - ר''ק) יכולה לדבר עם רשתות אחרות שהוקמו עם פרוטוקול AT. כך שאם אתם רשומים לרשת אחת, ואתם רוצים לענות לפוסט שפרסם משתמש ברשת מקבילה, אתם יכולים לעשות זאת ישירות מהחשבון שלכם ולא צריכים לפתוח חשבון חדש ברשת המתחרה. לפחות תיאורטית.
מה עושים בבלוסקיי?
בגדול, כל מה שאפשר לעשות בטוויטר, למשל לפרסם פוסטים. אלה נקראים Skeets בעגה של בלוסקיי - למרות שהחברה לא אוהבת את המונח בגלל הקונוטציות המיניות הסוטות שלו בסלנג אמריקאי. אפשר גם לפרסם תמונות, לענות לפוסטים של משתמשים אחרים וכמובן לשתף את אלה שאהבתם. היא זמינה למשתמשים דרך אפליקציה לאייפון או לאנדרואיד, אבל לא דרך אתר אינטרנט מסורתי. בכל מקרה, גם כדי להשתמש בה כיום תצטרכו לארגן לעצמכם הזמנה כי יש רשימת המתנה ארוכה מאוד. זו אולי הסיבה שסלבריטאים רבים מידפקים על דלתה של המנכ''לית והמייסדת ג'יי גרבר כדי שיוכלו להיכנס. בסוף אפריל היו לבלוסקיי כ-50 אלף משתמשים, אולם האפליקציה זכתה כבר לכחצי מיליון הורדות, נתון שמעיד על כך שמשתמשים רבים ממתינים להצטרף אליה.
בלוסקיי הוקמה בכלל כיוזמה צדדית בטוויטר. ג'ק דורסי שהיה המנכ''ל ראה אז כי טוב ומימן חלק ניכר מההקמה שלה כעסק עצמאי. כיום הוא יושב בדירקטוריון שלה, וזה לא סוף הקשר עם טוויטר. גם גרבר וחלק ניכר מהצוות שלה מגיעים מהרשת שנמצאת היום תחת בעלותו של אילון מאסק. אגב, דורסי הפך בחודשים האחרונים מתומך של מאסק לאחד המבקרים החריפים שלו, זאת לאחר סדרת הניסויים שערך מאסק עם טוויטר כמו למשל התניית הווי הכחול בתשלום חודשי או החזרתם של כל מיני משתמשים שהודרו ממנה בעבר כמו דונלד טראמפ. בכל מקרה, בלוסקיי נועדה להיות האנטיתזה של טוויטר תחת מאסק. בהמשך, הכוונה של גרבר ודורסי היא לאפשר למשתמשים להפעיל דרכה אפליקציות, קבוצות ושירותים קצת כמו בפייסבוק אבל בצורה מבוזרת, כלומר בלי שתהיה עליהם שליטה ישירה ומרכזית.
כאמור, בלוסקיי מבוססת על פרוטוקול פתוח ולא על פלטפורמה סגורה השייכת למפעילת הרשת החברתית כמו אצל מטא או טוויטר. זה שינוי לא קטן ביחס למדיה החברתית המסורתית, שכן הבידול ביניהן נמצא במרכז המודל העסקי של כל אחת מהן. פרסום בטוויטר לא עובד בפייסבוק וכן הלאה. אם אתם מפרסמים פוסט בפייסבוק לא תוכלו לקרוא אותו בטלגרם וכו'. אם פרסמתם תמונה באינסטגרם, לא תוכלו לשתף אותה בקלות לטוויטר ללא כלי צד שלישי. החזון של בלוסקיי הוא בדיוק הפוך, כל מי שמשתמש ברשת חברתית מבוססת AT יוכל לדבר או לנהל אינטראקציה עם משתמש אחר גם אם הוא לא פעיל על אותה רשת בדיוק, כלומר משתמש ברשת אחת יוכל להגיב או לפרסם פוסטים ברשת אחרת.
כאמור, בינתיים זה עוד לא קורה כי היחידה שעושה שימוש בפרוטוקול הזה היא בלוסקיי, אבל זו השאיפה. או במילים של החברה עצמה "אנחנו בונים פרוטוקול שמיועד להפוך מדיה חברתית למשהו שדומה יותר למיילים, בלוגים או שיחות טלפון". אגב, למרות מה שבלוסקיי משדרים - מדובר בחברה מסחרית לחלוטין ולא בפרויקט קוד פתוח ומה שהיא מוכרת זה את הפרוטוקול עצמו ולא את הרשת החברתית. זו נבנתה בעיקר כדי להדגים כיצד ניתן להשתמש ב-AT ולא כשירות מסחרי.
אגב, אם חשבתם שמדובר בפלטפורמה פתוחה לגמרי שבה ניתן לפרסם כל מה שרוצים, תשכחו מזה. גם כאן יש מערכת בקרת תוכן, רק שבמקום שתתבסס על עדרי עובדים מסכנים שנדרשים לקרוא אלפי פוסטים עם תוכן גועלי עד איום ונורא עבור כמה דולרים מסכנים לשעה, זו מופעלת על ידי שילוב כוחות עם המשתמשים. כבר כיום ישנה מערכת אוטומטית אבל בהמשך הרעיון הוא לתייג משתמשים על ידי הקהילה - מעין רשימת חסימות או השתקות משותפת לכול המשתמשים. למשל אם טרול או משתמש תוקפני יתוייג על ידי הרבה משתמשים אחרים סופו שיורחק אוטומטית משימוש ברשת. עונש קהילתי שכזה.
אז איך זה באמת?
לצערי אני לא מספיק סלב או מקושר כדי לקבל הזמנה, למרות שנרשמתי לפני כמעט חודשיים וחצי. אבל ממה שפורסם בצילומי מסך שהועלו לאפסטור של אפל וכן ממקורות גלויים, הפיד של בלוסקיי מזכיר מאוד את זה של טוויטר. יש לכם פוסטים (סקיטס) עם תגובות ואייקונים שמסמנים לייקים או לבבות. גם השם בלוסקיי קשור לטוויטר. על פי דורסי, הרעיון הוא שהרשת היא השמיים הכחולים שבהם יכולה הציפור להתעופף ללא מגבלה. ועדיין, למרות הקשר הישיר, יש גם הבדלים לא קטנים בין טוויטר לבלוסקיי.
ההבדל הראשון: אתם יכולים לרשום את האתר או המתחם של החברה שלכם כחלק משם המשתמש. זה ייראה קצת כמו כתובת מייל רגילה. זה רעיון טוב שיכול להקל מאוד על אישור משתמשים כמו מה שהיה אמור לשמש הווי הכחול שהפך לשירות בתשלום אצל מאסק. למשל אם אני רוצה לפרסם מחשבון מקצועי, שם המשתמש שלי יהיה רפאל@וויינט או raphael@ynet. אם ארצה לפרסם מחשבון פרטי אני יכול לוותר על המתחם או לשנות לכתובת האתר של בלוג אישי למשל. כך גם חשבונות של מותגים, מוסדות, ממשלות או ארגונים.
ההבדל השני: אין אלגוריתם שקובע לכם את תוכן הפיד בצורה שרירותית או מתוך גחמות החברה שמפעילה את הרשת. בפייסבוק אתם רואים פוסטים בהתאם לכל מיני כללים עלומים שמטרתם העיקרית היא להשאיר אתכם מרותקים ככל שניתן למסך. בטוויטר כבר לא ברור איך האלגוריתם עובד ובטיקטוק החברה מחליטה עבורכם מה תראו. בלוסקיי עובדת אחרת, היא מאפשרת לכם לבחור את האלגוריתם שמתאים לכם, אם כי מדובר בפיצ'ר שעדיין נמצא בפיתוח. תוכלו גם לבחור ספקים שונים של השירות, אך בלוסקיי תהיה ברירת המחדל. יתרון נוסף של הביזור הוא שגם אם אתם פעילים ברשת אחת שבסופו של דבר נסגרת או הופכת למקום לא מתאים, תוכלו לקחת את החשבון שלכם וללכת לרשת אחרת מבוססת AT וכל זאת בלי לאבד את התוכן הפרטי שלכם. זו בשורה לא קטנה עבור יוצרי תוכן שכיום נעולים ברשתות השונות. יוצר טיקטוק לא יכול להעביר את תכניו ליוטיוב בקלות למשל.
נו, איך ההתרשמויות הראשוניות?
בינתיים בלוסקיי מסתמנת כמקום שכולם רוצים להיות בו. בין חברת הקונגרס הדמוקרטית אלכסנדריה אוקסיו-קורטז לבין כוכבת ספרי האוכל כריסי טייגן, כולם פתאום רוצים להיות ברשת שנתפסת כיום מגניבה, קולית ובעיקר יוקרתית כי לא כל אחד יכול להשתמש בה. זה קצת אליטיסטי אבל ניכר שבלוסקיי רוצה להגיע לשוק הרחב כשהיא כבר משומנת ועם ניסיון תפעולי שיצמצם את החריקות שככל הנראה עוד יגיעו. בינתיים היא זוכה לציונים גבוהים בביקורת האפליקציה באפסטור עם 4.2 כוכבים מתוך 5.
כתב NBC בן קולינס, שהצליח להתקבל לרשת, יצא בשבחה: "זה עובד כמו טוויטר, לדעתי (בלוסקיי) תחליף אותה, שזה כל מה שכולנו ביקשנו מלכתחילה. זה עניין של ניהול תוכן, חוויית משתמש ואמינות וזה מרגיש כרגע כמו התשובה". אגב, אפילו בת זוגו לשעבר ואם שני ילדיו של מאסק, גריימס, מחזיקה בחשבון בלוסקיי, כמו גם צ'לסי מאנינג הזכורה מפרשת הדלפות המסמכים של צבא ארה"ב לוויקיליקס.
אז איך מצטרפים לבלוסקיי?
אם גם אתם רוצים להצטרף לרשת הכי פחות חברתית כיום כאמור יש לכם שתי אפשרויות. הראשונה היא להירשם כאן ולחכות עד שתתקדמו מספיק בתור כדי לקבל קוד גישה לרישום. הדרך השנייה היא למצוא מישהו שכבר יש לו חשבון בלוסקיי ולבקש ממנו קוד גישה. הרשת מפרסמת מדי פעם קודי גישה כאלה בפיד ואם אתם זריזים מספיק אולי תצליחו להשיג אחד כזה לפני שתסיימו את תקופת ההמתנה. בינתיים המנכ''לית גרבר אומרת שהרשת תישאר בהזמנה בלבד עד שהפיתוח שלה יגיע לשלבים יותר מתקדמים. לא ברור אילו שלבים אלה, אבל ככל הנראה שהניסיון שהיא צברה בטוויטר כמו גם 20 שנות פייסבוק לימדו אותה דבר אחד או שניים.
