עולם הסייבר הוא עולם של תעתועים ואחיזת עיניים. יש לכך הרבה מאוד דוגמאות אבל זו של "אירוע הסייבר הנרחב" שגרם כביכול להשבתה של בנקים, עליו דיווחו אתמול (ד') כלי תקשורת רבים בישראל כנראה תמחיש זאת בצורה הכי טובה. חברת סקופר המתמחה בניטור וניתוח של הרשתות החברתיות ואתרים בדקה עבור עו"ד גיא אופיר, היועץ המשפטי של החברה ולבקשת ynet את עניין התקיפה האיראנית. מהממצאים עולה כי הפרסומים על מתקפת הסייבר באיראן היו ככל הנראה פייק ניוז, כך לפי דברי אופיר ל-ynet.
1 צפייה בגלריה
כספומט בנק ב איראנים איראן אילוסטרציה
כספומט בנק ב איראנים איראן אילוסטרציה
כספומט בנק באיראן אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
על פי הבדיקה שבוצעה בידי החברה ב-24 השעות האחרונות, השיח בנושא תקיפת הסייבר נגד בנקים באיראן ברשת בישראל בין התאריכים 14-15.8.2024 עמד על כ-247 אזכורים שהניבו כ-13 אלף לייקים, תגובות ושיתופים. מהניתוח של שיח הגולשים, נראה כי למרות שמרבית האזכורים היו אינפורמטיביים עדיין נרשמו כמה נרטיבים בשיח שכללו אזכורים הומוריסטים על התקיפה, שיח גולשים אוהד ותומך "בפעולה הישראלית", ומנגד גם טענות כי התקיפה לא הייתה משמעותית כפי שהוצגה, כאשר אפילו נשמעו קולות המערערים על קיומה או עצימותה של התקיפה.
גם בדיקה בתקשורת בשפה הערבית הראתה כי לא היו ממש פרסומים בנושא. זאת כאשר אירוע סייבר רחב היקף שהיה פוגע בבנק המרכזי האיראני ובבנקים פרטיים מן הסתם היה מניב אזכורים כלשהם ברשתות החברתיות האיראניות שנחשבות לפעילות מאוד בכל הנוגע לביקורת על המשטר.
עוד אישוש לכך שככל הנראה מדובר באירוע שלא היה ורק נברא מגיע מבדיקה מקבילה שביצע ארז דסה, בעליו של אחד מערוצי הטלגרם הגדולים שעוסקים בנושאי סייבר בעברית ואיש סייבר בעצמו. לדבריו, הצילום של דף בערבית שהודבק על כספומט באיראן ושכביכול אומר שלא ניתן למשוך כסף בגלל תקיפת סייבר אינו נכון. מדובר בצילום מסך שמגיע מסרטון יוטיוב ישן ובדף נכתב ש"אי אפשר למשוך כסף כי המשטר בזבז את כל הכסף על מלחמות". כלומר, לא מדובר במשהו שקשור לתקיפת סייבר כביכול.
נקודות מעניינות נוספות שעלו, בעוד שהתקיפה ועצימותה מוטלים בספק נראה כי הנרטיב בתקשורת הישראלית ניסה להדגיש את עצימותה. הוכחה לכך, ניתן למצוא בעובדה שמילים כמו "גדולה" ו-"אדירה" עלו בכ- 28% מהאזכורים. לא ברור למה חלק מהתקשורת ניסתה להדהד את הסיפור הזה ללא תימוכין או בדיקה לעומק. בנוסף, מדובר בדוגמה מצוינת לעד כמה קל להפיץ פייק ניוז בעידן הרשתות החברתיות והאינטרנט. קל וחומר כשמדובר באירועי סייבר שבהם קשה מאוד לייחס אירוע לצד כזה או אחר ללא בדיקה מעמיקה וארוכה.