הטלוויזיה (47%) ואתרי החדשות הישראליים (42%) הם המקורות העיקריים למידע חדשותי בקרב ישראלים בני 20 ומעלה - כך עולה מהסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2022 בנושא עמדות לגבי התקשורת והרשתות החברתיות. 15% מהישראלים מסתמכים בעיקר על הרשתות החברתיות, 11.5% מעדיפים את הרדיו, 7.5% מסתפקים בשיחות עם חברים ו-5% לא מתעניינים בחדשות כלל.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
עוד עולה מהסקר שהתפרסם היום (ד') כי למרות הפופולריות שלהן, הרשתות החברתיות נתפסות כמקור אמין פחות בהשוואה לאמצעי התקשורת המסורתיים: בעיני 28% מהישראלים הן נתפסות כאמינות במידה מסוימת או כאמינות במידה רבה, בהשוואה ל–48% שסומכים על הרדיו ול-44% שמחשיבים את הטלוויזיה והעיתונים למקורות מהימנים.
ככל שעולה הגיל, עולה גם צריכת החדשות מהטלוויזיה: 33% מבני 44-20 צורכים באמצעותה חדשות, בהשוואה ל-54% מבני 64-45 ו-74% מבני 65 ומעלה. ישנה קורלציה גם בין העלייה בגיל לבין צריכת החדשות מהעיתונות המודפסת: 6.1% מבני 64-20 קוראים עיתונים על מנת לצרוך חדשות, לעומת 15% מבני 65 ומעלה.
49% מהציבור סבורים שמידע חדשותי באינטרנט יכול להחליף את מהדורות החדשות באמצעי התקשורת המסורתיים, כגון עיתון מודפס, ערוצי טלוויזיה, רדיו וכדומה: 24% סבורים כך במידה רבה ו-25% סבורים כך במידה מסוימת. לעומת זאת, 44% סבורים כי המידע החדשותי ברשת לא יכול להחליף את מהדורות החדשות באמצעי התקשורת המסורתיים. 7% לא ידעו להשיב לשאלה.
שיעור הסבורים שכן יורד עם הגיל: 55% מבני 44-20, 47% מבני 64-45 ו-35% מבני 65 ומעלה ענו כי הם סבורים במידה רבה או במידה מסוימת כי המידע החדשותי באינטרנט יכול להחליף את מהדורות החדשות באמצעי התקשורת המסורתיים.
הסקר בדק גם את דעותיו של הציבור בנוגע לאמינות של אמצעי התקשורת הישראליים ולמגוון הדעות שהם מציגים. 35% סבורים כי אמצעי התקשורת המסורתיים מספקים מידע אמין, בזמן ש-60% השיבו "לא כל כך" או "בכלל לא". 44% סבורים שאמצעי התקשורת המסורתית מספקים מגוון של דעות והשקפות, 19% סבורים שהם מספקים מידע נקי מלחצים פוליטיים או מסחריים ו-73% אינם סבורים כך. הציבור הערבי מאמין לאמצעי התקשורת פחות מהציבור היהודי - רק 29% מהערבים מסכימים כי אמצעי התקשורת מספקים מידע אמין, לעומת 36% מהיהודים.
בלמ"ס בדקו גם אם הציבור הישראלי תומך בכך שלממשלה תהיה השפעה על בחירת התכנים בשידור הציבורי מכיוון שהיא מממנת אותו. 66% סבורים כי המימון לא צריך להיות כרוך בהשפעה על התכנים, ו-26% סבורים כי לממשלה צריכה להיות השפעה על התכנים במידה רבה או במידה מסוימת. חילונים תומכים יותר בעצמאות השידור הציבורי (רק 19% מהם סבורים כי לממשלה צריכה להיות השפעה על התכנים), לעומת 31% מהמסורתיים, 38% מהדתיים ו-31% מהחרדים.
ריפרש
קורטנה מתה, יחי ה-AI החדש
29:59
ומה הישראלים חושבים על תמונת המצב במדינה כפי שהיא מצטיירת בתקשורת? רבע מהציבור מאמין שכלי התקשורת מתארים את המצב במדינה כפי שהוא במציאות, לעומת 50% שסבורים כי כלי התקשורת מתארים את המצב במדינה כגרוע יותר. רק 13% מאמינים שכלי התקשורת מתארים את המצב כטוב יותר מכפי שהוא במציאות.
74% לא משתתפים בדיונים בנושאי אקטואליה ברשת
הסקר בדק גם את מידת השתתפותם של הנשאלים בדיונים בנושאי אקטואליה באינטרנט. 74% השיבו כי אינם משתתפים בדיונים כאלה באמצעות פרסום תגובות למאמרים, באינטרנט או דרך הרשתות החברתיות או בלוגים. 17% כן משתתפים בדיונים, אך עושים זאת לעיתים רחוקות או מדי פעם. 8.2% כלל לא משתמשים באינטרנט.
20% ראו או חוו לעיתים קרובות ביטויי שנאה, גילויי אלימות או איומים שהופנו כלפי אנשים ברשתות החברתיות. 17% ראו או חוו זאת מדי פעם, 11% לעתים רחוקות ו-43% לא חוו זאת או שאינם פעילים ברשתות החברתיות. בקרב המשתמשים באינטרנט, 29% חוששים לקחת חלק פעיל בדיונים בשל תופעות אלו, ו-34% אינם פעילים כלל בדיונים מסיבות שונות.
הסקר החברתי נערך על ידי הלמ"ס מדי שנה מאז 2002. בשנת 2022 עסק הסקר בהשלכות תעסוקתיות, חברתיות וכלכליות של משבר הקורונה, השפעת הדת, הערכת הדמוקרטיה בישראל ותפיסת התקשורת. במסגרת הסקר החברתי 2022 רואיינו 6,501 איש בני 20 ומעלה, המייצגים כ-8.5 מיליון איש בגילים אלו. הראיונות נערכו בין ינואר 2022 לינואר 2023.
